משבר האקלים
מחקר: המדינות כשלו בנקיטת צעדים להגנה על ילדים מהשלכות משבר האקלים
על פי החוקרים: "אם ההתחממות הגלובלית תהיה גבוהה מ-4 מעלות ב-2100, בהתאם לתחזיות לפי קצב הפליטות הנוכחי, הדבר יוביל להשפעות בריאותיות הרסניות לילדים"
מרבית המדינות בעולם כשלו בנקיטת צעדים הדרושים על מנת להגן על ילדים מהשלכות אפשריות של משבר האקלים והתדרדרות מערכות אקולוגיות – כך לפי מחקר גלובלי נרחב שפורסם השבוע בכתב העת המדעי The Lancet.
- יש משבר אקלים? הנושא לא יעלה בפסגת G7 הבאה
- טמפרטורת שיא נמדדה באנטארקטיקה: 18.3 מעלות צלזיוס
- חורף חם: ינואר 2020 - החם בהיסטוריה המתועדת
"למרות שיפור דרמטי בהישרדות, תזונה וחינוך בעשורים האחרונים, ילדים כיום ניצבים בפני עתיד לא בטוח", נכתב. "שינוי אקלים, הדרדרות אקולוגית, הגירה, קונפליקטים, אי-שוויון מתעצם ומנהגים מסחריים טורפניים מאיימים על הבריאות והעתיד של ילדים בכל מדינה".
המחקר נכתב על ידי פאנל של 40 מומחים בבריאות ילדים ומתבגרים, שכונס על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), סוכנות יוניצ"ף של האו"ם וה-Lancet. לדבריהם, יש לבצע שינויים קיצוניים על מנת להגן על עתיד הילדים ככל שמשבר האקלים מחריף.
"ב-2015, מדינות העולם הסכימו על מטרות פיתוח בנות-קיימא. ואולם, חמש שנים מאוחר יותר, מדינות מועטות רשמו התקדמות בדרך להגשמתן. ילדים בני 0 עד 18 צריכים לעמוד במרכז הליך קביעת היעדים: בלב הקונספט של בר-קיימא והיוזמה האנושית המשותפת. ממשלות חייבות לרתום קואליציות ממגזרים שונים על מנת להתגבר על לחץ אקולוגי ומסחרי במטרה לוודא שילדים יזכו לזכויות שמגיעות להם ולעולם שניתן לחיות בו בשנים לבוא", נכתב. "אם ההתחממות הגלובלית תהיה גבוהה מ-4 מעלות ב-2100, בהתאם לתחזיות לפי קצב הפליטות הנוכחי, הדבר יוביל להשפעות בריאותיות הרסניות לילדים, כתוצאה מעליית גובה פני הים, גלי חום, התפשטות מחלות כמו מלריה ודנגי ותת-תזונה".
המחקר כולל דירוג של 180 מדינות שמציג את רמת השגשוג של ילדים לפי מדדים כמו הישרדות, רווחה, בריאות, חינוך, תזונה, שוויון, פערי הכנסה וקיימות (שמשמשת כמייצגת של פליטות גזי חממה). בראש הדירוג עומדות, בסדר יורד, נורווגיה, קוריאה הדרומית, הולנד, צרפת ואירלנד. בתחתית הדירוג נמצאת הרפובליקה המרכז-אפריקאית, ומעלה צ'אד, סומליה, ניגר ומאלי. ישראל ניצבת במקום ה-24, בין קפריסין מעל וסלובניה מתחת, ובהפרש ניכר מארה"ב שנמצאת במקום ה-39.
ואולם, כששקללו החוקרים את פליטות גזי החממה ביחס לגודל האוכלוסייה, התקבלו נתונים שונים: בורונדי, צ'אד וסומליה זינקו לראש הדירוג, בעוד ארה"ב, אוסטרליה וערב הסעודית נמנו בעשר המדינות שבתחתיתו. "כששוקללו הפליטות, המדינות המובילות התדרדרו. נורבגיה מדורגת במקום ה-156, קוריאה הדרומית ב-166 והולנד ב-160", נכתב. "כל אחת ממדינות אלו פולטת 210% יותר גזי חממה לעומת היעדים של 2030. המדינות היחידות שנמצאות בדרך לעמידה ביעדי הפליטות ב-2030, תוך רשימת ביצועים טובים (70 מקומות ראשונים) במדד שגשוג הילדים הן אלבניה, אמרניה, גרנדה, ירדן, מולדובה, סרי לנקה, טוניסיה, אורוגוואי ו-וייטנאם".
החוקרים מסכמים שהראיות בנושא ברורות. "להשקעה מוקדמת בבריאות, חינוך ופיתוח ילדים יש הטבות גדולות פי כמה לאורך חייהם ולבחרה בכללה. חברות מצליחות משקיעות בילדיהן ומגינות על זכויותיהם. ואולם פוליטקאים רבים עדיין לא מתעדפים השקעה בילדים, ולא רואים אותה כבסיס לשיפור חברתי נרחב. אפילו במדינות עשירות ילדים רבים רעבים או חיים בעוני אבסולוטי. מקבלי החלטות צריכים חזון ארוך טווח ולשים את הילדים במרכז התוכניות להתמודדות עם משבר האקלים. אין לנו זמן לבזבז, ושום תירוץ אם ניכשל. תנועה עולמית חדשה לבריאות ילדים ומתבגרים היא צורך דחוף".