אחרי 40 שנה של התמכרות לנפט, נורבגיה מתקשה להיגמל

ב־16 בינואר התרחש אירוע שעורר מהומה זוטא ברשתות החברתיות: מחירה של חבית נפט היה, לראשונה, נמוך יותר ממחיר 4.5 קילוגרם של דג סלמון. אמנם מדובר בלא יותר מאנקדוטה, אבל היא מעידה לא מעט על הזמנים המוזרים שעוברים על כלכלת נורבגיה - יצואנית מובילה של נפט ושל דגי סלמון. אבל, אם צמד המילים סלמון נורבגי מתגלגל בטבעיות כבר שנים רבות על לשונות בכל העולם, הנפט הוא סיפור חדש וגדול הרבה יותר.

אל תקרא לי משבר

שדה הנפט הגדול הראשון התגלה בנורבגיה ב־1969, אבל המאגרים שבים הצפוני זכו להתעניינות מוגברת עם פריצת משבר האנרגיה בעקבות החרם הערבי בשנות השבעים.

הממשלה באוסלו דאגה כבר ב-1972 להעביר את השליטה בהפקת הנפט לידיה והקימה לשם כך את החברה הממשלתית סטטאויל, ששולטת עד היום ב-80% מהפקת הנפט במדינה באמצעות חלוקת זיכיונות קידוח. הממשלה הנורבגית מחזיקה ב-67% מסטטאויל, בשעה שיתר המניות נסחרות בבורסות של אוסלו וניו יורק.

ב-1990 החליטה הממשלה להקים קרן עושר שאליה ינותבו הכנסות המדינה מנפט. הקרן הפכה לפעילה ב-1996 ועברה לניהול הבנק המרכזי של המדינה ב-1998. כיום מדובר בקרן הגדולה בעולם מסוגה, והיא מנהלת נכסים בהיקף של כ-800 מיליארד דולר.

הנפט הפך את נורבגיה לאחת המדינות העשירות בעולם. ב-2014 עמד התוצר שלה לנפש על 67,200 דולר, השישי בגודלו בעולם לפי קרן המטבע הבינלאומית.

אלא שהאידיליה הנורבגית התערערה ביולי 2014, אז החלה ירידה חדה במחיר הנפט. הצטמצמות שולי הרווח הביאה את חברות הפקת הנפט בים הצפוני לקצץ במשרות, מה שכמובן העלה את שיעור האבטלה עד ל-4.6%, נכון לדצמבר האחרון. במדינות אחרות, הנתון הזה אולי ייתפס כהישג, אבל לא בנורבגיה, שרק לפני שנתיים שיעור האבטלה בה נע סביב 3%.

אסדת נפט באולנסוואג, נורבגיה. יצואנית הנפט השביעית בגודלה מילום: בלומברג

ירידת המחיר לחבית נפט הביאה גם להקטנת כמות הכסף הזר שנכנסה לנורבגיה ולכן לשחיקת ערך המטבע המקומי - הקרונה. מגמה זו אמנם הביאה לכך שהתעשייה הנורבגית הפכה לתחרותית יותר, אבל לא במידה שמסוגלת לפצות על אובדן ההכנסות מנפט, ולכן גם לא ליצירת משרות חדשות במשק במקום אלו שנמחקו. החולשה של הכלכלה הנורבגית נחשפה: יותר מארבעה עשורים של הפקת נפט וגז הביאו אותה להתבסס באופן לא בריא על מגזר האנרגיה ולהזניח את פיתוחם של מגזרים נוספים על אלו שהיו קיימים במשק המקומי.

כך למשל, נורבגיה התקשתה להתמודד עם משבר בענף הדגה שהתחולל גם הוא ב-2014. הענף, שאחראי על 31% מהיצוא הנורבגי, אמור היה להפיק תועלת משחיקת שער הקרונה, אלא שהסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה חסמו בפני ענף הדגה את אחד משוקי היצוא העיקריים שלו. המכירות למזרח אירופה ירדו ב-37% ביחס לשנה שלפני כן. כל ההתרחשויות האלה קורות על רקע טלטלות בבורסות העולם, ש-40% מכספי קרן הנפט מושקעים בהן.

ראשת ממשלת נורבגיה, ארנה סולברג. קיימה פגישת חירום בינואר עם שרת האוצר ונגיד הבנק המרכזי צילום: רויטרס

בינואר קיימו ראשת הממשלה ארנה סולברג ושרת האוצר סיב ינסן פגישת חירום עם נגיד הבנק המרכזי אוישטיין אולסן כדי לדון בצעדים אפשריים להתמודדות עם המצב. בתום הפגישה פרסמו השלושה הודעה מגומגמת, שלפיה אין בינתיים כוונה לנקוט צעדים חד-משמעיים. "אנחנו ללא ספק נחזור למצב שבו מכירת הנפט תביא לנו רווח נקי", אמרה שרת האוצר ינסן בריאיון בשולי מסיבת עיתונאים לפני כשבוע וחצי, והוסיפה שאופי המסחר בנפט הוא "מעגלי".

עם זאת, המשבר המתפתח כבר דחף את אוסלו למשוך בחודש שעבר כסף מקרן העושר, אירוע חסר תקדים במדינה. הכסף שיצא מהקרן ישמש את הבנק המרכזי להשתת צעדים לתמרוץ הכלכלה הנורבגית, בתקווה כי שיעור ריבית נמוך של 0.75% יעשה גם הוא את שלו.

זוהי לא הפעם הראשונה שממשלת נורבגיה מתעקשת לשדר איתותי הרגעה בזמן שכל העולם סביבה נגרר לתבהלה. גם ב-2013, בתקופת כהונת ראש הממשלה הקודם ינס סטולנברג, מחירי נדל"ן דוהרים איימו על יציבות המשק הנורבגי. אוזלת ידה של ממשלת סטולנברג בצינון שוק הדיור היתה אחת מהסיבות לכישלון מפלגת העבודה הנורבגית בבחירות ולניצחונה של סולברג מהמפלגה השמרנית. גם אז סירבה הממשלה להתייחס לאיום על המשק כמשבר ולפעול בהתאם. אגב, מחירי הדירות בנורבגיה ממשיכים לטפס, ואשתקד הם רשמו עלייה של 6.1%.

בינתיים, בזירה הבינלאומית, שעה שרוסיה וערב הסעודית שולחות זו לזו רמזים על שיתוף פעולה אפשרי בין מוסקבה לבין ארגון המדינות המייצרות נפט, אופ"ק, בהגבלת ההפקה, נורבגיה מעדיפה לשבת על הגדר.

למרות מעמדה כיצרנית הנפט השניה בגודלה באירופה, אחרי רוסיה, ויצואנית הנפט השביעית בגודלה בעולם, יש לנורבגיה היסטוריה של נקיטת עמדה עצמאית. למעשה, הפעם היחידה שהמצב היה קרוב לכך נרשמה ב-1998, כאשר מחירי הנפט צנחו ל-10 דולר לחבית. "לנורבגיה אין תוכניות לנקוט צעדים של רגולציה על ייצור הנפט", אמרה בינואר אלה מורלאנד, בכירה במשרד האנרגיה והנפט הנורבגי, לסוכנות הידיעות הנורבגית DN.

גורם נוסף שעשוי להשפיע על מדיניות הפקת הנפט של נורבגיה היא החלטת האיחוד האירופי על אסטרטגיה כוללת להפחתת פליטת גזי חממה. שר האנרגיה הנורבגי טורד ליאן שלח לראש תחום האקלים של האיחוד האירופי מיגל אריאס קנטה מכתב בסוף החודש שעבר ודחק בו לקדם את חקיקת האיחוד בעניין . "חברות שמשקיעות בתחום יביאו בחשבון את ההתפתחויות בנושא הגז באירופה", כתב ליאן.

טפילים בסושי

עד שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומלך ערב הסעודית סלמן יקבלו החלטה, או עד שהאיחוד האירופי יישלח סימנים שיעודדו חברות אנרגיה להגדיל את השקעתם בנורבגיה, הנורבגים יכולים למצוא נחמה בלאופטריוס וקליגוס. אלו שמותיהם המדעיים של שני טפילים שהתפשטו בבריכות הסלמון של נורבגיה, והנזק שהם עלולים לגרום צפוי להגיע ל-5% מהתפוקה עד יולי 2016.

הטפיל החל לפגוע בדגים אשתקד, וצמצום ההיצע העלה את מחיר הסלמון ליצוא ב-53% מאז אוקטובר, עד ל-61.6 קרונות (כ-7.2 דולר) לקילוגרם - המחיר הגבוה זה שלושה עשורים. לצמד הטפילים סייעה הפופולריות הגואה של הסושי. מסעדות שמגישות את המאכל היפני אחראיות לבין 10% ל-15% מיצוא הסלמון הנורבגי.

הביקוש העולמי לסלמון עמד בשנה שעברה על 2.3 מיליון טונות, כש-1.1 מיליון טונות מתוכם נמכרו באיחוד האירופי. כך, לאחר השפל שנרשם ב־2014, בשנה שעברה ההכנסות מיצוא הסלמון הנורבגי היו הגבוהות מעולם והגיעו ל-47.7 מיליארד קרונות (5.4 מיליארד דולר).

מי שחושש ממחסור בסושי בגלל העלייה במחיר הסלמון, יכול להירגע. בבנק נורדיה הנורבגי מעריכים שהמסעדות פשוט יפחיתו את כמות הסלמון בכל מנה. לטענתם, במאכל שרובו מורכב מאורז ואצות, השינוי כמעט לא יורגש. כל עוד התנאים הדיפלומטיים והקולינריים הנוכחיים ימשיכו להתקיים, הגרף שבו מחיר דג סלמון עולה על מחיר חבית נפט לא צפוי להפוך שוב לאטרקציה ברשתות החברתיות.