גרמניה הבטיחה לצעירי אירופה את עבודת חייהם - ולא קיימה

"עבודת חיי" ("The Job of My Life") - את השם המבטיח הזה נושאת תוכנית גרמנית להכשרת צעירים מאירופה ובעיקר ממדינות מוכות אבטלה כמו יוון וספרד, במקצועות שבהם יש לגרמניה מחסור חמור בעובדים כגון טכנאים, אנשי IT, שרטטים, מומחי פינוי אשפה ואינסטלציה. התוכנית הושקה בקול תרועה בינואר 2013 על ידי שרת העבודה הגרמנית דאז, אורסולה פון דר ליין.

במבט ראשון אתר האינטרנט של התוכנית נראה כמו אתר של אחת מרשתות האופנה הגדולות. הוא מעוצב בקפדנות, מופיעות בו תמונות של צעירים מצודדים לבושים היטב, ובעיקר הכל באנגלית - דבר די נדיר בגרמניה, שבה עד לא מזמן אתר האינטרנט של משרד הזרים היה בגרמנית בלבד.

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד דור", אמרה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ביולי האחרון, במסגרת ועידת חירום שהתקיימה בברלין בנושא האבטלה המשתוללת בקרב צעירים בחלקים נרחבים של אירופה. מרקל ומנהיגים אחרים מהאיחוד האירופי הקציבו 8 מיליארד יורו מתקציב האיחוד ל־2014–2015 לטיפול בבעיה.

אנגלה מרקל. הבטיחה להכשיר כל צעיר שרוצה בכך צילום: איי פי אי

אחת התוכניות שקמו במסגרת הוועידה היתה "עבודת חיי", או בשמה הנוסף "MobiPro-EU". גרמניה, הכלכלה החזקה בגוש היורו, ספגה ביקורת מארצות הגוש בשל המשמעת התקציבית הקשוחה שדרשה בעקבות משבר החוב. אחת התשובות לכך היא ככל הנראה התוכנית הזאת, שפוגשת גם את צרכיה של גרמניה.

לא מטפלים בפניות חדשות

אבל נראה שהשמחה היתה מוקדמת מדי. כרגע כתוב במרכז דף הבית של האתר: "כבר לא מקבלים פניות ל־2014. מידע נוסף לגבי 2015 יפורסם באתר במהלך 2014".

נראה שגרמניה לא היתה מודעת להיקף המצוקה ולביקוש שגרמה התוכנית. משרד העבודה הגרמני הכריז לאחרונה כי הוא הוצף בפניות של מחפשי עבודה, בעיקר מספרד, מיוון ומהונגריה, שרוצים לקחת חלק בתוכנית. "כרגע אנחנו לא יכולים לעמוד בביקוש לתוכנית 'עבודת חיי'", אמר דובר של משרד העבודה לכתבים.

התוכנית מיועדת לצעירים אזרחי האיחוד האירופי בגילי 18–35 ואמורה להימשך עד 2018. היא מציעה שני מסלולים. הראשון מיועד לאנשים מקצועיים ובעלי ניסיון שכעת מובטלים, אשר יקבלו קורס ללימוד גרמנית עד ארבעה חודשים במדינתם או בגרמניה - דבר מהותי, שכן רבות מהחברות ומהמפעלים שזקוקים לעובדים מתקשרים בגרמנית בלבד - וכן סבסוד למעבר, עזרה בדיור והשמה בחברות הגרמניות הרלבנטיות. המסלול השני מיועד לצעירים חסרי ניסיון שנוסף לכל אלה גם יקבלו הכשרה מקצועית בחברה הרלבנטית, עם תמיכה ממשלתית במקביל.

לתוכנית הוקצבו כ־360 מיליון יורו, מהם 33 מיליון יורו ל־2014, שכבר הועלו ל־48 מיליון יורו - ולמרות זאת התקציב נגמר כבר בסוף פברואר. לפיכך סוכנות התעסוקה הפדרלית, שאחראית על יישום התוכנית, לא יכולה לטפל בפניות חדשות ואף מתקשה לברור מבין אלפי הפניות שכבר התקבלו. לפי האתר, בתקופה שבין ינואר 2013 ומרץ 2014 התקבלו כ־9,000 פניות מצעירים מרחבי אירופה שרוצים להשתתף בתוכנית, 5,600 מתוכם מספרד. לפי דיווחי פונים, מפברואר לא היה אפשר לתפוס את הסוכנות בטלפון, ומי ששלח מייל קיבל תשובה אוטומטית שתיבת המייל מלאה.

"זה מעבר למה שציפינו", נכתב באתר. כמו כן נכתב כי אף שהממשלה הגרמנית העמידה תקציב נוסף לא ניתן לעבור על כל הפניות. מי שכבר החל בהכשרה ימשיך לקבל סיוע, אך גם דווח על אנשים שהחלו ללמוד גרמנית וקיבלו הודעה כי כעת התהליך בהקפאה בגלל בעיות מימון.

"ההצפה בפניות היתה בהחלט הפתעה", אומר כריסטוף מלצר, חוקר תחום הכשרות ולימודים מקצועיים במכון למחקר כלכלי בקלן. "אבל בהיבט החיובי, משמעות הדבר שגרמניה אטרקטיבית לצעירי אירופה, וזה לא מובן מאליו בהתחשב במחסום השפה. כמו כן, זה תחום שעדיין לא נחשב לבחירה הגיונית בקרב צעירים שאפתניים, וייתכן שזה מתחיל להשתנות".

היעד הבא: דרום-מזרח אסיה

מקורות רשמיים הוסיפו כי נראה שהיקף המימון שלו זקוקה התוכנית, בהתחשב בביקוש העצום, הוא 100 מיליון יורו — סכום שהם מניחים שיגדל בכל שנה. כלומר אם הביקוש יישאר כה גבוה, במקום 360 מיליון יורו הסכום שיידרש לתפעול התוכנית עד 2018 עלול לתפוח ל־800 מיליון יורו.

מצוקת העובדים הגרמנים בתחומים שאליהם מכוונת "עבודת חיי" היא קשה ומחמירה ככל שחולפות השנים. "חברות גרמניות סובלות כיום ממחסור חמור בעובדים מקצועיים, בעיקר מחוץ לערים. הדבר נכון גם לגבי רופאים ואחיות", אומר מלצר. "ב־2013 כל חברה גרמנית שנייה שמתעסקת במלאכה הכרוכה בעבודת כפיים נתקלה בבעיה במציאת עובדים מתאימים, והמחסור צפוי להחמיר עם השנים. מקצועות הדורשים הכשרה אקדמית לא צפויים לחוות מחסור דומה".

לדברי מלצר, בהתחשב במחסור הגובר אין ספק שהתוכניות הנוכחיות לא מספיקות. "בטווח הבינוני יש צורך ביותר מוביליות תעסוקתית באיחוד האירופי, ותוכניות מעין אלה הן דרך לעודד את התהליך הזה. חלק מהתהליך יכול להיות לימודי גרמנית במדינות אחרות באיחוד כבר במסגרת בית הספר או באמצעות הקמת ארגונים נוספים כמו מכון גתה לתרבות גרמנית. אבל גם התפתחויות שכאלה לא יהיו מספיקות בטווח הארוך, כשרוב מדינות האיחוד סובלות מילודה שלילית", קובע מלצר. לכן לדבריו, "יש לשקול תוכניות שמכוונות למדינות כמו וייטנאם, הודו ואינדונזיה". צעד ראשון בכיוון כבר נעשה על ידי משרד הכלכלה והאנרגיה, שיצר פורטל אינטרנטי עם מידע למהגר הפוטנציאלי מכל העולם בשם "Make it in Germany".

לפי לשכת התעסוקה הפדרלית, בשל הבעיות הדמוגרפיות של גרמניה המזדקנת יקטן כוח העבודה ב־6.5 מיליון אנשים עד 2025 - מהם 2 מיליון עובדים טכניים מקצועיים עד 2020 ו־5.2 מיליון עובדים שכאלה עד 2030. אוכלוסיית גרמניה צפויה לעמוד על 70 מיליון עד שנת 2050, לעומת 82 מיליון היום.

בשל כך, מטרה מוצהרת נוספת של התוכניות הללו היא שהמהגרים החדשים ירגישו בנוח בגרמניה ויראו בה את עתידם. זאת בניגוד למודל ה"עובד־אורח" שהונהג בגרמניה שנבנתה מחדש אחרי המלחמה, ופעל מתוך ההנחה שהעובד יחזור הביתה לאחר סיום העבודה.

"התוכניות האלה הן צעד ראשון בכיוון הנכון, כי הן שולחות מסר חשוב למהגרים פוטנציאליים שגרמניה מוכנה להציע להם עתיד", אומר מלצר, "זה חשוב מאוד כי לגרמניה עדיין אין תדמית של מדינת הגירה כמו לבריטניה או לאוסטרליה".

נתונים שונים מצביעים על קפיצה בהגירה החיובית לגרמניה ממדינות דרום אירופה, הסובלות ממשבר כלכלי חמור ומאבטלה. הקפיצה הגדולה ביותר ב־2012 (עוד לא התקבלו נתונים לגבי 2013) לעומת השנה שלפניה שייכת ליוון, עם 16.7%, ואחריה ספרד עם כ־11%. לפי הלשכה המרכזית הפדרלית לסטטיסטיקה, בנטרול אלה שעזבו את גרמניה, בשנת 2012 היא רשמה הגירה חיובית של כ־370 אלף בני אדם לעומת 280 אלף ב־2011 ו־127 אלף ב־2010.

"כיום יש לנו אפשרות להציע תוכנית הכשרה לכל צעיר שרוצה בכך", אמרה מרקל לתקשורת בוועידת החירום בקיץ האחרון. כעת רק נותר לראות אם היא תצליח לעמוד בהבטחה.