הסגר וההאטה הכלכלית העולמית החזירו את פליטות גזי החממה לרמתן ב-2016

הסגר והאטה הכלכלית הנרחבת שהתרחשו בתגובה למשבר הקורונה הביאו לירידה דרמטית בפליטות גזי חממה, שחזרו לרמתן ב-2016 – כך לפי מחקר שהתפרסם אתמול בכתב העת המדעי Nature Climate Change. עם זאת, התחדשות הפעילות הכלכלית, שכבר החלה בסין, עלולה למחוק חלק ניכר מהחיסכון שנרשם.

לפי המחקר, המאמצים השונים לבלימת התפשטות הקורונה, ובראשם סגירת גבולות בינלאומיים וסגרים במדינות השונות שהובילו לשינוי בדפוסי התחבורה והצריכה, הביאו בתחילת אפריל לירידה יומית של 17% בפליטות הפחמן הדו-חמצני בהשוואה לממוצע ב- 2019. מרבית הצמצום בפליטות, 86%, הגיע כתוצאה מירידת הפעילות במגזרי תחבורת הקרקע, האנרגיה והתעשייה.

פליטת גזי חממה במפעל (ארכיון) צילום: Martin Divisek

בשיא הסגר, הפליטות של המדינות השונות צנחו ב-26% בממוצע. ההשפעה על כלל הפליטות ב-2020 תלויה במשך הסגר, ונעה בין צמצום של 4% אם החיים יחזרו לשגרה באמצע יוני ל-7% אם מגבלות מסוימות יישארו בתוקף עד סוף השנה. בנוסף, מציינים החוקרים שמדיניות ההתאוששות וסוגי התמריצים שיחולקו ישפיעו על פליטות הפחמן הדו-חמצני בעשורים הבאים.

"מדובר בצניחה ממש גדולה, אבל בו בזמן 83% מהפליטות העולמיות נותרו, מה שמראה עד כמה זה קשה להפחית פליטות באמצעות שינוי התנהגות", אמרה לגרדיאן המדענית הראשית במחקר, פרופ' קורין לה קרה מאוניברסיטת איסט אנגליה. "זו לא הדרך הרצויה, זו לא הדרך להתמודד עם שינוי אקלים. שינוי התנהגות אינו מספיק. אנחנו צריכים שינוי מבני".

במקביל, יש חשש אמיתי שהתנעת הכלכלה מחדש תבטל חלק גדול מהחיסכון שנרשם בפליטות בתקופת הסגר. בסין, שכבר נמצאת בעיצומו של חידוש הפעילות הכלכלית, רמות זיהום האוויר גבוהות כיום מאשר היו בתקופה שלפני הטלת סגרת הקורונה במדינה, בין השאר כתוצאה מזינוק בביקוש לפחם שכיום גדול יותר בכשליש בהשוואה ל-2019.