הנתיב המהיר לעתיד

כבר היום אפשר לעלות על אוטובוס בלונדון עם כרטיס אשראי שמשתמש באותה הטכנולוגיה, להצמיד אותו למשטח ולשלם. התשלום במזומן באוטובוסים, שבו משתמשים פחות מ־1% מהנוסעים, ייעלם לחלוטין - מהלך שאמור לחסוך מיליוני ליש"ט בשנה.

המהלך הזה חשוב כיוון שיותר משהוא מעיד על הקדמה הטכנולוגית של מערכת התחבורה הציבורית של לונדון, הוא מצביע על הנכונות של מי שעומד בראשה לספק ללקוחות שלו את המוצר הטוב ביותר.

אמנם, אחת הדרכים הנפוצות להעביר את הזמן בלונדון היא להתלונן על התחבורה הציבורית - העיכובים, הדוחק, הרעש וכמובן השביתות. האחרונה שבהן, בשבוע שעבר, היתה אמורה לשבש את הרכבת התחתית לשלושה ימים - ובוטלה ברגע האחרון.

מערכת התחבורה בלונדון מתמודדת עם מיליארד נסיעות בשנה - עד 4 מיליון נסיעות ביום צילום: בלומברג

אבל האמת היא שמערכת התחבורה הציבורית בעיר היא כזו שערים רבות בעולם יכולות רק לקנא בה. ממשלת בריטניה, שהעבירה את המדינה לתקופה של צנע תקציבי, לא קיצצה בתקציבי התחבורה הציבורית בעיר. להפך, היא רק ממשיכה להזרים תקציבים למערכת התחבורה הציבורית של העיר, מתוך הבנה שהשקעה בתחבורה טובה תמשוך אליה כישרונות והשקעות שיעזרו לעיר לצמוח ולקחת את שאר המדינה איתה.

רשת הרכבת התחתית של לונדון, שהיתה הראשונה בעולם וחגגה לא מזמן 150 שנה, לא מפסיקה להשתדרג: קטעי מסילה ישנים מוחלפים בלילות ובסופי שבוע כדי לא להפריע לפעילות הרכבות, התדירות הולכת וגדלה בשל כניסת רכבות חדשות לשירות, ומערכות רמזורים מתקדמות, שמגדילות עוד יותר את קצב התנועה, מותקנות במנהרות התת־קרקעיות. בשנה הבאה תתחיל הרכבת התחתית לעבוד גם באמצע הלילה כדי לאפשר להמונים השיכורים של לונדון לחזור הביתה ברכבת ולא רק באוטובוסי הלילה.

מערכת התחבורה הציבורית בלונדון כוללת, נוסף לרכבת התחתית ולאוטובוסים, רכבות עיליות, שירותי השכרת אופניים עם שבילים ייעודיים, רכבת קלה ומעבורות בנהר התמזה. כל חלקיה פועלים בתיאום מלא, והם מנוהלים ומופעלים בידי TfL, גוף השייך לעיריית לונדון. בימים אלה נבנה בלונדון קו רכבת תחתית ועילית חדש שיחצה את העיר ממערב למזרח. זה פרויקט התשתיות הגדול באירופה, שעלותו 15.9 מיליארד ליש"ט (כ־92 מיליארד שקל).

בלונדון מבינים שתחבורה טובה איננה מותרות, אלא הכרח. היא לא רק משפרת את איכות החיים של התושבים, אלא גם הופכת אותם לפרודוקטיביים יותר. ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון, למשל, מגיע לעבודה באופניים בכל יום. האם יש פוליטיקאי ישראלי אחד שמוכן לוותר ככה על הרכב הפרטי?

בישראל, בניגוד לבריטניה, נוסעי התחבורה הציבורית, חסרי הרכב הפרטי, נחשבים לאזרחים מסוג ב'. ועד שמישהו שם למעלה ישנה את סדר העדיפויות, הנוסעים הדחוסים באוטובוסים יכולים רק להמשיך לחלום על לונדון.