פחות יזמית, יותר ריכוזית: כלכלת ארה"ב איבדה דינמיות

מאז תחילת שנות ה־90 נרשמה מגמת ירידה בדינמיות הכלכלית בכל אחת מחמישים המדינות בארה"ב, זאת על רקע צניחה במספר החברות שהוקמו וירידה בתכיפות שבה עובדים מחליפים מקומות עבודה.

לפי מחקר חדש מלמד כי עם החלקים הכי פחות נמרצים במשק נמנות התעשיות המזדקנות המרוכזות במדינות שבאזורי הימות הגדולות ובצפון־מזרח. אלו הן מדינות שהצביעו ברובן בעד דונלד טראמפ. כך למשל, אוהיו ומישיגן נמנות עם המדינות שמספר החברות הפועלות בהן צנח בשנים 1992 – 2014, התקופה שנבדקה במחקר.

הממצאים פורטו בדו"ח שפרסמה קבוצת החדשנות הכלכלית (Economic Innovation Group), ארגון שמנטר את ההידרדרות בחיוניות הכלכלית של ארה"ב. לאורך התקופה המדוברת, ארה"ב חוותה ירידה ארוכת טווח במספר העסקים שהוקמו, נדידה פחותה בין מדינות וצמיחה בכוח הכלכלי של חברות קיימות — מגמות שצריכות להדליק נורות אזהרה בקונגרס.

"רוח היזמות והאנרגיה המתפרצת שהגדירה בעבר את ארה"ב הולכת ומתפוגגת, בעוד הכלכלה נהיית יותר סטטית, כבדה ומרוכזת", נכתב. "ההידרדרות בדינמיות הייתה חדה, מהירה ומחלחלת בכל המדינות".

מדד הדינמיות שפיתחה קבוצת החדשנות מורכב משבעה משתנים, שכוללים בין היתר את העלייה או הירידה השנתית במספר החברות, שיעור המשרות בכל מדינה השייך לחברות שרק הושקו, שיעור התזוזה בשוק העבודה בכל מדינה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

לא התאוששו ממשבר 2008

קרוב לשליש מהמדינות חוו צניחה של 50% לפחות בניקוד הדינמיות שלהן. אפילו המדינה הדינמית ביותר, נבאדה, שמספר העסקים שפועלים בה צמח ב־79% בשני עשורים — קיבלה ניקוד דינמיות שבשנות ה־90 המוקדמות היה מדרג אותה כמשתרכת. ג'ון לטיארי, ממייסדי הארגון, אמר כי הירידות "נראות מבניות למדי", וציין את היעדר ההתאוששות מאז סיום המיתון. בעידן הפוסט־מיתון, שבע מדינות בלבד העלו את ניקוד הדינמיות שלהן, ואילו 17 מדינות רשמו ב־2014 שפל של כל הזמנים.

הדו"ח חושף חלוקה למזרח ומערב ארה"ב, כאשר תשע מבין עשר הכלכלות הדינמיות ביותר נמצאות מערבית למיסיסיפי. היוצאת מהכלל היא פלורידה, שדורגה שלישית לאחר נבאדה ויוטה. עוד עולה מהדו"ח, כי הדינמיות הפכה מרוכזת ביותר, כאשר עשר מדינות עם הביצועים הטובים ביותר מייצגות מעל למחצית מכלל העלייה בכל ארה"ב במספר החברות, לאורך התקופה שנבדקה.

במדינות שלהן היה קשה במיוחד להעלות את רמת הדינמיות, שיעור גדול מבין העובדים מועסק במגזר הייצור, מגמה שמדגישה את הסיכון בהסתמכות על תעשיות ותיקות. עם זאת, אבן פינה במדיניות הכלכלית של טראמפ הייתה הניסיון לשכנע את היצרניות המקומיות להקצות יותר השקעות לטובת ייצור מקומי. המאמצים הללו הם חלק מהיעדים השאפתניים שהציב הנשיא להעלאת הצמיחה ל־3%.

המלצות לרפורמות

סטיב גליקמן ממחברי המחקר טוען כי מדינות שהביצועים שלהן היו טובים יותר התמקדו במשיכת צעירים או מהגרים וביצירת סביבה תומכת להקמת חברות, זאת במקום לנסות לפתות חברות גדולות לעבור אליהן. הנוכחות של אוכלוסיית מהגרים גדולה הייתה "רכיב מרכזי" בהעלאת הדינמיות הכלכלית, כך לפי המחקר. חוקרים אף מצאו שמהגרים הם בעלי סבירות גבוהה פי שניים להפוך ליזמים, לעומת ילידי ארה"ב.

יתרה מכך, המדינות בעלות הביצועים הטובים ביותר, ביניהן נבאדה, פלורידה וטקסס, הן כאלה שבהן קיים שיעור גבוה יותר של עובדים שאינם ילידי ארה"ב. בעשר המדינות הדינמיות ביותר, כמעט 13% מהאוכלוסייה נולדו מחוץ לארה"ב, זאת לעומת 6.7% בקרב המדינות עם הניקוד הנמוך ביותר.

הממצאים הללו מתפרסמים על רקע המשך הצהרותיו של טראמפ כי יחמיר את התנאים להגירה, כולל בניית חומה בגבול עם מקסיקו, החמרת הרדיפה אחר מהגרים לא חוקיים והגברת הסינון של מבקשי ויזות ומקלט (ראה מסגרת).

בה בעת, בקבוצת החדשנות פרסמו גם המלצות לרפורמות לשיפור המצב, וביניהן הפחתת רישיונות התעסוקה שפוגעים בתנודת העבודה, הגברת האכיפה נגד שימוש בסעיפי אי־תחרותיות בחוזים של עובדים וניצול מרבי של ההטבות הנלוות להגעתם של מהגרים מיומנים. "יחס היזמים בקרב המהגרים הוא גבוה מהרגיל", אומר לטיארי. "אם באמת רוצים להעלות את הדינמיות, ישנם מספיק פירות שגדלים בענפים הנמוכים, שאפשר לקטוף כבר עכשיו".