האקס פקטור של לאמי

לא קשה לנחש שמנהיגים פוליטיים בבריטניה בדרך כלל לא מגיעים ממקומות כמו שכונת טוטנהאם, אלא מהאליטה העשירה שמתחנכת בבתי ספר יוקרתיים ומתגוררת באחוזות כפריות.

אבל אחד הכוכבים הבאים של הפוליטיקה הבריטית הוא יוצא דופן: דיוויד לאמי, שנולד וגדל בטוטנהאם. לאמי הוא חבר פרלמנט מטעם מפלגת הלייבור ומייצג את השכונה בבית הנבחרים הבריטי. עכשיו לאמי רוצה להיות ראש העירייה הבא של לונדון, ויש לו סיכוי לא רע.

דיוויד לאמי. פעם היה קל יותר להיות עני צילום: אימג'בנק, Gettyimages

תואר שני עם אובמה

הסיפור של לאמי מעורר השראה. הוא אחד מחמישה ילדים שנולדו לזוג מהגרים מגינאה, ואביו נטש את המשפחה בילדותו. לאמי גדל בעוני וניצל ממנו בזכות כישרון השירה שלו, שזיכה אותו במלגה לבית ספר נחשב. הוא המשיך ללימודים גבוהים ואף הגיע לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, שם עשה תואר שני. הוא היה הבריטי השחור הראשון שלמד משפטים באוניברסיטה האמריקאית היוקרתית, ובה פגש בין השאר את הסטודנט למשפטים ברק אובמה.

בשנת 2000, כשהיה בן 27 בלבד, הוא נבחר להיות חבר הפרלמנט של טוטנהאם. באותה השנה הוא גם רכש בית משלו בשכונה בסכום של 200 אלף ליש"ט. ראש ממשלת בריטניה לשעבר גורדון בראון מינה אותו ב־2008 לתפקיד שר לענייני השכלה גבוהה.

כשדיבר פעם על ילדותו, אמר לאמי שהוא גדל בתקופה שבה יחסית להיום, היה פשוט יותר להיות עני, משום שהוא זכה לתמיכה ממוסדות שנחלשו מאז, כמו הכנסייה, האיגודים המקצועיים והמרכזים הקהילתיים.

"במתכונת הטובה ביותר שלה, זו עיר של הזדמנויות, כפי שהיא היתה להוריי", הוא אמר על לונדון בראיון לעיתון "לונדון איבנינג סטנדרד", "אבל אני חושש שהשגשוג הזה לא זמין כעת לכולם".

השראה מאנגלה מרקל

הנושא המרכזי שלאמי הסתער עליו הוא נושא הדיור. מחירי הדיור בלונדון כיום הם מהגבוהים בעולם ומקשים על משפחות צעירות לרכוש דירה, בוודאי במחיר שבו לאמי קנה את הבית שלו בגיל כה צעיר. במסמך שפרסם הוא כתב שיגביל את גובה שכר הדירה בלונדון וישנה את שיטת גביית הארנונה באופן שבו בעלי בתים גדולים ומפוארים ישלמו יותר. זאת מכיוון ש"זה מגוחך שרומן אברמוביץ' ישלם אותה ארנונה כמו מנהל בית ספר בבארנט", הסביר. הוא הבטיח לבנות בלונדון יותר בתים כדי להגדיל את ההיצע בשוק, והדגיש שהמדיניות שלו להגבלת שכר הדירה קודמה על ידי אנשים כמו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, מכיוון שהיא דיפרנציאלית ומרסנת רק עליות חדות בשכר הדירה.

ראש העירייה הנוכחי של לונדון בוריס ג'ונסון הודיע הקיץ שהוא מתכוון לחזור לפרלמנט, ובכך למעשה פתח את המירוץ לרשת אותו בתפקיד. ג'ונסון, פוליטיקאי מוכשר מהמפלגה השמרנית, הצליח לזכות בראשות העירייה אף שהעיר נחשבת למעוז מסורתי של מפלגת הלייבור. סביר להניח שהפעם לא תצליח המפלגה השמרנית למצוא מועמד כמו ג'ונסון שיסחוף אחריו גם את בוחרי הלייבור. פירוש הדבר שהמירוץ למועמדות בתוך הלייבור עשוי להיות גם המירוץ לראשות עיריית לונדון.

ג'ונסון עצמו הגיב להצעות של לאמי ואמר שהגבלות על שכר דירה אינן עובדות, כיוון שהן מבריחות השקעות ופוגעות בכמות ובאיכות של הדירות. גם העלאת הארנונה לדירות ששוויין גבוה לא תעבוד, לדבריו, כיוון שאין זו אשמתו של אדם מבוגר למשל, שהערך של הבית שבו התגורר כל חייו עלה. ג'ונסון מציע במקום זאת לאפשר לעירייה להשתמש במס הבולים שהמדינה גובה על מכירות נדל"ן כדי לבנות דירות חדשות.

המתחרים העיקריים של לאמי מתוך מפלגתו הם טסה ג'ואל, שהיתה השרה האחראית על האולימפיאדה, וסאדיק חאן, שר המשפטים בממשלת הצללים של הלייבור. שניהם נהנים מתמיכה רחבה יותר של הממסד. אבל דיוויד לאמי כבר רגיל להילחם נגד כל הסיכויים, והוא נחוש להגיע הכי גבוה שאפשר. שווה לשים עליו עין.