מדינה מפולגת: הפנסיונרים ובני מעמד הפועלים בעטו החוצה את הלונדונים הצעירים

הציבור הבריטי הצביע אמנם בעד היפרדות מהאיחוד האירופי, אך תוצאות האמת מעידות על מדינה משוסעת ומפולגת. יותר מ־30 מיליון בעלי זכות בחירה מאנגליה, סקוטלנד, וויילס, צפון אירלנד ואפילו גיברלטר הזעירה נהרו לקלפיות ביום חמישי האחרון, כאשר 51.89% מהם החליטו כי בריטניה תהיה למדינה הראשונה הפורשת מהאיחוד האירופי. עם זאת, 48% מהמצביעים לא תמכו בכך, ושרטטו תמונה גיאוגרפית ברורה מאוד: לונדון, סקוטלנד וצפון אירלנד רצו להישאר, בעוד מצביעים בוויילס ובכל אזור באנגליה מחוץ לבירה רצו לעזוב.

תוצאות משאל העם פילגו גם בין דורות ובין מעמדות חברתיים. כך, מעמד המשכילים והעשירים סולק מגוש 28 המדינות על ידי הבוחרים בני מעמד הפועלים; וכך הפנסיונרים, שתמכו באופן גורף בברקזיט, סילקו מהגוש את הדור הצעיר שניסה לשווא להציל את חברותו באיחוד האירופי. למעשה, רק 39% מכל בני ה־65 ומעלה תמכו בהישארות בניגוד ל־75% מבני ה־18־24 שהצביעו "להישאר". לפי נתוני YouGov, שיעורי היורוסקפטיות עלו עם הגיל, כאשר 56% מבין גילאי 25־49 תמכו בהישארות, שיעור אשר צנח ל־44% בקרב מצביעים בגילאי 50־64.

אך לא רק גורם הגיל פיצל את הממלכה. פילוח אזורי של התוצאות מדגיש את עוצמתו של הפילוג, כאשר לונדון וסקוטלנד הצביעו בעד הישארות עם שיעור גבוה יותר של תומכים בסקוטלנד — 62% לעומת 60% בבירה. בצפון אירלנד 56% תמכו בהישארות בעוד 44% תמכו בברקזיט, אך המצביעים בני מעמד הפועלים בדרום ווילס ובעיירות צפון אנגליה מרדו נגד תחינות הלייבור להישאר. בחישוב כולל, הוולשים הצביעו ברקזיט ברוב של 52.5% לעומת 47.5% שתמכו בהישארות; אזור צפון מערב אנגליה תמך בהישארות, אך האזור הצפון מזרחי תמך בפרידה ברוב של 58% לעומת 42%.

פילוח אתני הראה כי המיעוטים והמוסלמים תמכו בהישארות, לעומת לבנים־נוצרים שתמכו בפרידה מהאיחוד. 67% מקרב מי שמגדירים את עצמם כאסיאתים הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי, וכך גם 73% מקרב המצביעים השחורים ושיעור דומה מקרב המוסלמים. עם זאת, 58% מבין מי שמגדירים את עצמם כנוצרים, הצביעו בעד עזיבה. בפילוח המצביעים לפי רמת השכלה, 57% מבעלי תואר ראשון תמכו בהישארות, כאשר אחוזים אלה עלו ככל שעולה רמת ההשכלה.