בעולם עוד לא שמעו על מענק אוטומטי ואחיד לכל אזרח

מענקים לשכבות החלשות באוסטרליה, סובסידיות לטיפול בילדים בדרום קוריאה ופטור זמני מתשלומי חשמל בברזיל, אלה הם רק חלק מהמהלכים שנקטו ממשלות ברחבי העולם בניסיון לתמוך באזרחיהן בעקבות פגיעת הקורונה.

הגישות המובילות לעידוד הצריכה והבראת הכלכלה בעת הזו לא עוברות דרך חלוקה חסרת אבחנה של מענקים, כי אם דוגלות בהתאמה של הסיוע למצבם הכלכלי של מקבליו, זאת תוך שימת דגש על שימור משרות והזרמת חמצן לעסקים קטנים, לעצמאים ולפרילנסרים. כעת, כאשר מדינות מתחילות לצאת מהסגר, או לחילופין נכנסות לסגר שני, מומחים מייעצים לפתוח בנסיגה הדרגתית מתוכניות שעלולות לייצר משרות זומבי, ולאפשר ניידות של כוח העבודה באמצעות הכשרות מקצועיות.

ההמלצות הללו מגיעות לאחר שהכלכלות הגדולות באיחוד האירופי הזדרזו עם פרוץ המגפה העולמית, להציל משרות בכל מחיר. תוכניות לסבסוד משכורות שגובשו למטרה זו, והוארכו כעת עד לסתיו, משפיעות על כשליש מכוח העבודה בחמש הכלכלות הגדולות, ובזכותן נמנעה מחיקת משרות בקנה מידה קטסטרופלי, כפי שארע בארה"ב שם אבדו 30 מיליון משרות.

אך עתה, כשהביקוש והייצור מתחילים לרשום התאוששות ומדינות באירופה מקלות על סגרים, מקבלי ההחלטות חוששים כי תוכניות הסובסידיות הללו עלולות ללכוד אנשים במשרות ולהרתיעם ממעבר למגזרים עם תחזית צמיחה טובה יותר. תופעה המכונה "משרות זומבי", כלומר עבודות הנשמרות בזכות הגנת הממשלות.

"הרחבת ההגנות על משרות רק תדחה את הבעיה", אמרה קטרינה אטרמוול, כלכלנית בכירה בקבוצת אליאנס ל"פייננשל טיימס", בסוף יוני. מחקר שערכה הקבוצה גילה כי חמישית מהרשומים לתוכניות הגנה על התעסוקה בחמש הכלכלות החזקות באיחוד, כלומר תשעה מיליון משרות, נמצאים בסיכון גבוה לאבטלה ב־2021. זאת משום שמשרות אלו נמצאות במגזרים של 'פריחה מאוחרת' שבהם פגיעת הקורונה תהיה ארוכת טווח, כמו תיירות, בידור ובניין. למעשה, משרות אלו מקבלות הגנה גדולה ומיוחדת כדי למנוע פיטורים נרחבים, מה שהופך אותן למשרות זומבי קלאסיות. לפי אליאנס, בעוד שיעור העובדים במגזרי הפריחה המאוחרת בצרפת מגיע ל־42%, בספרד הוא עומד על 49.3% ובאיטליה כבר חצה את ה־50%.

מימין: מרכז קניות בסיאול, הקרנת סרט בפריז ובית תמחוי ב ניו יורק צילומים: אי.אף.פי, אי.פי.אי, רויטרס

אפילו ה"הקורצארבייט" (עבודה קצרה) — תוכנית ההגנה של גרמניה שהוכתרה כסטנדרט הזהב בידי קרן המטבע הבינלאומית — חשופה לפגיעת זומבי. התוכנית, שהופעלה גם בתקופת המשבר הכלכלי הגלובלי אך בהיקפים קטנים יותר, מאפשרת לצמצם את שעות העבודה בעוד הממשלה מסבסדת 60% מהשכר על השעות שצומצמו והמעסיק משלם 100% על השעות שעבדו בפועל. כתוצאה, עובד סופג 10% הפסד בשכר על קיצוץ של 30% בשעות העבודה.

התוכנית מאפשרת להגן על הכנסות העובדים וכתוצאה מעודדת צריכה. במקביל, חברות יכולות לשמר הון אנושי בלי תהליכים יקרים של פיטורים, גיוסים והכשרת עובדים מחדש.

אולם, כלכלנים טוענים שהסתמכות רבה מדי על הקורצארבייט עלולה לפגוע בגמישות בשוק התעסוקה. זאת משום שהיא משאירה עובדים במשרות שכבר היו צריכות להיעלם, לאחר שתחרותיותן נשחקה.

במקביל, ממשלת גרמניה מזרימה מענקים למי שזקוק להם. 47 מיליארד יורו מתוך חבילת שיקום בגובה 146 מיליארד יורו שאושרה בתחילת המשבר מספקים עד 14 אלף יורו לעסקים קטנים, פרילנסרים, חקלאים ועצמאיים. בברלין משמשת התוכנית חבל הצלה משמעותי, שכן העסקים הקטנים והעצמאיים מייצגים 25% מכלל המועסקים.

בחודש שעבר אישרה גרמניה חבילת תמריצים שנייה, שהביאה את העלות הכוללת של הסיוע ל־1.3 טריליון יורו — חבילת התמריצים הגדולה באירופה כשיעור מהתמ"ג. נוסף להקלות מס לתאגידים וסיוע למגזרים במצוקה, כמו תיירות ומלונאות, משפחות קיבלו מענק של 300 יורו לכל ילד.

צרפת מסבסדת 70% מהשכר

גם צרפת בחרה במסלול הגנה על משרות, אבל בנוסף, נכון לתחילת יוני, כ־600 אלף צרפתים קיבלו מענק של עד 1,380 יורו אם הסגר מנע מהם לעבוד או פגע בעסקיהם בשיעור של 70%. במסגרת חבילת הסיוע, המדינה מסבסדת 70% מהשכר השעתי, גם אם שעות העבודה קוצצו או שעובד הוצא לחל"ת. זאת בתנאי שהוא ימשיך לקבל 70% לפחות משכרו הרגיל. עם זאת, מומחים במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית טוענים שבמקרה הצרפתי, ההגדרה של שעות עבודה היא מעורפלת, ובהינתן שהמענקים עשויים להגיע עד פי 4.5 משכר המינימום, הדבר עודד הונאות.

לפי המכון, עם היציאה מסגר הקורונה, על ממשלות לאמץ תוכניות שמעודדות את התאוששות המשק. בהתאם, עליהן לתת יותר גיבוי למשרות בתחום הייצור ולחברות בנות־קיימא, תוך נסיגה הדרגתית מתוכניות ההגנה למשרות הקיימות. המעבר האטי חיוני, בשל הערך הרב הקיים בשימור משרות וחברות קיימות וגם ברקע האיום של גל שני.

הממשל האמריקאי בראשותו של הנשיא דונלד טראמפ הזרים כסף מזומן לאזרחים, אך החלוקה נעשה לפי רמות הכנסה, כאשר המענק הגבוה ביותר, בסכום של 1,200 דולר הועבר לכ־80 מיליון בעלי הכנסה שנתית נמוכה מ־75 אלף דולר. שכבות אלה קיבלו גם 500 דולר נוספים עבור כל ילד. כמו כן, הממשל הוסיף 600 דולר שבועיים לדמי האבטלה. התוכנית אמורה להסתיים בסוף החודש, אלא אם יוחלט אחרת במסגרת דיון סוער המתקיים בימים אלה בסוגיה. ברקע אי־הוודאות לגבי הארכת התוכנית, אנליסטים מביעים בה תמיכה. "ירידה גדולה ברמת ההכנסה באוגוסט תשפיע ישירות על היכולת של אנשים לבזבז, מה שמסכן את ההתאוששות הכלכלית", ציין גרגורי דאקו, כלכלן ראשי למדיניות ארה"ב באוקספורד אקונומיקס.

בינתיים, מי שהכנסתם השנתית נמוכה מ־120 אלף דולר, מקבלים 2,000 דולר בדמי הבטחת הכנסה חודשיים, מענק שאמור להימשך עד שלושה חודשים לאחר שיוכרז סיומו של משבר הקורונה. עם זאת, לפי מבקרי השיטה, ההגעה לאזרחים העונים לקריטריונים הוכיחה את עצמה כמשימה קשה, ולשכות האבטלה כורעות תחת עומס הפניות.

ביפן, צריך לבוא ולקחת

ראש הממשלה שינזו אבה הודיע במאי כי אזרחי המדינה יקבלו מענק חד פעמי של 930 דולר. עם זאת, הכסף לא יגיע ישירות לחשבון, ואזרחים המעוניינים בו מתבקשים לפנות לרשויות המתאימות כדי לקבלו. בינתיים, אזרחי יפן הגדילו את שיעור החיסכון. מדד 3M שבודק הפקדות ותנועת כספים במחזור הראה כי היקף ההפקדות ביוני טיפס ב־5.9% ל־13.4 טריליון ין, שיא מאז החלו מדידות הנתון. אנליסטים מציינים, כי החסכונות של היפנים עלולים לזרום עתה למניות ולנדל"ן, בעיקר דרך השקעות ספקולטיביות. במקביל, הלוואות נוחות מדי לאורך זמן עלולות להיות כר להיווצרות בועה פיננסית.

לפי ארגון ה־OECD, זוהי העת שבה על ממשלות להתחיל את ביטולן ההדרגתי של תוכניות תמיכה רחבות וכלליות, זאת כדי ששוק התעסוקה יוכל להסתגל לשינויים הדרמטיים שגרמה המגפה. "עלינו לאפשר ניידות של כוח עבודה", אמר החודש סטפנו סקארפטה, מנהל תחום התעסוקה ב־OECD. "חלק מהחברות לא יהיו בנות קיימא בטווח הקצר והבינוני, וצריך לאפשר לעובדים לעבור למשרות חדשות". לדבריו, על מעסיקים במגזרים שחזרו לפעילות לשאת בחלק מעלויות תוכניות הסבסוד, כדי שהסיוע הממשלתי יוכל להתמקד במגזרים שעדיין שרויים במשבר.

לפי ה־OECD, על הממשלות להציג תוכניות שיסייעו לאזרחים לחזור לשוק העבודה, בין השאר באמצעות ייעוץ והכשרה מקצועית. על התוכניות החדשות לספק גם תמריצים לגיוס צעירים. כל אלה צריכים להיעשות בהתחשבות במצב בכל מדינה, אומר סקארפטה, ומוסיף כי על מדינות מסויימות להאריך את תשלום דמי האבטלה כדי למנוע זינוק בקרב מחפשי העבודה, העלול לגרור הורדת שכר במשק בשל עודף היצע. "מהלך כזה יהיה אפילו נחוץ יותר במקרה של גל שני", הוא מבהיר.