מלחמת הסחר עם יפן מייבשת את צרכני הבירה בדרום קוריאה

דו"ח יפני אשר פורסם שלשום (ה') הראה כי יצוא הבירות לדרום קוריאה צנח לאפס בחודש שעבר מ-800 מיליון ין (7.3 מיליון דולר) בחודש המקביל אשתקד, בעקבות הידרדרות יחסי הסחר בין שתי השכנות האסייתיות.

בירה אסהאי צילום: Asahi

הקיפאון החל ביולי כאשר טוקיו הטילה פיקוח על יבוא של כימיקלים החיוניים לתעשיית הטכנולוגיה של דרום קוריאה. באוגוסט, ביטלה יפן את מעמדה של דרום קוריאה כשותפת סחר מועדפת - מה שגרם לסיאול להגיב בהתאם. מספר חנויות דרום קוריאניות אף קראו לחרם על כל הסחורות היפניות.

הבירה היפנית הפכה לפיכך למטרה קלה. לפי נתונים מסחריים משרד האוצר היפני, דרום קוריאה קנתה ב-2018 בירות יפניות בסכום של 72 מיליון דולר (שני שליש מכמות הבירה שיפן מייצאת) מה שהופך אותה ללקוחה הגדולה ביותר של המוצר.

יצרנית הבירה היפנית אסאהי מסרה בדו"ח שפרסמה מוקדם יותר החודש שבתשעת החודשים עד ספטמבר, הרווח התפעולי באזור הכולל את דרום קוריאה צנח ב-68% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה, זאת בעיקר בעקבות "ירידה משמעותית במכירות בדרום קוריאה של בירת Asahi Super Dry".

יצוא הבירה היפנית לדרום קוריאה נמצא בירידה מאז התחיל המתח סביב ענייני סחר בין המדינות בקיץ האחרון. בהשוואה לשנה הקודמת, יצוא הבירה לדרום קוריאה ירד ב-92% באוגוסט וב-99.9% בספטמבר עד שהגיע לתחתית באוקטובר.

דרום קוריאה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של יפן, לפי נתוני סחר אשר פורסמו על ידי אוניברסיטת מישגן. בשנה שעברה, יפן ייצאה לדרום קוריאה סחורות ב-53 מיליארד דולר, בין היתר של מכשור תעשייתי, כימיקלים ורכבים.

מלחמה על מה?

הקרב הנוכחי בין טוקיו וסיאול עוסק במחלוקות היסטוריות וטריטוריאליות. ההסלמה האחרונה היא החמורה ביותר בשנים האחרונות, והציתה אותה אשתקד פסיקת בית המשפט בדרום קוריאה, שאפשרה לאזרחים לתבוע פיצויים מחברות יפניות שהשתמשו בעובדי כפייה קוריאנים במהלך מלחמת העולם השנייה.

הממשלה היפנית בראשותו של שינזו אבה מאמינה שהסוגייה נפתרה על ידי אמנה מ־1965 ותשלום של 500 מיליון דולר לדרום קוריאה בסיוע ובהלוואות, ולכן קוראת לקיום תהליך גישור, בהתאם לתנאי האמנה. עם זאת, נשיא דרום קוריאה מון ג'יאה־אין דחה את הקריאות הללו ומסרב להפוך את החלטת בית המשפט. התעקשותו הביאה את יפן להכריז על משבר אמון בין המדינות ולהטיל שורה של הגבלות יצוא על מוצרים הכרחיים לענקיות הטכנולוגיה של דרום קוריאה, שנקטה בצעדי תגמול.