הלילה שבו הפך ארדואן לסולטן הבלתי מעורער

החודשים האחרונים לא היטיבו עם נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן. התקוממות כורדית, גל טרור, הסתבכות עם רוסיה ובידוד אזורי היו רק חלק מהצרות של השליט הטורקי. ניסיון ההפיכה ביום שישי בלילה הוא השפל הנמוך ביותר שאליו הגיע ארדואן מאז עלה לשלטון ב־2002. אולם הדרך שבה הניע את ההמונים לצאת לרחובות ולעמוד כנגד כוחות המורדים ברחובות איסטנבול, שאליה חזר לבסוף בתוך שעות בתור המנצח הגדול, היא אולי נקודת מפנה מחודשת עבור השליט בן ה־62. מכאן הוא יכול רק לעלות ולהמשיך לבצר את מעמדו כמנהיג הכמעט יחיד של המדינה, על סף הדיקטטורה.

בבירות שונות באזור — דמשק, קהיר, טהרן וכנראה גם במוסקבה — חיככו ידיים בהנאה לשמע החדשות על ניסיון ההפיכה, אולם ההספדים על שלטון הסולטן היו מוקדמים מדי. לא בכדי מבקריו של ארדואן ומקדמי תיאוריות הקונספירציה העלו את האפשרות שניסיון ההפיכה "הוזמן" על ידי הנשיא כדי להגביר את הפופולריות שלו, לבסס את שלטונו ולהמשיך את הטיהורים בצבא.

כאן זה לא תחריר

מוקדם עדיין לקבוע מדוע נכשלה ההפיכה, מה עוד שלא ברור מי עמד מאחוריה, אולם נראה שהצעדים שנקט ארדואן בשנים האחרונות כלפי הצבא ובייחוד טיהורו מקצינים שלא היו נאמנים לו — עשו את שלהם. ההפיכה בוצעה על ידי קבוצה קטנה יחסית בממסד הצבאי: רק כ־1,500 קצינים וחיילים נעצרו. אמנם הקבוצה כללה גם חמישה קצינים בדרגת גנרל, אולם בניגוד להפיכות קודמות בהיסטוריה הטורקית, שהאחרונה שבהן התרחשה ב־1997, הצבא הטורקי לא פעל כמקשה אחת. בשיא העימות, מטוס קרב שנשלח למשימה על ידי נאמני השלטון הפיל מסוק צבאי של המורדים.

ארדואן בנאום לאחר ששב לאיסטנבול צילום: רויטרס

זוהי תמונה שונה לחלוטין מההפיכה הצבאית שהתרחשה במצרים ב־2013, שם הצבא פעל כיחידה אחת כנגד הנשיא האיסלאמיסטי מוחמד מורסי — שארדואן רואה בו עד היום את הנשיא הלגיטימי של מצרים ולא מכיר בנשיא הנוכחי א־סיסי. בעוד פעולת צבא מצרים נגד מורסי נתמכה על ידי רוב המצרים ברחובות, באיסטנבול קרה ההיפך. האזרחים התעמתו עם המורדים שנראו אובדי עצות — עד לכניעתם המשפילה. בטורקיה לא דווח על תנועת מפגינים גדולה שיכולה היתה לתת רוח גבית לכוחות ההפיכה, אלא בשוליים.

לפי מקורות בטורקיה, מאחורי ניסיון ההפיכה עמדו קצינים בכירים בחיל האוויר ובחיל הים הטורקי, כשאת הקנוניה הגה יועצו לענייני חוק של הרמטכ"ל, קצין בדרגת קולונל (המקבילה לאלוף משנה). מקורות אחרים ציינו שבראש הקושרים עמד התובע הצבאי וכ־50 קצינים היו שותפי סוד למהלך. פירורי מידע אלה מוכיחים שהקושרים לקחו הימור גדול מדי, מאחר שייצגו רק חלק מכוחות הצבא.

הקרב על הדמוקרטיה

השלטון הטורקי מיהר להאשים בניסיון ההפיכה את הפלג של איש הדת הגולה פטהוללה גולאן, שהכחיש בהמשך כל קשר לקצינים המורדים. גולאן, אימאם, איש דת ואינטלקטואל, היה בן ברית של ארדואן. ב־2013 עלו יחסיהם על שרטון, לאחר שארדואן טען שגולאן העביר לרשויות מידע שהוביל לפתיחת חקירה נגדו בחשד לשחיתות. ארדואן נרתע מהתמיכה הציבורית בגולאן, שחולש על אימפריה כלכלית גלובלית של בתי ספר, מרכזי מחקר, חברות מסחריות ואמצעי תקשורת שעלולה לאיים על ההגמוניה של מפלגת הצדק והפיתוח שבראשה הוא עומד.

הפגנות נגד ניסיון ההפיכה בטורקיה, אתמול צילום: איי אף פי

בעקבות הקרע, גולאן נמלט לארצות הברית ומאז הוא מתואר על ידי ארדואן ונאמניו כ"סוכן סי־איי־אי”. ארצות הברית מסרבת להסגיר את גולאן.

גולאן נחשב מתון וליברלי יחסית ותומך במערכת דמוקרטית רב מפלגתית — בדיוק ההיפך הגמור מרצונו של ארדואן הרואה את עצמו בתור הסולטן המודרני. ארדואן נקט בצעדים דורסניים — שוודאי יוגברו עתה — להצר את הדמוקרטיה בטורקיה, בין השאר באמצעות חקיקה כוחנית, טיהורים והצרת כוחה של התקשורת. הוא לא לקח סיכונים, ודאג לרדוף ולמגר את תומכיו של גולאן ממערכת המשפט, המשטרה והתקשורת.

כלכלה יציבה אך דואגת

הנושא הכלכלי לא היה זרז לניסיון ההפיכה, אך לאחרונה הוא מדאיג את ממשלת טורקיה. תמ”ג של 1.59 טריליון דולר ב־2015 אמנם מציב את המדינה במקום ה־18 בעולם, אולם במחצית הראשונה של השנה הצמיחה היתה 3.3% לעומת 4% בשנה שעברה.

עיקר הצמיחה מבוססת על גורמים "לא בריאים" מבחינה כלכלית כמו הגברת הצריכה הפרטית המקומית וההוצאות הממשלתיות, בעוד הייצוא וההשקעות הפרטיות נמצאים במגמת ירידה. טורקיה מצליחה לשמור על כלכלה יציבה יחסית בזכות מחירו הנמוך של הנפט, אולם ניסיון העבר הוכיח שלא ניתן לבסס אסטרטגיה כלכלית ארוכת טווח בהסתמך על מחירי הנפט הבלתי יציבים.

המצב הפנימי בטורקיה ומעמדה האזורי משפיעים קשות על הכלכלה. על אף שבשנה האחרונה ההשקעות הזרות הישירות במשק הטורקי הסתכמו בכ־17 מיליארד דולר, ראשי המשק הצביעו לפני ימים אחדים על מגמה מדאיגה ולפיה משקיעים זרים חוששים מהשקעה בטורקיה בשל החשש ליציבות. הפיכה צבאית, גם אם כושלת, אינה מחזקת את תחושת הביטחון שלהם: אתמול איבדה הלירה הטורקית 4.6% מערכה מול הדולר — הנפילה הקשה ביותר מאז 2008 — ובשוק חוששים מקריסה של עשרות אחוזים עם פתיחת המסחר בבורסה הטורקית הבוקר.

המתיחות עם רוסיה בעקבות הפלת המטוס הרוסי בנובמבר שעבר — שהסתיימה לאחרונה בהודעת פשרה — וגל הפיגועים הקשה במדינה, הנחיתו מכה אנושה לתיירות, שנחשבת לאחד ממקורות ההכנסה החשובים. בין ינואר למאי קרסה תנועת התיירות לטורקיה בכ־25% לעומת התקופה המקבילה ב־2015, עוד לפני הפיגוע של אנשי דאעש בשדה התעופה אתאטורק בחודש שעבר. למגזר התיירות יכולת התאוששות מהירה אך היא תלויה בהתייצבות המצב הביטחוני.

לכל אלה יש להוסיף את הלחץ של 3 מיליון פליטים סורים על המשאבים בטורקיה — אם כי יש בהם גם תועלת כלכלית להגברת הצמיחה. מול הלחצים האלה עומד עתה מנהיג שצלח אתגר עליון לשלטונו, והפך בתוך לילה אחד את החולשה שבה היה נתון למנוע הצמיחה של מנהיגותו.

הכותב הוא מומחה בכלכלות המזרח התיכון