התקווה של לבנון: האסון בביירות יוביל למאמץ בינלאומי לשיקום הכלכלה

ביירות, אתמול צילום: איי פי

לבנון לא יכולה להתמודד במשאביה הדלים עם הנזק העצום והחשש שהפיצוץ הוא רק תחילתו של אסון הומניטרי בהיקפים שלבנון לא התמודדה עימם אפילו בימי מלחמת האזרחים. מערכת הבריאות קורסת נוכח מספר הנפגעים הגדול, אין אספקה של תשתיות בסיסיות (חשמל ומים) ואפילו ציוד חילוץ והצלה אינו נמצא בצורה זמינה ומספקת.

כל זה במדינה שעוד בטרם הפיצוץ הייתה נתונה במשבר כלכלי ובריאותי עמוק, במצב של פשיטת רגל, עם מטבע שאיבד 80% מערכו במהלך 10 החודשים האחרונים, סחרור אינפלציוני, אבטלה גואה (למעלה מ-30%) ועוני (כ-45% מכלל האוכלוסיה).

ביירות צילום: איי אף פי

נוכח ממדי ההרס והחורבן מצד אחד וחוסר התפקוד של המדינה מן הצד השני נראה שהסבל של הלבנונים רק יגבר. קיים חשש ממשי למחסור בסחורות בסיסיות. נמל ביירות, הנמל הראשי של המדינה שיצא מכלל שימוש אחראי על בין 70% ל-80% מתנועת סחר החוץ של המדינה ולא ברור מתי יוכל לחדש את פעילותו המלאה. בנוסף, מחסני החיטה שהיו ממוקמים בסמוך לאזור הפיצוץ נפגעו דבר שחייב את נשיא לבנון להורות על צמצום האספקה למאפיות המקומיות. 90% משוק החיטה הלבנוני מבוסס על ייבוא דרך הנמל שנחרב.

צילום: אם סי טי

מה שריסק את הכלכלה הלבנונית עוד לפני הפיצוץ של יום שלישי הייתה הפוליטיקה והעדפת האינטרס העדתי על פני האינטרס של המדינה. האם האירוע הזה יביא לשינוי במשוואה? קשה עדיין לקבוע. עד ליום שלישי מדינות המערב ומדינות המפרץ הערביות סירבו לסייע כלכלית ללבנון בגלל ההגמוניה של חיזבאללה והחשש כי כספי הסיוע ינוצלו על ידי הפלגים השונים עבור האינטרסים הצרים שלהם. לפי הערכות, עוד בטרם הקטסטרופה בנמל, לבנון נזקקה ל-100 מיליארד דולר כדי לשקם את כלכלתה אבל אפילו מקצת הסכום הזה לא הגיע בגלל חיזבאללה ולא ברור האם המצב ישתנה מהיום והלאה.