חברות ענק בעולם מעלות את השכר בהתאם ליוקר המחיה

בתגובה לכך, אחד האמצעים למלחמה בעוני ובאי שוויון שצובר תאוצה בשנה האחרונה הוא שכר המחיה. בניגוד לשכר מינימום, שכר מחיה הוא רף לא רשמי שהאימוץ שלו נעשה באופן התנדבותי על ידי המעסיקים. הרף שאליו הוא מכוון נועד לאפשר לעובד להתקיים בכבוד - לשלם שכר דירה או משכנתא, לרכוש מזון ולשלם מסים ותשלומי חובה אחרים. בחישוב שכר המחיה מביאים בחשבון משתנים כמו יוקר המחיה באזורים שונים.

בבריטניה זו כבר מגמה

הקיץ הודיע תאגיד המזון הבינלאומי נסטלה כי הוא ישלם לכל עובדיו בבריטניה, כולל עובדי הקבלן והעובדים הזמניים שלו, שכר מחיה בגובה של 7.65 ליש"ט לשעה למרות שהחוק מחייב אותו לשכר מינימום של 6.31 ליש"ט בלבד. בלונדון, שבה יוקר המחיה גבוה יותר באופן משמעותי לעומת שאר הממלכה, תשלם נסטלה לעובדיה שכר התחלתי של 8.8 ליש"ט לשעה.

נסטלה הפכה לחברה הראשונה בתחום מוצרי הצריכה שמצטרפת לרשימת המעסיקים שמשלמים שכר מחיה, לאחר ששורה של מעסיקים מהמגזר הפיננסי, ביניהם גם הבנקים גולדמן זאקס, ברקליס וג'י.פי מורגן כבר התחייבו לכך. גם המגזר הציבורי בבריטניה מגלה תמיכה ביוזמה ועיריות ומועצות מקומיות אימצו אותה, ביניהן גם ערים מרכזיות כמו בירמינגהאם, קרדיף וניוקאסל.

עבור מעסיק שפועל במגזר בו המשכורות ההתחלתיות הן גבוהות יחסית, אימוץ שכר מחיה הוא חכמה קטנה מאוד. בשיחה עם "כלכליסט" מסביר מייקל קלי, מנהל האחריות התאגידית בענקית הייעוץ הבינלאומית KPMG ויו"ר הוועדה המייעצת לקרן שכר המחיה - ארגון שמשלב שחקנים מהמגזר העסקי, הציבורי ומהאקדמיה - שהמאמץ מתרכז כעת במגזרים בהם העובדים משתכרים שכר מינימום או שכר קרוב אליו. "יש בבריטניה 5.2 מיליון אנשים שמועסקים בענפים עם שכר נמוך כמו ניקיון או סיעוד כשרובם מפרנסים משפחות", הוא מסביר. "העיקרון שמנחה אותנו הוא שתשלום שכר מחיה צריך להיות יוזמה של המעסיק ולא אילוץ של החוק".

משרדי חברת נסטלה צילום: איי אף פי

לדברי קלי, למרות שעל פניו העלאת משכורות העובדים פוגעת ברווחיות העסק, אימוץ שכר מחיה בענפים בהם משלמים שכר נמוך משפר פלאים את תפקוד העובדים בהיבטים כמו היעדרות, תחלופה ויעילות שבסופו של דבר מונעים פגיעה הרסנית בשורת הרווח. "בחברות ניקיון שהחלו לשלם לעובדים שכר מחיה, שיעור התחלופה של העובדים ירד מ־47% ל־24% בתוך שנה", הוא מספר. דוגמא אחרת לכך היא שיעור שימור העובדים בבנק ברקליס, שדיווח כי לאחר שהתחייב לתשלום שכר מחיה לעובדי ההסעדה שלו עלה שיעור השימור שלהם מ־54% ל־77%, ואילו שיעור שימור עובדי הנקיון בבנק עלה מ־35% ל־92%.

תמיכה אישית מאובמה

אם בבריטניה החלה התנועה לאימוץ שכר מחיה כתנועה שנועדה מלכתחילה לעקוף את הצורך בחקיקה כדי להעלות את השכר בחלק מהענפים במשק, וכדרך ממוקדת יותר להילחם בעוני, בארה"ב היוזמה נולדה הן מכורח פוליטי והן משינויים באופי משק העבודה.

בקיץ שעבר החל גל של הפגנות ושביתות של עובדי ענף המזון המהיר בארה"ב. העובדים דרשו מענקיות דוגמת מקדונלדס, קנטקי פרייד צ'יקן וטאקו בל להתחייב לתשלום שכר מינימלי של 15 דולר לשעה, שאותו הם כינו שכר מחיה. מרבית העובדים בענף מרוויחים את שכר המינימום הפדראלי בארה"ב, 7.25 דולר לשעה, או מעט יותר ממנו.

בניגוד לדימוי הרווח של עובד שכר המינימום כנער משועמם מאחורי דלפק במסעדת מזון מהיר, שיעור עובדי שכר המינימום בארה"ב שהם בעלי משפחות או הורים לילדים גבוה מאי פעם. לפי נתונים של משרד העבודה בארה"ב, 29% מהעובדים האמריקאים שהרוויחו שכר מינימום ב־2013 היו נשואים, עם או בלי ילדים, ואילו 27% מהם היו הורים יחידניים. שליש מעובדי שכר המינימום בארה"ב, אגב, הם נשים מעל גיל 25.

נשיא ארה"ב ברק אובמה מודע ללחץ שמגיע מלמטה ומנהל קמפיין אגרסיבי להעלאת שכר המינימום הפדרלי, אך באותה עת הוא החל לפעול גם בדרכים עוקפות חקיקה. כך למשל מוקדם יותר השנה הוא נפגש עם מנכ"לי החברות הגדולות במשק האמריקאי בניסיון לשכנע אותם לשלם לעובדיהם שכר התחלתי גבוה משכר המינימום. לאחר שבפברואר הודיעה רשת האופנה גאפ כי היא תשתף פעולה עם היוזמה ותעלה את השכר ההתחלתי של 90 אלף עובדיה בארה"ב ל־9 דולר לשעה השנה ול־10 דולר לשעה בשנה הבאה, הגיע אובמה לביקור הזדהות בסניף הדגל של הרשת בניו יורק.

בעקבות גאפ הודיעה ביולי רשת הריהוט השבדית איקאה כי היא מעלה את השכר ההתחלתי של עובדיה בארה"ב ב־17% בממוצע, עד ל־10.76 דולר לשעה. גם באיקאה הודיעו שהתעריף ההתחלתי לשעה ישתנה בהתאם ליוקר המחיה באזור בו נמצאים הסניפים. במובן זה, המהלך ממלא אחר המתווה הבריטי לתשלום שכר מחיה, אך בשל גודלה של ארה"ב, הטווח של השכר ההתחלתי הוא רחב יותר.

בינתיים אף אחת מרשתות המזון המהיר בארה"ב לא הודיעה על העלאת השכר ההתחלתי לעובדיה, זאת חרף תשומת הלב הציבורית שמופנית למצוקת השכר של העובדים בענף.