הבריטים נוהרים לקלפיות: פרישת בריטניה תשאיר את מרכז הבמה לגרמניה

בוקר ייפתחו הקלפיות ברחבי המדינה ואזרחי הממלכה המאוחדת יגיעו לקלפיות הקרובות למקום מגוריהם כדי להצביע במשאל העם שיקבע אם בריטניה תישאר באיחוד האירופי או תפרוש ממנו.

המהלך שנולד כתוצאה מלחץ שהפעיל הציבור הבריטי על הממשלה ושזכה לכינוי ברקזיט - חיבור של המילים Britain ו־Exit - מעורר מחלוקות עזה בקרב אזרחי בריטניה, ועניין רב בקרב מדינות האיחוד האירופי והעולם. כולם ממתינים בנשימה עצורה לרגע בשישי לפנות בוקר שבו יוכרזו התוצאות משאל העם, שיכולות לטלטל את אירופה וכלכלתה.

דיוויד קמרון ראש ממשלת בריטניה. נגד הפרישה צילום: אי פי איי

אף אחד לא יודע לומר מה בדיוק יקרה אם בריטניה תחליט לפרוש מהאיחוד האירופי, בעיקר משום שלמהלך כזה אין תקדים. אמנם ב־1982 החליטה גרינלנד, שהיתה אז טריטוריה של דנמרק, לעזוב את האיחוד, אבל בגרינלנד חיים רק 50 אלף איש ואילו בבריטניה חיים כ־65 מיליון איש, כך שלפרישתה יש השלכות משמעותיות יותר. מה שבטוח הוא שאם הבריטים יחליטו לעזוב את האיחוד, הממלכה המאוחדת עלולה להיקלע לשנים של אי־ודאות כלכלית ופוליטית שיחלו בשנתיים של מו”מ על התנאים לסיום חברותה של בריטניה באיחוד. אבל גם אם הבריטים יחליטו להישאר באיחוד, האיחוד לא צפוי לצאת מהבוץ שהוא שרוי בו בקלות.  

בוריס ג'ונסון, לשעבר ראש עיריית לונדון. בעד עזיבה צילום: אם סי טי

דבר אחד שעליו מסכימים התומכים בהישארות והתומכים בפרישה הוא שההשפעה הכלכלית המיידית של ברקזיט תהיה שלילית. לפחות בטווח הקצר. ההשפעות ארוכות הטווח שנויות יחסית במחלוקת, אך אנליסטים רבים מסכימים כי הן צפויות להיות שליליות גם כן. הגירעון של המדינה נמצא בשיא - 7% מהתמ”ג -מה שהופך אותה לפגיעה עוד יותר במצב של אי־יציבות כלכלית.

לפי התחזיות, אם בריטניה תחליט לפרוש הליש”ט צפוי להתרסק. ענקית המסחר במניות פימקו, קרן האג"ח הגדולה בעולם, חזתה כי במקרה של ברקזיט הליש”ט יצלול לשפל של שלושים שנה מול הדולר. לפי התחזית השל פימקו, במקרה כזה בנק אוף אינגלנד יוריד את הריבית ל־0%. בטווח הקצר, התרסקות הליש”ט יכולה להשפיע באופן חיובי על הייצוא מבריטניה, אך היא גם עלולה להביא לעלייה במחירי המזון המיובא. כמו כן, ההפסדים שייגרמו למדינה עקב היחלשות הליש”ט ישפיעו על התמ”ג הבריטי.

המלכה אליזבת. לא פירסמה את העדפתה, יש הסוברים כי היא מתנגדת צילום: רויטרס

גם המסחר הבריטי צפוי לספוג פגיעה אם בריטניה תפרוש מהאיחוד. לפי מחקר שנערך במרכז לרפורמה אירופית בהולנד, אם בריטניה תישאר באיחוד, המסחר שלה יהיה גדול יותר ב־55% בהשוואה לאפשרות שתפרוש ממנו. בניגוד לבריטניה, המסחר של יתר מדינות אירופה לא צפוי להיפגע באופן משמעותי במקרה של ברקזיט.

למעשה, חלק מהמדינות ירוויחו משום שחלק משמעותי מהתקציב השנתי של האיחוד האירופי, שעומד על 12 מיליארד דולר, שמוקדש כיום לבריטניה, יופנה למדינות אחרות; ומשום שברקזיט עלול לגרום לחברות פיננסיות רבות לנטוש את הסיטי של לונדון ולעבור לערים כמו פרנקפורט, פריז ודבלין. אך בניגוד למדינות, שחלקן אולי שואפות להתממשות של תסריט כזה, החברות הפיננסיות חוששות ממנו משום ש־41% מהמסחר העולמי במט”ח ו־59% מהמסחר העולמי בנגזרים מתקיים כיום בלונדון. ברקזיט יערער את מעמדה של לונדון כמרכז סחר חשוב ויגרור איתו את השווקים לתקופה של אי־יציבות כלכלית.  

תומך בהישארות באיחוד האירופי צילום: איי אף פי

האפשרות של ברקזיט מעוררת לא רק דאגות כלכליות אלא גם דאגות פוליטיות, בעיקר בקרב מנהיגי אירופה שתומכים בחברות באיחוד, וזאת משום שאם בריטניה תפרוש מהאיחוד הדבר יספק רוח גבית לקולות הבדלניים ברחבי היבשת. מנהיגי אירופה מעריכים שאם בריטניה תפרוש הדבר עשוי לגרור אפקט דומינו ולהביא לפרישתן של מדינות נוספות מהאיחוד. חיזוק לחשש זה התקבל ממכון הסקרים הבריטי YouGov שערך סקר בקרב אזרחי מדינות החברות באיחוד בו הם נשאלו כיצד היו משיבים אילו במדינה שלהם היה נערך משאל עם לפרישה מהאיחוד. בנורבגיה השיבו 60% כי היו בוחרים לעזוב את האיחוד, בגרמניה 30% השיבו כך ותוצאות דומות התקבלו גם בצרפת ובמדינות סקנדינביה.

אבל המנהיגים חוששים גם מאפשרות אחרת שתיווצר בעקבות הברקיזט, שבמסגרתה המדינות החברות באיחוד ינצלו את פרק הזמן שבו תדון בריטניה עם מוסדות האיחוד על הסכמי סחר חדשים, המוערך בשנתיים, כדי לכופף להנהגת האיחוד את היד ולדרוש תנאים מקלים בתמורה להישארותן באיחוד.

מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין. נגד היציאה מהאיחוד האירופי צילום: גטי אימג'ס

המדינה שעלולה לספוג את הפגיעה הקשה ביותר היא גרמניה, שמעמדה כמבוגר האחראי של האיחוד עלול להינזק, שכן עד כה בריטניה היתה בעלת ברית מהותית למהלכים הסולידיים שהובילה. כמו כן, הנטל הכלכלי על גרמניה עלול לגדול אם בריטניה תפרוש. כך, למשל, אם כלכלה נוספת תקרוס כפי שיוון קרסה, גרמניה תידרש להכניס את היד עמוק יותר לכיס. אפשרות נוספת היא שגרמניה תצבור כוח רב מדי באיחוד ויתר המדינות יאלצו להסתדר מאחוריה כך שמאזן הכוחות הקיים ישתנה לפרק זמן לא ידוע. במצב כזה גרמניה אולי לא תתחרט על עזיבתה של בריטניה, אך יתר מדינות האיחוד עלולות להרגיש שהן לכודות בידי הענק הגרמני.

משאל העם הציב את קמרון וג’ונסון ראש בראש

הדיונים בבריטניה על ההשלכות האפשריות של ברקזיט נמשכים כבר זמן רב, אך הציבור הבריטי חצוי בדעותיו. לפי הסקר האחרון, 44% תומכים בהישארות באיחוד ו־44% תומכים בפרישה. בראש מחנה התומכים בהישארות עומד ראש הממשלה קמרון ומולו ניצב ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג’ונסון.

ההחלטה לקיים את משאל העם הגיעה בעקבות לחץ מתמשך מצד הציבור הבריטי ומצד מפלגת השמרנים UKIP על קמרון. רבים בציבור הבריטי טענו כי מאז שבריטניה הצטרפה לאיחוד האירופי “לא היתה לה זכות דיבור אמיתית”. כמו כן, המתנגדים לחברות באיחוד טענו כי לאיחוד יש כוח רב על חיי היום־יום בבריטניה שכולל רגולציות מוגזמות על מוצרים שפוגעות בחופש הבחירה. בנוסף, בעקבות בעיית הפליטים באירופה התגבר זרם המהגרים לבריטניה וחלקים בציבור תלו את האשמה בחופש התנועה המוגזם, לדעתם, שהנהיגו מוסדות האיחוד בתוך אירופה.

בעקבות כל אלו, קמרון הבטיח במצע הבחירות של ב־2015 שיערוך משאל עם על החברות באיחוד האירופי, ובדצמבר 2015 העביר הפרלמנט הבריטי את חוק משאל העם שקבע כי ההצבעה על החברות באיחוד תתקיים לא יאוחר מדצמבר 2017.

בעוד שבבריטניה היום מתנהל כרגיל, נראה כי במדינות שסביבה ההתרגשות משנה סדרי שגרה. מתנדבים מפריז נסעו אתמול ללונדון כדי לחלק לעוברים ולשבים מכתבי אהבה מצרפת שמטרתם לשכנע את הבריטים להישאר באיחוד. במסגרת מבצע קרואסון התמקמו המתנדבים מחוץ לתחנות הרכבת העמוסות של לונדון וחילקו גלויות עם מסרים בכתב ידם של

אזרחי צרפת: “מה תעשות בלי הנשיקה הצרפתית?”, נכתב באחת מ־500 הגלויות שהמתנדבים הביאו עמם. המתנדבים התכוונו לחלק גם קרואסונים טריים יחד עם הגלויות, אך המשטרה הבריטית אסרה זאת עליהם בטענה שהחוק במדינה אוסר על פעילי קמפיינים לחלק מזון למצביעים מחשש להטיית קולות.