השחיתות הכלכלית באיראן תמשיך להזין את הזעם הציבורי

חוסר הוודאות השורר באיראן מאז פרצו המהומות בסוף השבוע מסרב לדעוך. ההפגנות החלו לאחר שהממשלה הודיעה על קיצוץ בסובסידיות הדלק, שגרר זינוק של כ־50% במחירים והפלת רשת האינטרנט כחלק מצעדי הדיכוי מקשה לקבל תמונת מצב מהימנה.

בעוד המשטר טוען כי העימותים היו בהיקף קטן יחסית, ואף הצהיר אתמול כי דעכו, גורמי אופוזיציה מציגים תמונה שונה לחלוטין - עימותים נרחבים בעשרות ערים. כך גם לגבי מספר הנפגעים. דוברי המשטר טוענים למספר בודד של קורבנות בנפש, בעוד מקורות מחוץ לאיראן מדווחים על עשרות הרוגים ומאות פצועים.

עלי חמינאי מנהיג איראן צילום: רויטרס

הערפל התקשורתי מקשה להעריך האם ההחלטה להעלות את מחירי הדלק היתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת האיראנים, שיצאו להתקוממות שתוביל להפלת המשטר, או שמדובר בשחרור קיטור - עד העימות הבא.

מה שברור הוא שהרקע אינו בהכרח הסנקציות האמריקאיות, כי אם הניהול הכלכלי הכושל והמושחת של המשטר.

המלצות קרן המטבע

לאורך השנים היה נוח למשטר האייתולות ליחס את תחלואי המשק לסנקציות, כאשר בפועל, מקורו של חלק נכבד מצרותיה של איראן הוא בכשלים פנימיים, שחיתות והימנעות מרפורמות נחוצות. ההחלטה לקצץ בסובסידיות לא התקבלה יש מאין, שכן עוד ב־2018 המליצה קרן המטבע לבצע את המהלך, זאת לנוכח העובדה כי עלות הסובסידיות למשק היא כ־2% מהתמ"ג השנתי.

המלצה זו היתה רק אחת מתוך המלצות הקרן, אך מבחינת השלטונות, היא נראתה כפשוטה ביותר ליישום. שאר ההמלצות, בהן רפורמות ומלחמה בשחיתות, אינן על סדר היום.

דומה שגם ראשי המשטר הופתעו מהתגובה העממית החריפה המעידה על התסכול הרב שצברו האיראנים, זאת לנוכח השגשוג של המקורבים לצמרת. לסנקציות האמריקאיות יש תרומה חשובה, אף כי לא בלעדית, למשבר הכלכלי באיראן, ומשטר טראמפ מעוניין להשיג בדיוק את אותה תסיסה עממית שתוביל להחלפת המשטר.

לפי הערכות שונות, המשק האיראני יתכווץ השנה ב־9% לפחות, הנתונים הגרועים ביותר מאז 1984, בשיאה של המלחמה נגד עיראק.

סניף בנק שרוף בפאתי טהרן השבוע צילום: אי.פי.אי

מעל 50% אינפלציה

הלחץ על מגזר הנפט לא הצליח לצמצם את היצוא לאפס, כמו ששאף טראמפ, אך בכל זאת מדובר במכה קשה להכנסות ממט"ח. יש לזכור, כי רק לפני שנתיים, טרם נסוגה ארה"ב מהסכם הגרעין, שווי יצוא הנפט של איראן עמד על כ־60 מיליארד דולר, נתון שהאיראנים לא יוכלו להתקרב אליו, גם אם ימשיכו להשתמש בכל השיטות המתוחכמות שפיתחו לעקיפת הסנקציות. ההכבדה בסנקציות הביאה להרמת הראש של האינפלציה, שלפי נתונים רשמיים נעה סביב 50%, אך בפועל היא גבוהה יותר.

למרות התמונה העגומה, עד לפרוץ המהומות ניסו האיראנים לשדר כי "משק ההתנגדות" שפיתחו לנוכח המהלכים של ארה"ב, איננו בסכנת קריסה. ואכן, סימנים של התאוששות נרשמו בנתוני האבטלה והתעשייה, דבר שהוסבר על ידי השלטונות בהגברת הפעילות כדי להתמודד עם המחסור ולייצר תחליפי יבוא מקומיים.

המציאות מוכיחה לאיראנים כי לאורך זמן, השילוב בין הסנקציות לניהול המושחת של המשק ימשיך לעודד את חוסר האיזונים ואת התסיסה הפנימית. 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com.