הסינים חושבים שכולנו גאונים, האם אפשר לתרגם את זה למזומנים?
הרכישה של הסטארט-אפ הישראלי קודמאנקי בידי הענקית הסינית TAL Education עשויה לפתוח את הדלת לעוד חברות טכנולוגיה חינוכית ישראליות בשוק החינוך הגדול בעולם, אבל זה לא יהיה קל
Global Education Summit, ועידת חינוך גדולה, נערכה השבוע בבייג‘ינג; בין נאום של סטיב ווזניאק, ממייסדי אפל, להרצאה של טניסאי העבר אנדרה אגאסי, נחתמה בה עסקה מעניינת מאוד בציר סין-ישראל.
- גם בסין מודים: האפליקציות הסיניות אוספות יותר מדי מידע על המשתמשים
- קיסרית האימפריה הסינו־יהודית הראשונה
- מזומן והטבות: כך נלחמות הערים הסיניות למשוך בוגרי אוניברסיטה
ענקית החינוך הסינית TAL Education Group קנתה את קודמאנקי (Codemonkey), שמפתחת מערכת מבוססת משחק ללימוד תכנות לילדים, בכ-20 מיליון דולר. העסקה אמנם אינה גדולה אבל מדובר בהסכם ראשון מסוגו בו נרכשת חברה ישראלית בתחום הטכנולוגיה החינוכית (Edtech) על ידי גוף סיני.
נציגי קודמאנקי והחברה הרוכשת, באירוע החינוך צילום: ז'אנג-ג'ו, vpphoto
להגיד על תחום החינוך הסיני שהוא מלא הזדמנויות זה כנראה האנדרסטייטמנט של השנה; משפחות סיניות ממעמד הביניים שופכות המון כסף על חינוך ילדיהם (בדרך כלל ילד אחד) כולל לימודים במסגרות פרטיות. התפיסה הסינית הבסיסית היא כי במערכת הסינית התחרותית הילד חייב להצטיין מההתחלה, ולכן ההורים מוכנים להשקיע בחשיפה שלו כבר בגיל גן הילדים לאנגלית, מתמטיקה, מדע, מוזיקה וגם תכנות. כל אלו הופכים את סין לשוק החינוך הגדול בעולם.
המחסור במורים ברמה גבוהה בסין, בעיקר מחוץ לערים הגדולות, מניע את ההשקעות הגדולות בטכנולוגיה חינוכית, שאמורה לספק לתלמידים פלטפורמות ללמידה עצמית או למידה מרחוק. לפי פלטפורמת החינוך הסינית JMDedu, במחצית הראשונה של 2018 גייסו חברת אדטק סיניות 2.22 מיליארד דולר ב-270 עסקאות, כמעט כמו הסכום שגויס במהלך 2017 כולה (2.28 מיליארד דולר ב-251 עסקאות). התחומים שקיבלו את מרבית ההשקעות היו לימודי אונליין של שפות והכנת שיעורים באינטרנט.
משקיעים בחינוך, מתעניינים בישראלים צילום: שאטרסטוק
לפי דו“ח של Navitas Ventures, בייג‘ינג היא העיר המובילה בעולם בתחום האדטק בשקלול של מספר החברות, ההשקעות, אינקובטורים, תמיכה ממשלתית וחיבור למגזר החינוך המקומי, לפני אזור המפרץ של סן פרנסיסקו וניו יורק. האם גם ההייטק הישראלי יכול להרוויח משהו מתעשיית הענק הסינית?
"המודלים העסקיים כאן לא ברורים"
קודמאנקי לא היתה החברה הישראלית היחידה שהגיעה ל- Global Education Summit. המשלחת הישראלית לוועידה מנתה בסך הכל 15 יזמים ואנשי חינוך. בסיום הוועידה הגיעו חברי המשלחת למפגש עם אורחים סינים שארגנה לשכת המסחר ישראל-סין בבייג'ינג (IsCham).
”המורים בסין מאכילים את התלמידים בחומר רק בשביל שיעברו את המבחן, אבל בישראל נותנים לתלמידים כלים בחשיבה קריטית, חדשנות ויצירתיות“, סיפר לי טוני ג‘יה, מנהל פרויקטים בחברת המסחר הבינלאומית EKPAC, אחד האורחים באירוע. ”קראתי ספרים על ישראל ואני יודעת שיש לכם תרבות מאוד טובה ואנשים חכמים כמו איינשטיין, אתם טובים בחדשנות וטכנולוגיה“, הוסיפה ג‘וני לי, עוזרת למנהל האקדמיה הבינלאומית ג‘וי אל בבייג‘ינג, בה מתקיים המפגש. ”בסין כולם הולכים באותה הדרך כי ככה יותר קל לנהל אוכלוסיה גדולה, אבל אצלכם אנשים מאוד חכמים ויצירתיים. חדשנות זה קריטי, אחרת אתה נשאר רק פועל“, סיפרה לי אחרי המפגש מא נינג, מנכ“לית LANTOUR, שמביאה משלחות עסקיות לישראל.
מפגש בין יזמים מישראל ולקוחות פוטנציאליים מסין צילום: מהא אבו רוקן
המומנטום ביחסים הכלכליים והטכנולוגיים של ישראל וסין מיוחס בין השאר למלחמת הסחר עם ארה“ב, ולדחיקת החברות סיניות החוצה מהשוק האמריקאי על ידי ממשל טראמפ. ואכן בכנס אני פוגש גם את מרגרט יאנג, מנכ“לית AmriChina, חברה שמארגנת סיורי לימוד ליזמים סינים בארה“ב. ”היחסים עם ארה“ב רעים עכשיו וחלק מהלקוחות שלי, אפילו מיליארדרים, לא מצליחים לקבל ויזה לארה“ב, אז אני בודקת גם את האופציה של ישראל, שהיא מקום עם טכנולוגיה מתקדמת“, הודתה.
אבל עם מחמאות לא הולכים למכולת והמרחק בין מחמאות מנומסות לעסקאות גדול במיוחד בסין. ”יש המון כסף בשוק החינוך הסיני אבל מאוד קשה לחדור לשוק הזה“, אמר יקי דיין, מנכ"ל אדטק ישראל, שזו כבר משלחת האדטק הישראלית הרביעית שהוא מוביל לסין. ”זה שוק שעבור שחקן בינלאומי הוא לא מובן כל כך מבחינת המודלים העסקיים שבו ויש בו הרבה התערבות ממשלתית שמתעדפת ספקים מקומיים על פני שחקנים זרים. מבחינתם חינוך זה עניין חשוב מידי מכדי לתת לזרים להתערב בו. השוק הסיני גדול אבל רוב הכסף שמסתובב בו הוא ביואן סיני ולא בדולרים שאפשר להשקיע מחוץ לסין“.
ובכל זאת, לדעת דיין הרכישה של קודמאנקי משמעותית מאוד לתעשיה: ”TAL Education Group השקיעו 500 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות בסין וארה“ב וכל הזמן הזה ניסינו לשכנע אותם שיסתכלו גם על ישראל. סבירות מאוד גדולה שעכשיו, כשאנחנו כבר על הרדאר שלהם, הם לא יסתפקו בהשקעה אחת בודדת. הם עשו סדרה של השקעות בארה“ב אבל עכשיו יש מתיחות בין המדינות וגם מחירי החברות האמריקאיות הפכו לגבוהים מאוד, אז יש סיבה לאופטימיות“.
הצורך של הסינים ללמוד להיכשל בכבוד
לדברי מנכ“ל לשכת המסחר ישראל-סין אריאל בריסקין, ”אף שבתחום האדטק ישראל לא נחשבה עד היום למעצמה, אנחנו נהנים בסין מהתדמית של סטארט-אפ ניישן והסינים מקשרים את החדשנות הישראלית עם חינוך מוצלח. בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים בלשכה הרבה פניות מגורמים סינים המתעניינים ברכישה של מכשור וציוד להכשרת מהנדסים בעולמות הרובוטיקה והדפסת תלת-מימד ומחפשים חברות שיוכלו לתת לזה מענה בארץ“.
עבור אבי שניר, מייסד אלביישן אקדמי, שמציעה הכשרות מקצועיות בתחומי ההייטק לעובדים, זהו הביקור הראשון במדינה. הוא מבין שחדירה לשוק הסיני תהיה ארוכה ומאוד לא פשוטה, ובכל זאת מגלה אופטימיות. ”מאוד הופתעתי מהנאומים ששמעתי בוועידה. השוק הסיני מאוד מתקדם מבחינת חשיבה על חינוך והנושאים שדיברו עליהם היו הטרנדים הכי חדשים בתעשיה. ציפיתי למקום מאוד קשוח וסגור והופתעתי לשמוע סינים שמדברים גם על המקומות שהם לא טובים בהם והצורך שלהם ללמוד להיכשל בכבוד“, אמר.
איזה קשיים אתה רואה כאן?
”מאוד קשה להבין מי המתחרים שלך כאן. זה לא משהו שאתה יכול לפתוח אינטרנט ולקרוא, כי זה בסינית ולא מאונדקס כמו שצריך בגוגל. גם מרבית האנשים שאתה פוגש כאן מדברים סינית ובוועידה היו הרבה חבר‘ה שהצלחנו לתקשר איתם רק דרך גוגל טרנסלייט. כל מוצר צריך לעבור לוקליזציה מאוד גדולה כדי להיכנס לפה. אני רואה פה הזדמנות ענקית ונפגשנו עם משקיעים וחברות ענק, אבל אלו יחסים לטווח ארוך. המטרה שלי שמשהו יבשיל פה בעוד שנה וחצי-שנתיים“.
אוהד לביא, מנכ“ל נוירוטק שמפתחת פתרונות בתחום הפרעות הקשב, עובד כבר 12 שנה עם השוק הסיני והמוצר שלו כבר נמצא בתהליך לוקליזציה לסין. לביא הצהיר כי יש לו אוסף של מזכרי הבנות (MOU) עם חברות סיניות שלא מומשו והוא יודע שזה ”מחזיק מים“, אך הוא אופטימי מהפגישות שקיים במהלך הביקור, בין השאר בשל השותפות שחתם עם גורם סיני שחלק ממניותיו הם בבעלות ממשלת סין. ”זה פותח פה המון דלתות“, אמר.
לדברי לביא, העובדה שחברות אדטק ישראליות לא פעילות יותר בסין אינה אשמת הצד הסיני אלא הישראלי דווקא. ”בתחום של טכנולוגיות חינוכיות אין השקעות ואין חממות טכנולוגיות בישראל“, אומר לביא. ”היזמים בתחום חווים המון קשיים ואפילו קודמאנקי הספיקו לסגור את העסק לפני שנוצר סביבם עניין. בישראל אין אקוסיסטם חינוכית“.
