משבר האקלים צפוי להחריף משמעותית את הזמינות של מי שתייה נקיים

משבר האקלים צפוי להחריף משמעותית את הזמינות של מי שתייה נקיים בעבור חלקים נרחבים באוכלוסייה האנושית, אך ניהול חכם יותר של משאבי מים יכול להיות גם רכיב מרכזי בהתמודדות עם המשבר והפחתת השלכותיו. כך לפי דו"ח מיוחד שפרסם ארגון אונסק"ו של האו"ם לרגל יום המים הבינלאומי, שמצוין היום (א').

לפי הדו"ח, שפורסם היום, משבר האקלים מאתגר את הקיימות של מקורות מים, שגם כך נמצאים תחת לחץ חריף במקומות רבים בעולם, ומגביר מצבי קיצון קשורים מים כמו שיטפונות ובצורות. "זמינות המים נעשת אמינה פחות ופחות עם הגידול בתנודות האקלימיות", נכתב. "התחממות גלובלית פוגעת בזמינות, באיכות ובכמות המים שדרושה לאנשים לצרכים בסיסיים, ומאיימת על זכותם של מיליארדי אנשים למים ולניקיון.

עוד נכתב בדו"ח: "אסונות הקשורים למים נעשים תכופים וחריפים יותר. ביטחון תזונתי, בריאות אנושית, יישובים עירוניים וכפריים, הפקת אנרגיה, פיתוח תעשייה, צמיחה כלכלית ומערכות אקולוגיות משגשגות, כולם תלויים במים ולכן נתונים להשפעות משבר האקלים".

קרחונים נמסים גרינלנד צילום: Lucas Jackson / Reuters

ואולם, אף שההתמודדות עם נושא המים מהווה אתגר, המים יכולים גם להפוך לאחד הפתרונות המרכזיים למשבר. "בשעה שחיוני להתאים את ניהול המים לשינוי האקלים (החל ממענה לתוצאות שיטפונות ועד להתמודדות עם מצוקת מים בחקלאות ובתעשייה), ניהול מים יכול לשחק תפקיד חשוב מאוד בהפחתת שינוי האקלים.

לייעול מערך המים יש השפעה ישירה על חיסכון באנרגיה, שיכול להוביל להפחתה בפליטת גזי חממה. פעולות ספציפיות, כמו חקלאות משמרת, הגנה על ביצות ופתרונות מבוססי-טבע אחרים יכולות לסייע להוצאת פחמן מהאטמוספירה ואחסונו בקרקע. טיפול מתקדם בשפכים יכול לסייע להפחתת פליטות גזית חממה ולספק ביוגז כמקור לאנרגיה חלופית", נכתב.

שיקום והגנה על ביצות, למשל, הם בעלי "חשיבות קריטית" כי אזורים אלו מסוגים לאחסן פי שניים פחמן מיערות, ובו בזמן למנוע הצפות, לטהר מים ולספק מקלט לבעלי חיים וציפורים. חקלאות משמרת – גישה לגידול יבולים תוך הפרעה מזערית לקרקע – יכולה להפחית פליטות פחמן ולחסוך בכמויות המים האדירות שדרושות במערכות חלקאות מסורתיות.

טיפול מתקדם בשפכים יכול להביא גם הם לתרומה משמעותית, שכן כיום בין 80% ל-90% מהשפכים מוזרמים לסביבה ללא טיפול כלשהו, ומהווים כתוצאה מקור מכרכזי לפליטות מתאן, בשעה שמערכות טיהור השפכים הקיימות אחראיות לבין 3% ל-7% מהפליטות, כתוצאה מדרישות האנרגיה הקשורות בתהליך. טכניקות מודרניות, כמו חילוץ מתאן מפסולת אורגנית בשפכים והפנייתו להפקת אנרגיה, יכולות להביא לשינוי משמעותי. בירדן, מקסיקו, פרו ותאילנד שימוש בטכניקות אלו הוביל להפחתה של אלפי טונות בפליטות גזי חממה, תוך יצירת חיסכון כספי ואספקת שירות איכותי יותר.

חרף זאת, מדינות מעטות הפכו את סוגיית ניהול המים לאסטרטגיה מרכזית בהתמודדות עם משבר האקלים: "בהתחייבויות שהגישו במסגרת הסכם פריז, מרבית המדינות מתייחסות למים בהקשר של הסתגלות. אבל מעטות כללות כוונה ליצור תוכנים מים ייעודים. ובשעה שמרבית המדינות מתייחסות למים ב'פורטפוליו הפעולות' שלהם, מעטות העריכו את העלויות הנלוות של פעולות אלו, ומעטות פחות כללו הצעות מפורטות לפרויקטים שקשורים למים. סינרגיה בין הזדמנויות הסתגלות ומיתון באמצעות מים לא קיימות בפועל".