המאבק הפוליטי באיראן משתק את המגזר הפיננסי

המאבק הפנימי בתוך איראן בין המחנה השמרני המגובה על ידי משמרות המהפכה לבין המחנה המתון יותר בראשות הנשיא חסן רוחאני זולג למערכת הבנקאית.

רוחאני, שנחשב עד לאחרונה כברווז צולע לאחר שאיבד את תמיכת ההמון בגלל כישלון בזירה הכלכלית, קיבל רוח גבית דווקא משני בנקים פרטיים. סלידת ההנהגה הדתית מרוחאני, שיתמודד במאי על כהונה נוספת, צמצמה למינימום את יכולת השפעה שלו על ההחלטות המהותיות של הממסד האיראני שבראשות המנהיג העליון עלי ח'מינאי, אנשי הדת שלצדו וראשי זרועות הביטחון.

הטייקונים של המהפכה

ואולם, בחודש שעבר נסקו מניותיו של רוחאני. זה קרה אחרי ששני הבנקים, מילאת וסיפא, הודיעו באופן חסר תקדים על סירובם לעבוד מול חברת בנייה מובילה ששייכת למשמרות המהפכה, ח'אתם אלאנביא. כצפוי, המחנה השמרני הגיב בזעם וראה בהחלטת הבנקים כניעה למערב. ברוח תגובתם להודעת הבנקים, ח'מינאי ואנשיו סבורים שהסכם הגרעין עם המעצמות הוא "מזימה מערבית" שנועדה לפרק את נכסיה של הרפובליקה האיסלאמית ולכן יש לנסות ולהפיק ממנו את המיטב בתחום ההקלות הכלכליות. להבדיל מהאייתולות, רוחאני סבור שקיום הסכם הגרעין או מראית עין לקיומו יכולים לגרום לשינוי מגמה במשק האיראני המקרטע.

עם זאת חשוב להדגיש כי החלטת שני הבנקים על הפסקת שיתוף הפעולה עם משמרות המהפכה לא תפגע בעוצמה הכלכלית של זרוע הביטחון חובקת העולם של משטר האייתולות. לפי הערכות זהירות, חברות שבשליטת משמרות המהפכה חולשות על נתח של כ־30% מהמשק האיראני ומגלגלות כ־120 מיליארד דולר בשנה. חברות אלה אחראיות על ביצוע מיזמי תשתית מובילים במדינה והן נעזרות ברשת עולמית של חברות קש, שמהן ואליהן מתבצעות העברות של מיליארדים בשנה. הממסד הדתי מתכוון להמשיך ולשמור על הנכס הזה בכל מחיר.

למרות המשמעויות הפוליטיות הפנימיות שהיא נושאת, ההחלטה של הבנקים התקבלה בראש ובראשונה משיקולים כלכליים. ביוני הסכים הארגון הבין־ממשלתי FATF, שנאבק בהלבנת כספים ומימון טרור, להקל במעט את המגבלות הקיימות על הבנקים האיראנים לתקופה של 12 חודשים.

מאז 2008 נכללה איראן ברשימה השחורה של הארגון, אולם ההחלטה להסכים להקלות זמניות התקבלה בעקבות הצהרה של ממשלת איראן כי היא מעוניינת לשתף פעולה עם FATF כדי להביא את טהראן לחברות מלאה בו. בלי גושפנקא של FATF לא יוכל אף מוסד פיננסי באיראן לבצע עסקאות מט"ח מול גופים פיננסיים זרים. וזה מה שהניע את שני הבנקים לקבל את ההחלטה הדרמטית. במילאת וסיפא חוששים כי עסקאות עם גופים השייכים למשמרות המהפכה יגררו הטלה מחודשת של המגבלות. יצוין כי FATF דורש בתוקף מהבנקים האיראניים להפסיק להזרים מיליונים לארגוני טרור דוגמת חיזבאללה וזרוע המבצעים של משמרות המהפכה, גיס אלקודס.

שלא במפתיע, ההסכמות הראשוניות שהושגו עם FATF חשפו את המחלוקת הקשה בין המחנות היריבים בצמרת האיראנית. הממסד הדתי טען כי הצעדים הדרושים מבחינת המערכת הבנקאית כדי להפוך לחברה ב־FATF יסכנו את ביטחונה של איראן. חשש זה מובן לנוכח הדרישה של FATF לשקיפות במערכת הבנקאית. מנגד, בנקאים איראנים בכירים טוענים כי איראן לא תוכל לחזור ולהיות שחקנית בשוק הפיננסי הבינלאומי מבלי להתאים עצמה לסטנדרטים שקבע FATF.

בנק בטהראן. האזרחים מאוכזבים מהסכם הגרעין צילום: איי פי

החלטת הבנקים מעידה על הנכונות של המגזר הפרטי האיראני לשתף פעולה עם המערב ולגלות הבנה לדרישותיו. בנוסף, הצעד של מילאת וסיפא ממחיש את אחד המכשולים העיקריים הניצבים בפני איראן לפני שתוכל לגזור את הקופונים של הסכם הגרעין - מערכת בנקאית נחשלת נגועה בשחיתות, במימון טרור, חסרת שקיפות, חסרת נזילות ובקיצור, כזו שאינה מתאימה לסטנדרטים הבינלאומיים.

באיראן פועלים 29 בנקים, שהיקף נכסיהם נאמד בחצי טריליון דולר. הממשלה מחזיקה בבעלות מלאה על 10 בנקים, כולל שלושה מסחריים. אף שיתר הבנקים מוגדרים כפרטיים, בחלקם יש גם לממשלה אחזקה. בעיה מרכזית שמשותפת לבנקים האיראניים היא גודלם הקטן יחסית. כך למשל מילאת נחשב לבנק עם היקף הנכסים הגדול ביותר באיראן עם כ־52 מיליארד דולר, אך במדינות שכנות כמו טורקיה ואיחוד האמירויות ישנם כמה בנקים עם היקף נכסים של יותר מ־100 מיליארד דולר. נכסיו של בנק סיפא מגיעים לכ־22 מיליארד דולר והוא החמישי בגודלו באיראן.

בעיה נוספת היא הריכוזיות: 50% מהפקדונות נמצאים בארבעת הבנקים הגדולים. הליקויים בבנקים הם עוד עדות לכך שהבטחות השלטון האיראני כי הסרת הסנקציות תפתור את המצוקה שבה נתון המשק האיראני הן חסרות בסיס. איפכא מסתברא: דווקא עתה, לאחר הסרת הסנקציות, ברור כי מבנה המשק האיראני על המערכת הבנקאית המיושנת שלו, הוא אחד החסמים העיקריים לאפשרות לקצור דיבידנדים כלכליים מההסכם, לפחות בטווח הקרוב.

הרוסים באים לעזרה

לפיכך, אף שמתחילת השנה הודיעה איראן על הסכמים עם חברות זרות לביצוע פרויקטים בשווי מיליארדי דולרים, הוצאתם אל הפועל מתקשה להמריא. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא חששם של בנקים בינלאומיים לחזור לפעול במשק האיראני. החשש הזה נובע מהסנקציות שהממשל האמריקני עדיין לא הסיר וקשורות לפעילות הטרור הבינלאומי של משמרות המהפכה - גוף שהחוק האמריקאי מגדיר כארגון טרור. הבנקים המערביים חוששים כי כספים שהם יזרימו לעסקאות בשוק האיראני יגיעו לכיסיהם של חברות ואנשי עסקים הקשורים במשמרות המהפכה, ומכאן הדרך לענישה מחמירה מצד וושינגטון תהיה קצרה.

נשיא איראן חסן רוחאני. לפי הערכות זהירות, חברות שבשליטת משמרות המהפכה חולשות על נתח של כ־30% מהמשק האיראני ומגלגלות כ־120 מיליארד דולר בשנה צילום: איי פי

מי שמוכנה לעזור לאיראן להיחלץ מהמצור הפיננסי המערבי היא רוסיה, שמעניקה סיוע צבאי לציר טהראן־דמשק במלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה. בתחילת החודש שעבר נחתם מזכר הבנות בין הבנק המרכזי הרוסי לבנק המרכזי האיראני על הגברת שיתוף הפעולה ביניהם. בכירים במוסקבה מצהירים בכל הזדמנות כי המערכת הבנקאית הרוסית מוכנה לסייע לאיראנים הן בביצוע עסקאות מט"ח בחו"ל והן בהחדרת שירותים פיננסיים מתקדמים יותר.

מקורות במוסקבה טוענים כי ישנה הסכמה עקרונית בין שני הצדדים להקמת בנק משותף שהחידוש העיקרי בפעילותו תהיה התבססות מוחלטת על ביצוע עסקאות ברובל הרוסי והריאל האיראני. בכך מתכוונות שתי המדינות לעקוף את הבנקים באיחוד האירופי ובארה"ב, שכן מרבית הסחר בין מוסקבה לבין טהראן מתבסס כיום על היורו והדולר. הרוסים מקווים כי עסקאות ברובל עם האיראנים יחזקו את המטבע המקומי. לאיראנים יש תקוות דומות באשר לעסקאות נקובות בריאל עם הרוסים. רמת האופטימיות לגבי הצעד גבוהה בשני הצדדים שכן הסחר ביניהם הסתכם בשנה שעברה בכ־5 מיליארד דולר, זינוק של 70% לעומת השנה שלפני כן.

הכותב הוא מומחה לכלכלות המזרח התיכון