פרשנות
"יום השישי השחור" של ארדואן: חשש מקריסת בנקים באירופה
קריסת הלירה הטורקית היא הצבעת אי אמון של המשקיעים בארדואן ובצוות הכלכלי של הממשלה החדשה. טורקיה משלמת כיום את המחיר של השימוש המופרז בכסף שבעצם אין לה, ונפילתה הכלכלית עלולה לחולל זעזועים במערכת הבנקים האירופית
11:0211.08.18
זו כנראה הייתה ההתנגשות הפוליטית הכי צפויה ובלתי נמנעת. דונלד טראמפ וטאיפ רג'פ ארדואן, שני מנהיגים כוחניים ובוטים, עם טמפרמנט אימפולסיבי דומה, העמיקו בסוף השבוע את המשבר בין ארה"ב לבין טורקיה, דבר שמחזק את הספקות הקיימים לגבי היציבות הכלכלית של השוק הטורקי. וושינגטון ואנקרה חלוקות במספר נושאים, כשהחשוב שביניהם הוא מעצרו של כומר אמריקאי המואשם בטורקיה בריגול. סוגיה נוספת המעיבה על היחסים בין שתי המדינות היא התעקשות ארדואן להתעלם מהסנקציות האמריקאיות שהוטלו באחרונה מחדש על משטר האייתולות בטהראן על ידי ממשל טראמפ.
קראו עוד בכלכליסט:
- המפולת בטורקיה צבעה את וול סטריט באדום; מדד הפחד זינק ב-19%
- טראמפ מכפיל את המכס על אלומיניום ופלדה מטורקיה
- הלירה הטורקית מתרסקת ב-16% מול הדולר
הלירה הטורקית שמושפעת קשות מכל האירועים האחרונים איבדה כבר כ-40% מכוחה מאז תחילת השנה הנוכחית. עד כמה איבדו המשקיעים את אמונם בארדואן ובצוותו הכלכלי ניתן ללמוד ממה שקרה ביום שישי בעת שה"סולטאן" נאם בנושא הכלכלי וניסה לשדר עסקים כרגיל, הוא צניחת ערך הלירה. גם נאומו של שר האוצר הטורקי ביראט אלבייראק חתנו של ארדואן, שבו הציג תכנית כלכלית חדשה ובמרכזה ריסון תקציבי לא סייעה למגמת הבריחה מהלירה. מדובר בהצבעת אי אמון של המשקיעים בארדואן ובצוות הכלכלי של הממשלה החדשה אותה הקים לאחר זכייתו בבחירות האחרונות לנשיאות. בטורקיה ומחוצה לה מבכים את הרחקתם של כלכלנים בכירים ומוערכים מצמרת מקבלי ההחלטות הכלכליות בטורקיה והעדפת מקורביו של ארדואן לתפקידי המפתח.
ארדואן. המפולת הנוכחית היא הצבעת אי אמון של המשקיעים בו ובצוותו הכלכלי צילום: רויטרס
לפי כל הסימנים טורקיה נכנסת לתקופה משברית בתחום הכלכלי שההשלכות המלאות שלה עוד יתבררו. טורקיה צברה במשך השנים צרות כלכליות שלא טופלו ועתה הגיע זמן התשלום. הגרעון התקציבי השוטף של המדינה מוערך בשנה האחרונה בלמעלה מ-57 מיליארד דולר. החוב החיצוני של טורקיה נאמד כבר בחצי טריליון דולר, קרי למעלה מ-50% מהתמ"ג שלה. האינפלציה והירידה בערך הלירה מייקרת את ההלוואות, דבר שבא לידי ביטוי בעליית התשואה באג"ח הממשלתי הטורקי לרמה של 25% בשנה.
הקרע עם ארה"ב רק העמיק את המשבר, אך מי שאחראי לו במידה רבה הוא ארדואן. "הסולטאן" הטורקי הכניס את המשק לסחרור בעיקר לקראת הבחירות האחרונות בשל ניסיונות ההתערבות הבוטים שלו במדיניות הבנק המרכזי. ההתבטאויות שלו בנושא הספיקו למשקיעים כדי להבין שכדאי להשקיע את כספם בשווקים אחרים. ארדואן התנגד בכל תוקף להעלאת ריבית, מאחר שהוא חסיד השגת צמיחה מהירה באמצעות הגברת הצריכה בין השאר על ידי הוזלת הלוואות. בסופו של דבר, טורקיה משלמת כיום את המחיר של השימוש המופרז בכסף שבעצם אין לה ומה שנראה כניסיונות לא רציניים לבלום את קריסת המטבע. לירידה החדה בשער הלירה יש השפעה מיידית על מצב האינפלציה בטורקיה. נכון לסוף יוני האחרון, קצב עליית המחירים השנתי בטורקיה עומד על קרוב ל-15.5%. לצורך השוואה, לפני שנתיים באותו התאריך קצב האינפלציה עמד על 6.6% בלבד.
חתנו של ארדואן, שר האוצר הטורקי ביראט אלבייראק צילום: איי אף פי העלאת ריבית כיום נחשבת לצעד הראשון בדרך לניסיון לעצור את המפולת. בכדי להימנע ממיתון, טורקיה מדפיסה כסף. במהלך השנה האחרונה היצע הכסף בלירה טורקית בשוק המקומי צמח בכ-23% או 39 מיליארד לירות. כדי לבלום את נפילת שער הלירה צריך הבנק המרכזי לוותר על חלק מיתרות המט"ח שלו ולרכוש לירות ולהוציא אותן מהשוק. לצעדים אלה יש משמעויות פוליטיות והסמכות לאמצם מצויה בידיו של איש אחד - אך הוא כרגע מסרב להכיר במציאות הכלכלית ומעדיף לנסות לתאר את המשבר כ"מלחמה כלכלית".
לקריסה האפשרית של הכלכלה הטורקית תהיינה השלכות חיצוניות. אז נכון שבמפת ההשקעות העולמית, טורקיה נחשבת ליעד שולי יחסית, אך ברמה האירופית נפילתה עלולה לחולל זעזועים במערכת הבנקאות, בייחוד בדרומה של היבשת. לפי נתונים עדכניים, בנקים בספרד חשופים להלוואות בטורקיה בשווי של קרוב ל-85 מיליארד דולר, הבנקים בצרפת למעלה מ-38 מיליארד דולר, בבריטניה 19 מיליארד דולר בעוד שבנקים באיטליה עם 17 מיליארד דולר. משקיעים בבנקים במדינות אלה נמצאים כעת בסיכון הגבוה ביותר. חשיפה לטורקיה יש גם במערכת הבנקאות האמריקאית עם כ-18 מיליארד דולר ויפן עם 14 מיליארד דולר. החשיפה העולמית של בנקים לטורקיה היא הסיבה שהבורסות נצבעו באדום "ביום השישי השחור" של הכלכלה הטורקית.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
