איך יוצאים מהמשבר היווני

השווקים הפיננסיים הגיבו באופן צפוי להחלטתם של היוונים לבחור בממשלת שמאל קיצוני. ואולם, אף שניצחונה של מפלגת סיריזה הביא לצניחה של המניות וניירות הערך היווניים, אין סימנים של ממש לנזק למדינות אחרות בפריפריה של גוש היורו המצויות במשבר. האג"ח הספרדיות לפירעון בעוד עשר שנים, למשל, עדיין נסחרות בריביות נמוכות מאלה של האג"ח האמריקאיות. השאלה היא כמה זמן השקט היחסי הזה יישמר.

על פי הערכות, לממשלתה החדשה והתוססת של יוון לא תהיה ברירה אלא להיצמד לתוכנית הרפורמות של הממשלה הקודמת, כנראה בתמורה להקלה מתונה של מדיניות הצנע הפיסקאלי. עם זאת, במישור הפוליטי, החברתי והכלכלי אי אפשר להתעלם מהחשיבות של ניצחונה של סיריזה. כמו כן, אין לשלול את האפשרות שיוון תצא מגוש היורו בטריקת דלת, ולא כל שכן, את האופציה של פיקוח על תנועת מט"ח שיגרום ליורו להפוך זול יותר בתוך יוון.

חלק ממקבלי ההחלטות בגוש היורו בטוחים שעזיבתה של יוון כבר לא מהווה איום על מדינות אחרות בשולי האיחוד המוניטרי. ייתכן שהם צודקים. ובכל זאת, בשנת 2008 מקבלי ההחלטות בארה"ב האמינו כי קריסתו של בנק השקעות אחד, בר סטרנס, הכינה את השווקים לקריסתו של בנק השקעות אחרת, ליהמן ברדרס. כולם יודעים איך זה נגמר.

אין להתעלם מהעובדה שנרשמה התקדמות בתפקוד של המוסדות האירופיים מאז תחילת 2010, עת המשבר היווני החל להתגלגל. האיחוד החדש של הבנקים האירופיים, על כל מגרעותיו, והבטחת הבנק האירופי המרכזי "לעשות כל שניתן" כדי להציל את היורו הם חיוניים לשימור האיחוד המוניטרי. חידוש נוסף וחשוב הוא מנגנון היציבות האירופי, שבדומה לקרן המטבע הבינלאומית, בכוחו לספק חבילות חילוץ נרחבות בתנאים מסוימים.

ראש ממשלת יוון החדש אלכסיס ציפרס צילום: איי אף פי

ועדיין, עם כל המשענות המוסדיות הללו, חוסר היציבות של יוון טומן בחובו סכנה למגזר הפיננסי העולמי. ברור למדי כי ההנהגה החדשה והחצופה של יוון ממעיטה בחשיבותה של הנוקשות הגרמנית בכל הנוגע להפחתת החוב או לניהול משא ומתן על שינויים באופי הרפורמות. גם אין ספק שהבכירים האירופים לא לגמרי מפנימים את הדינמיקה הפוליטית ביוון.

בזבזנות חסרת תקדים

בכל תסריט שהוא, עיקר נטל ההתפשרות ייפול על כתפיה של יוון. כל מדינה הנוהגת בבזבזנות ונאלצת לפתע לרסן את עצמה נדרשת ליישם שינויים מרחיקי לכת, גם אם כל חובותיה הקודמים יימחקו. ובמקרה זה, הבזבזנות של יוון היתה חסרת תקדים בהיקפה. בשיאו של משבר החוב שלה ב־2010, הגירעון התקציבי של ממשלת יוון היה עצום ועמד על 10% מכלל ההכנסות.

כאשר פרץ המשבר ונחסמה בפני יוון האפשרות להלוואות, הטרויקה (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק המרכזי האירופי והנציבות האירופית) סיפקה ליוונים מימון מסובסד וארוך טווח. ואולם, גם אם חובה של יוון היה נמחק כליל, המעבר מגירעון עצום לתקציב מאוזן דורש הידוק חגורה מסיבי — וכפועל יוצא, גם מיתון.

שר האוצר היווני במסע דילוגים ביבשת "לא מתכוון לבקש טובות" עם זאת, אמר יאניס ורופקיס כי אינו רואה סיבה שקרן המטבע לא תסכים להארכה לתשלום לפחות עד סוף השנה שירות כלכליסט לכתבה המלאה 

הצדק עם גרמניה כי יש להפנות אצבע מאשימה לממשלות העבר של יוון, אשר בבזבזנותן העלו את הצריכה היוונית מעבר לכל פרופורציה, הפך את המשבר לבלתי נמנע.

ובכל זאת, אירופה חייבת להפגין נדיבות רבה יותר במחיקת החוב לצמיתות ליוון ובדחיפות רבה אף יותר, בצמצום תשלומי החוב לטווח הקרוב. המחווה הראשונה תקטין את ממדי אי־הוודאות לטווח הארוך, בעוד השנייה תעודד צמיחה לטווח הקצר.

אין להתכחש לכך שלא כל צרותיה של יוון הן מעשה ידיה (צעירי יוון, המסיימים את לימודיהם באוניברסיטה באיחור בשל שביתות מרצים בלתי פוסקות, ודאי לא אשמים).

ראשית, חברות גוש היורו, בדגש על צרפת, הפגינו ב־2002 חוסר אחריות כשקיבלו את יוון לאיחוד המוניטרי. יוון לא עמדה בעליל בשורה של קריטריונים בסיסיים, בשל חובות עצומים ומערכת פוליטית וכלכלית כושלת.

שנית, רוב ההלוואות שבגינן תפח החוב היווני הגיעו מבנקים גרמניים וצרפתיים, שהגדילו את מאזניהם מתיווך הלוואות בין מדינותיהם למדינות אסיה. ההון הזה זרם למדינה שברירית, שהאמינות הפיסקאלית שלה נשענה בסופו של דבר על חילוץ מצד חברות אחרות בגוש היורו. לבסוף, שותפותיה של יוון לגוש היורו אוחזות בנשק שעל פי רוב אינו משמש במו"מ על הסדר החוב של מדינות ריבוניות. אם יוון לא תעמוד בתנאים ותסולק מגוש היורו, היא מסתכנת גם בסילוק מהאיחוד האירופי.

הוויתורים יהפכו לתקדים

גם אחרי שתי חבילות חילוץ, אין זה הגיוני לצפות ממשלמי המסים ביוון לפרוע את חובם בעתיד הנראה לעין. לא כשהם כורעים תחת נטל של 25% אבטלה (ובקרב הצעירים יותר מ־50%). זכותן של גרמניה ושאר המדינות הנציות בצפון אירופה לדרוש שיוון תיצמד למחויבותה לרפורמות מבניות, כך שבעתיד היא תתכנס לנורמות של שאר הכלכלות באירופה. ואולם, עליהן להפגין ויתורים משמעותיים יותר בכל הנוגע להחזר החוב, בהינתן שהמצב הנוכחי גורם לעצבנות רבה בקרב המשקיעים.

אם ויתורים ליוון יהפכו לתקדים שינוצל על ידי מדינות אחרות, יש להשלים עם זה. בקרוב מאוד מדינות הפריפריה האחרות של גוש היורו יזדקקו גם הן לעזרה. השאיפה היא כי יוון לא תיאלץ לפרוש מגוש היורו, אף כי ייתכן ויידרשו חלופות זמניות כמו פיקוח על ההון כדי למנוע קריסה פיננסית. על גוש היורו להמשיך ולהתכופף - כדי להימנע משבירה.

הכותב הוא הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית ופרופסור לכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד. פרוג'קט סינדיקט 2015. מיוחד לכלכליסט