"מעמד הביניים שחשב שיתעשר וחלומותיו יתגשמו, ניצב פתאום מול שברו של החלום"

החקירות הללו מתבצעות על רקע קריאות להדיח את נשיאת ברזיל דילמה רוסף, שחיקה מדאיגה של הריאל, התכווצות של כ-4% בכלכלה ב־2015 ותחזיות להאטה של כ־3% ב־2016.

"שנת 2015 היתה בסדר לבנק שלנו, אבל היא היתה די קשה לכלכלה הברזילאית", אמר גולדפיין בשיחה עם עיתונאים שהתקיימה במשרדי בנק איטאו בסאו פאולו החודש. "השנה הבאה תהיה מאתגרת כי הכלכלה מוסיפה להיות בקשיים. כלכלת ברזיל ענקית, היא סגורה למדי, אנחנו מייצאים רק 15% מהתמ"ג, שזה די מעט. צריך לפתור את הבעיה הזאת".

גולדפיין, לשעבר יועץ לבנק העולמי ולקרן המטבע הבינלאומית, תולה את האשמה למשבר בחוסר אחריות פיסקאלית שאפיינה את הממשלה.

"עד 2011 היה בום סחורות, מכרנו לסין עפרות ברזל ופולי סויה, לממשלה היה הרבה כסף, אלה היו שנים מאושרות, שנות הזהב", מסביר גולדפיין. "ההשפעה המהותית ביותר היתה היווצרות מעמד ביניים חדש וחשוב מאוד. כ־60 מיליון בני אדם שהיו במעמדות הנמוכים יותר הפכו לצרכנים עתה. הם קנו מכונית, קנו בית, קנו סלולר שני, זו היתה מהפכה. עסקי קמעונאות נכנסו בזכות מעמד הביניים שעלה".

ההכנסה החודשית של מעמד הביניים, המוגדר מעמד C לפי חלוקה רשמית לחמישה מעמדות הנהוגה בברזיל, עומדת על 1,000 ריאל (250 דולר). "זו מדינה ענייה, וזה הסכום שמתחתיו אדם נחשב עני", מסביר גולדפיין. מעמד A נהנה מהכנסה חודשית גדולה פי ארבעה. בשנות האושר השיקה הממשלה תוכניות רווחה בהיקף מואץ, ובהן בוסה־פמילייה, שבמסגרתה שולמה הכנסה לעניים, ומיה קזה־מיה וידה לסבסוד משכנתאות. "כך שהעוני בברזיל די התכווץ בשנים האחרונות", מציין גולדפיין.

"ב־2011 נגמר בום הסחורות, והרבה שווקים מתעוררים התקשו להסתגל לכך. הבעיה היא שבמקום להסתגל למציאות החדשה, כלכלת ברזיל נכנסה לשלב של הכחשה. כאשר הכלכלה התכווצה, הממשלה החליטה שהיא תוציא יותר כדי לצאת מזה. אבל הסחורות לא התאוששו, סין ממשיכה להתכווץ, הכלכלה הגלובלית מתאוששת לאט, ואתה נתקע עם בעיה תקציבית, כי הוצאת כל כך הרבה".

כיום, על רקע הקריאות להדחת רוסף בטענה כי שברה את חוק האחריות התקציבית, הכלכלה זקוקה לתיקון תקציבי גדול, אך הממשלה הברזילאית מפולגת. "הממשלה זקוקה לקונגרס כדי לאשר מהלכים, אבל המהלכים האלה לא יהיו פופולריים. העלאות מסים, קיצוצים, העלאת גיל הפרישה, שעומד כעת על ממוצע של 50 עד 55, ל־65 שנים. איך ממשלה כל כך לא פופולרית יכולה לשנות את גיל הפרישה?"

נשיאת ברזיל דילמה רוסף. שחיתות בצמרת הפוליטית צילום: רויטרס

לעת עתה, כאשר לא ברור הכיוון הפוליטי שתפנה אליו ברזיל, הבעיה התקציבית משתקת את הכלכלה, שכן משקיעים פוטנציאליים מקפיאים פרויקטים. "הם רוצים לראות מה יקרה עם המיסוי, אם יישמרו סובסידיות. אנחנו נמצאים במצב של 'נחכה ונראה', שזה נורא ואיום לכלכלה.

"בנוסף לכל זה יש לנו תהליך חקירה חשוב מאוד שמתנהל לגבי שחיתות. כספי השחיתות זורמים מהסקטור הפרטי לחברות ציבוריות, מפטרובראס לפוליטיקאים. החקירות האלה מכניסות אנשים לכלא. לראשונה יש לנו מיליארדרים בכלא. יש לנו פוליטיקאים בכלא. וסימן השאלה הגדול הוא אם החקירות יובילו לנשיא לשעבר לולה או לנשיאה דילמה.

"אנשים ישאלו בוודאי למה הכל קורה בבת אחת? חקירה אינטנסיבית שלא היה כמותה, המיתון הגרוע אי פעם, תהליך הדחה שלא קרה מזמן. האם זה צירוף מקרים גרוע? מובן שלא. מה שקרה זה שמעמד הביניים שחשב שיתעשר, שחלומותיו יתגשמו, ניצב פתאום מול שברו של החלום. בנוסף, הממשלה פשטה רגל, כך שכולם כועסים והם תומכים בחקירה. הבא שינסה להתעסק עם הממשלה יגיד לעצמו, טוב, אפשר לעשות כסף חוקי או ללכת לכלא ל־30 שנה, והוא יסיק את המסקנות. יש ניצני התאוששות שייראו לטווח הבינוני, ואני חושב שדברים ישתנו, גם אם לא לעד".

שחיקתו של הריאל הכניסה סוג חדש של משקיעים בינלאומיים לשוק הברזילאי, ובבנק איטאו מחלקת המיזוגים והרכישות היא הפעילה ביותר כעת. "הרבה מאוד זרים, מארה"ב, מאירופה, מאסיה ומסין, מתעניינים בקניית נתחים של 30%-40% מחברות. הנכסים עכשיו זולים יותר, אנשים אומרים שמצב כזה לא יחזור על עצמו, כך שאם אני רוצה להיכנס לשוק, זה הזמן לעשות זאת. לא תמיד יהיה מיתון כזה, קשיים פוליטיים כאלה, חוסר ודאות כזה, כל הדברים שגורמים למחירים לרדת".