האיום המשולש על כלכלת אירופה

עננים שחורים מתחשרים מעל עתידה הכלכלי של אירופה. שלוש סערות יוצרות אותם: המשבר היווני, ההתערבות הרוסית באוקראינה והעלייה של מפלגות פופוליסטיות. אף שכל אחת מהן מהווה איום רציני, אירופה, בעיתוי הנוכחי, יכולה להתמודד עמן מבלי להסתכן בנזק לטווח ארוך. אבל אם שלוש הסערות הללו יתאחדו לכדי סערה מושלמת, השמש לא תחזור לזרוח על כלכלת אירופה להרבה מאוד זמן.

המפלגות הקיצוניות מכתיבות סדר יום

המשבר היווני, שנמשך שנים, הוא המאיים ביותר. פרט לאפשרות שהוא יביא בפעם הראשונה בהיסטוריה ליציאה של מדינה מגוש היורו, יוון עלולה להפוך למדינה כושלת - מה שעלול להשית איום רב־ממדי על יתר אירופה. לא יהיה קל להתמודד עם ההשלכות ההומניטריות והגיאו־פוליטיות של מצב כזה, שעשוי להביא להגירה המונית בתוך היבשת.

הסערה השנייה מסתחררת ממזרח לאיחוד האירופי. העימות הצבאי באוקראינה נבלם אך במעט לאחר חתימת הסכם הפסקת האש במינסק, והביא את המתיחות בין מדינות המערב לבין רוסיה לגבהים שלא נרשמו מאז התמוטטות ברה"מ. התערבות עמוקה יותר של רוסיה באוקראינה תציב בפני המערב בחירה קשה. הוא יצטרך להטיל על רוסיה סנקציות נוספות, שעשויות לגרור את האיחוד האירופי למיתון בשל הסנקציות הנגדיות שרוסיה ודאי תטיל; או שהוא יכיל את שאיפות ההתרחבות של הקרמלין ויסכן מדינות אחרות שבהן יש מיעוטים דוברי רוסית, ובהן גם מדינות שחברות באיחוד.

פוטין. המשבר באוקראינה רחוק מסיום צילום: בלומברג

הסערה השלישית היא פוליטית: עלייתן של תנועות פופוליסטיות באיחוד האירופי שמתודלקת בתסכול הבוחרים, במיוחד במדינות שמצבן הכלכלי לא טוב. התנועות הללו נוטות להתמקד בטווח מצומצם של נושאים, דוגמת התנגדות להגירה, לאיחוד האירופי, או לכל שעיר לעזאזל שבו הן יכולות לתלות את הצרות של המדינה.

ביוון הבוחרים העלו לשלטון את מפלגת השמאל הקיצוני סיריזה; בצרפת מפלגת הימין הקיצוני החזית הלאומית היא השנייה בפופולריות בקרב הבוחרים, לפי סקרים אחרונים; ומפלגת העם הדני, שמתנגדת להגירה, זכתה למספר המושבים השני בגודלו בפרלמנט בבחירות שנערכו החודש בדנמרק.

הנטיות הקיצוניות והמצע צר האופק של המפלגות האלה מגבילים את גמישות הממשלות, שכן הן דוחפות מפלגות ופוליטיקאים מתונים לאמץ עמדות רדיקליות. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בבריטניה, שם הפופולריות של מפלגת UKIP האירו־סקפטית דחפה את ראש הממשלה דיוויד קמרון להתחייב לקיים משאל עם על המשך חברותה של בריטניה באיחוד האירופי.

צריך לפזר את הסופות לפני שיתמזגו

על מנהיגי אירופה לפעול מהר כדי להבטיח את פיזורה של כל אחת מהסערות לפני שהן יתמזגו זו עם זו. החדשות הטובות הן שהכלים להתמודדות עם משבר אזורי התחזקו לאחרונה באופן משמעותי, במיוחד מאז קיץ 2012, אז היה גוש היורו על סף קריסה. נוסף על גופים חדשים דוגמת מנגנון היציבות הפיננסית האירופי, גם גופים ותיקים הפכו גמישים ויעילים יותר ויכולים להיות לעזר.

יתר על כן, הבנק המרכזי האירופי נמצא כעת בעיצומו של תהליך רכישת נכסים שניתן יהיה להרחיבו בקלות ובמהירות. מדינות כמו אירלנד, פורטוגל וספרד הצליחו, באמצעות עבודה קשה ומכאיבה, לצמצם את החשיפה שלהן לזליגה של משברים חיצוניים.

אלא שהחוצצים האלה עלולים להתברר כמוגבלים למדי אם שלוש הסערות יתאחדו לסערה רבת־עוצמה אחת. בהתחשב בקשרים ההדוקים בין מדינות האיחוד האירופי מבחינה כלכלית, פיננסית, גיאו־פוליטית וחברתית, ההשפעה של כל זעזוע על מדינה אחת תעצים את ההשפעה על האחרות ותביא למיתון, אי־יציבות פיננסית ומתחים חברתיים.

הבטחת העתיד הכלכלי של אירופה בהקשר זה תדרוש, מעל הכל, התחייבות לשיתוף פעולה ואינטגרציה אזורית - השלמת האיחוד הבנקאי, קידום האיחוד התקציבי והתקדמות לקראת איחוד פוליטי. המטרות האלו נדחקו הצידה בגלל העיסוק הרציף במשבר היווני. ברמת המדינות יש לקדם יוזמות מעודדות צמיחה, שנראה שדחיפות יישומן אבדה מעט לנוכח זריקת המרץ שקיבלו השווקים הפיננסיים מתוכנית קניית הנכסים של הבנק המרכזי האירופי.

הכותב הוא היועץ הכלכלי הראשי של קבוצת אליאנץ ויו"ר מועצת הפיתוח הגלובלי של נשיא ארה"ב ברק אובמה. פרוג'קט סינדיקט, 2015. מיוחד לכלכליסט.