"מבחינת סין, אין סיכוי שהשאיפה של תושבי הונג קונג תתממש"

המתיחות בין רבבות המפגינים ששוטפים את רחובות הונג קונג לבין השלטון הסיני צפויה להגיע מחר (ב') לשיא לקראת פקיעת האולטימטום שהציב להם מושל העיר צ'ן־יינג ליונג. המושל הודיע כי אם לא יפנו המפגינים את הרחובות ויאפשרו חזרה לשגרה בעיר, הוא "ינקוט בכל האמצעים שיש ברשותו" כדי לפנותם. המושל הבטיח עוד כי "המשטרה תוודא שמשרדי הממשלה ובתי הספר יחזרו לפעול מחר".

המפגינים דורשים שהממשל הסיני המרכזי בבייג'ינג יאפשר להונג קונג לקיים בחירות דמוקרטיות מלאות ב־2017. באוגוסט השנה הפרה הממשלה הסינית את ההבטחה שנתנה בעת שקיבלה בחזרה את השליטה בעיר מידי בריטניה ב־1997, והודיעה שהמועמדים בבחירות להנהגת העיר יהיו חייבים להימנות עם תומכי הממשל המרכזי.

"ניתן להבין את הדרישה של תושבי הונג קונג, אבל היא לא תתגשם", אמר לכלכליסט פרופ' אהרן שי, רקטור אוניברסיטת תל אביב ומומחה לסין המודרנית. "ההבטחה של הסינים לשמור על אופיה הדמוקרטי של הונג קונג אמורה היתה להתקיים עד 2047. אבל, מבחינת סין זה בלתי אפשרי. ההשלכות עבור הממשל בבייג'ינג הן קשות מדי ועלולות לערער את שליטתו במקומות כמו טיבט ואפילו לפגוע בהשפעה החזקה על טאייוואן", הסביר שי את הדרך שבה נתפסים האירועים בבייג'ינג.

הפגנות בהונג קונג צילום: איי פי

לדבריו, גם לחשיפה התקשורתית המסיבית של האירועים בתקשורת העולמית לא יהיה כוח לשנות את סופם הידוע מראש. "העולם לא ילחץ על סין כעת מפני שבאופן מסורתי העולם לא לוחץ על סין בענייני זכויות אדם וחופש הפרט, והסיבה לכך היא שהמחיר כבד מדי עבורו".

לדעתו של שי, גם העובדה שהונג קונג היא המרכז הפיננסי השלישי בחשיבותו בעולם לא תפגע בנחישות של הסינים לבצע את הרפורמות האנטי־דמוקרטיות שהן מתכננות. "כל זמן שסין היתה סגורה לעולם, להונג קונג היה מעמד מאוד מיוחד. היא היתה הצוהר היחידי שדרכו סין סחרה עם העולם כולו. היום הונג קונג איבדה את המעמד הזה מבחינת בייג'ינג. כיום, כמעט כל חלק של סין פתוח למסחר עם העולם והסכנה מבחינת סין היא קטנה הרבה יותר", הוא מסביר.

אף שנראה ששני הצדדים מעוניינים להגיע להבנות, היום גברו הקולות שהזהירו מפני התנגשויות אלימות בהיקף של אירועי כיכר טיאננמן שהתרחשו ב־1989. לפי נתונים רשמיים של הממשלה הסינית, באירועים אלו נהרגו 300 בני אדם. ואולם, הערכות של גורמים מחוץ לסין אמדו את מספר ההרוגים בכאלף.

פקיד לשעבר בממשלה הסינית בשם באו טונג שהתראיין היום לרדיו "אסיה החופשית" קרא לסטודנטים המפגינים לסגת מהרחובות, לפחות באופן זמני. "הזרעים כבר נזרעו, וצריך לתת להם זמן לנוח בקרקע", אמר באו, "המפגינים צריכים לזכור שאין משימה גדולה שניתן להשלים באבחה אחת". שי סבור שההשוואה בין שתי ההתרחשויות ברורה לעיניים מערביות, הרבה יותר מאשר לבייג'ינג.

מטריות נגד גז צילום: אי פי איי

"גם בטיאננמן הסיכון היה גדול ובייג'ינג החליטה לקחת הימור. הדילמה לגבי התדמית הבינלאומית היתה קיימת כבר אז", הוא מסביר. "בתקופה הזו סין נפתחה לעולם ויצרה עמו קשרי מסחר. עם זאת, היא היתה מוכנה לשלם את המחיר. למעשה, עד שנות התשעים של המאה שעברה כלכלתה המשיכה לספוג עונשים מממשל קלינטון על מה שקרה בטיאננמן. אבל בסופו של דבר ארה"ב היא זו שנשברה", מזכיר שי, "וסין יצאה כשידה על העליונה".

עם זאת, הוא פוסק כי "האירועים בהונג קונג לא יגיעו לממדים של טיאננמן. אז מדובר היה בחצי מיליון איש, הרבה יותר מהמפגינים בהונג קונג. צריך לזכור גם שחלק משמעותי מתושבי הונג קונג כלל אינו שותף להפגנות".