תביעה נגד המשקיע הראשון ב-WeWork: השתמש במניות החברה כבטחונות להלוואות שלא החזיר
נגד יואל שרייבר, יהודי בריטי-אמריקאי שהשקיע 4 מיליון דולר בחברת חללי העבודה ב-2010, הוגשו שתי תביעות שבהן נטען כי לא החזיר הלוואות במיליוני דולרים. התובעים דורשים פיצויים של 8.1 מיליון דולר
לבית משפט בארה"ב הוגשה תביעה נגד המשקיע הראשון ב-WeWork, אשר השתמש במניות החברה שברשותו כבטחונות להלוואות שנטל - ולא החזיר.
- חלם להיות טריליונר, אבל אדם נוימן כבר לא מיליארדר
- הערכות: WeWork ו-Uber גרמו לסופטבנק נזק של יותר מ-5 מיליארד דולר ברבעון
- WeWork מקפיאה את הפרויקטים של מתחמי המגורים המשותפים בישראל
יואל שרייבר, יהודי בריטי-אמריקאי, שחברת ווטרברידג' שלו מחזיקה בבעלותה שורה של מבנים בני ויורק, השתמש במניות WeWork שברשותו כבטחונות להלוואות שנטל בסך 3.3 מיליון דולר.
אחד התובעים, ויקראם קוריאן, טוען כי העניק לשרייבר חמש הלוואות בהיקף כולל של 750 אלף דולר עבור רכישת נדל"ן ועסקים אחרים, אך לא קיבל את תשלומי הריבית עבורן.
לפי התביעה, קוריאן העניק את ההלוואות "בלחיצת יד", והמשיך להעמיד לשרייבר אשראי, גם לאחר שזה לא שילם את הריבית על ההלוואות הראשונות.
לאחר שקוריאן העניק לשרייבר את ההלוואה החמישית, בסך 100 אלף דולר, ב-2016, זה האחרון הציע כי מניות המייסד "המיוחדות" שלו ב-WeWork ישמשו בטוחות לכל ההלוואות. לפי התביעה, שרייבר מכר חלק מהמניות, אך מעולם לא החזיר את החוב שלו.
"קוריאן חשב ששרייבר הוא חבר שלו, הוא נתן אמון במילה שלו ובכך שיקיים את הבטחותיו", נטען עוד בתביעה.
ניל בריקמן, עורך דינו של קוריאן, אמר כי "אין מחלוקת על כך שמרשי הלווה לשרייבר את הכסף, ושהוא הבטיח להחזיר לו אותו".
לדברי בריקמן, בשבועות האחרונים שרייבר החזיר 145 אלף דולר מתוך 350 אלף דולר שהוא חייב, ואולם לדבריו קוריאן מבקש פיצוי של 5 מיליון דולר על נזקים שנגרמו לו - הסכום ששוות המניות של שרייבר ב-WeWork.
בריקמן מייצג תובע נוסף - קרן פורפרונט אינקום, אשר העניקה לשרייבר ב-2015 הלוואה של 2.5 מיליון דולר. הבטחונות להלוואה כללו כמה נכסים בבעלות שרייבר. לפי התביעה, שרייבר החזיר רק חלק מהתשלומים, ועליו להחזיר עוד 1.4 מיליון דולר. הקרן תובעת משרייבר 3.1 מיליון דולר על נזקים שנגרמו לה.
ב-2010, שרייבר, יהודי בריטי-אמריקאי, הפך למשקיע הראשון ב-WeWork לאחר שהשקיע בחברה 4 מיליון דולר, כך לפי התביעה של קוריאן. בתמורה הוא קיבל מניות, שבשיאן - כאשר שווי השוק של WeWork נסק ל-47 מיליארד דולר בינואר - היו שוות מיליארד דולר. מאז התרסק שווי החברה, והנפקתה נדחתה.