כדי להמשיך לבודד את איראן, סעודיה צריכה את טראמפ

כלכלת סעודיה, הגדולה בעולם הערבי, ספגה את המהלומה הקשה ביותר ממשבר הקורונה מבין מדינות האזור. הירידה בביקושים לנפט בעקבות התפשטות הנגיף הואצה במידה רבה מהחלטה סעודית מודעת לפתוח במלחמת מחירים נגד רוסיה במטרה ללחוץ עליה להגיע להסדר תפוקה של היצרניות במסגרת אופ"ק+.

סעודיה משלמת עתה את המחיר, ובגדול. לפי נתונים שפורסמו בחודש שעבר, כלכלתה התכווצה בשיעור של 7% ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל ב־2019, כאשר המגזר הפרטי, שאותו שואפת הממשלה להפוך למנוע צמיחה, רשם צמיחה שלילית של 10.1%. לעומתו, המגזר הציבורי רשם צמיחה שלילית של 3.5%.

הנתונים הללו הם תוצאה של צניחה בהכנסות מנפט בממלכה. במחצית הראשונה של השנה הן היו נמוכות ב־35% לעומת התקופה המקבילה ב־2019, בעוד ההכנסות שאינן מנפט צללו ב־37%. יתר על כן, ברבעון השני של 2020 נחלשה פעילות זיקוק הנפט בממלכה ב־14% בחישוב שנתי. כל אלה הביאו ברבעון השני של השנה לגירעון בחשבון השוטף בהיקף של 18 מיליארד דולר, סכום המהווה כ־12% מהתוצר, לעומת עודף של 42.9 מיליארד דולר, או 5.8% מהתוצר, בתקופה המקבילה שנה קודם לכן.

 

רוח גבית לאביב הערבי

לצד הדאגות הכלכליות, קיימת דריכות בארמון בריאד לקראת הבחירות שייערכו בארה"ב בתחילת נובמבר. הסעודים, כמו שאר בני בריתם במפרץ ובעולם הערבי אינם מסתירים את נטייתם הברורה כלפי הנשיא המכהן דונלד טראמפ. מבחינת הסעודים, ניצחון מחדש של טראמפ יבטיח רציפות של הקו הנוקשה כלפי טהרן והמשך בידודה. מנגד, נצחונו של המתמודד הדמוקרטי ג'ו ביידן מעורר חשש אדיר כי "הסכם הגרעין" עם איראן ישוקם, מה שיטרוף את הקלפים באזור וירעיף על הכלכלה האיראנית עשרות מיליארדי דולרים מחדש. כמו כן, הנטייה של הסעודים לטראמפ נובעת מהחשש כי ממשל דמוקרטי יקפיד יותר עם הממלכה בנושא הרקורד הלא מרשים שלה בתחום זכויות האדם. הסעודים מבינים היטב שכל נשיא אחר לעומת טראמפ היה מתקשה לגבותם בפרשת רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י או המשך המלחמה בתימן שמביאה להרג אזרחים רבים בהפצצות סעודיות מהאוויר. בתנאים אלה, ממשל ביידן לא צפוי לראות בחיוב עסקאות נשק אמריקאיות עם סעודיה. יש לזכור, כי בתום כהונתו של הנשיא אובמה, כשביידן שימש סגנו, הגיעו יחסי וושינגטון וריאד לשפל. זאת לא רק בשל המתינות האמריקאית כלפי איראן, אלא בגלל מה שנתפש בסעודיה כרוח גבית שסיפק ממשל אובמה לאביב הערבי ולתנועות האסלאמיסטיות שרכבו על הגל הזה במצרים, בתוניסיה, בלוב ובמקומות נוספים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צילום: רויטרס

ההתגייסות הסעודית למען הקמפיין של טראמפ היא מוחלטת, אם כי מתנהלת מתחת לרדאר. ישנן טענות כי "הצבא הדיגיטלי" שמפעילה לשכתו של בן סלמאן עובד מסביב לשעון כחלק מהמאמץ התודעתי כדי להשפיע על ציבור הבוחרים בארה"ב לטובת טראמפ. בנוסף, הסעודים עשו כל שביכולתם לספק לטראמפ עוד הישג באמצעות הסכמי השלום של בנות בריתם במפרץ - איחוד האמירויות ובחריין - עם ישראל. גם ההסכמה הסעודית למעבר טיסות אל ישראל וממנה במרחב האווירי שלה מראה כי הסעודים עשו את המקסימום שהם יכולים להרשות לעצמם ברגע זה, כדי לחזק את טראמפ בהיבט הזה, למרות ביקורת קטלנית מבית ומחוץ.

בצל הבחירות האמריקאיות, הירידה בהכנסות, בשילוב הצורך להגדיל הוצאות בלתי מתוכננות, כמו על בריאות או תוכניות סיוע עקב המשבר, מאלצים את ממשלת סעודיה להדק חגורה בתחומים אחרים. כך למשל הודיעה ענקית הנפט הסעודית אראמקו כי היא "שוקלת מחדש", או במילים אחרות מבטלת, מגה־פרויקט שתכננה בשיתוף עם ענקית התעשייה המקומית סאבכ, להקמת מפעל לייצור כימיקלים בעיר התעשייה ינבוע. הפרויקט שעלותו נאמדה ב־20 מיליארד דולר הוכרז עוד בשנת 2017, אך עתה ייאלץ לחכות. במהלך אוגוסט הכריזה אראמקו על התרסקות רווחיה ב־73% ברבעון השני של השנה הנוכחית. החברה הגדולה בסעודיה רשמה רווח של כ־6 מיליארד דולר, מה שמאלץ אותה להקפיא תוכניות הרחבה ולקצץ בהוצאות ככל הניתן. כל זאת עקב צפי לקיצוץ של כ־20% בתפוקת הנפט שלה השנה, כאשר התאוששות בשוק הנפט לא צפויה לפני 2022. התכווצות ההכנסות של אראמקו הן חדשות רעות לקופת המדינה הסעודית שנשענת עליהן באופן משמעותי.

הירידה בהכנסות היא בגדר חדשות רעות גם לשוק העבודה, ובעיקר תעסוקת הסעודים. הכישלון של הרשויות, ובייחוד של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, להביא לירידה משמעותית באבטלת הצעירים עוד לפני משבר קורונה, מתגלה כעקב אכילס של תוכניות הרפורמה הגרנדיוזיות שלו. שיעור האבטלה בקרב הסעודים עלה ברבעון השני של השנה ב־3.1% ל־15.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הנתון הגבוה ביותר שתועד מאז החל איסוף הנתונים לפני 20 שנה. בסוף הרבעון הראשון של השנה האבטלה בקרב הסעודים הגיעה ל־11.8%, הרבה מעבר ליעד שהציב בן סלמאן כשהכריז על תוכנית חזון 2030 לגיוון מקורות המשק הסעודי לפני כארבע שנים. מה שאמור להדאיג את השלטונות בסעודיה היא העובדה שכ־63% מהמובטלים הסעודים הם בגילאי 29־20 ומרביתם משכילים ובוגרי אוניברסיטאות, שלאורך זמן לא יוכלו להשלים עם היעדר הזדמנויות תעסוקה.

חרם על מוצרים טורקיים

וכמו שאירע בתחילת משבר קורונה, כשהסעודים לא היססו להתעמת עם הרוסים, כעת הם יוצאים במלחמה כלכלית כנגד אחד המבקרים החריפים ביותר שלהם בזירה הבינלאומית, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. הקרע בין המדינות הוחרף מאז חיסול חשוקג'י באיסטנבול לפני כשנתיים, אבל בין שתי המדינות המתמודדות על השפעה בעולם האסלאמי ישנן מחלוקות בסוגיות רבות, כולל נורמליזציה עם ישראל. ארדואן, שלא חסך ביקורת מהאמירויות ומסעודיה על הצעדים לקראת ישראל, מוצא עצמו עתה בעמדת התגוננות מול הצמרת הכלכלית בבית, נוכח מה שמסתמן כחרם סעודי נרחב על מוצרים טורקיים.

היוזמות לחרם, בעיקר ברשתות החברתיות, לא החלו עכשיו, ולכן לא ברור מה גרם הפעם לציבור הסעודי וכן לחברות מובילות להיענות. להבדיל מפעמים קודמות, רשתות מרכולים מובילות כמו אלעת'ים או פנדה הודיעו כי הן מצטרפות לחרם ומסירות מוצרים טורקיים מהמדף. חברות נוספות בתחום ההלבשה, הריהוט ושאר מוצרי הצריכה נענו אף הן לקריאות העממיות ומיהרו לפרסם הודעות בתקשורת. בחכמתם, ראשי השלטון הסעודי לא נותנים גיבוי פומבי למהלך, מחשש להגשת תלונה טורקית לארגון הסחר העולמי, אך לכל ברור כי הקמפיין הזה מגובה מהצמרת.

החרם הסעודי עושה רעש תקשורתי גדול, אולם מבחינה כלכלית יש לקחת אותו בפרופורציה. בשנה שעברה נאמד היצוא הטורקי לסעודיה בכ־3 מיליארד דולר, פחות מ־2% מכלל היצוא הטורקי באותה השנה, כך שאפילו חרם סעודי כולל וממושך לא היה אמור בזמנים רגילים לייצר נזק משמעותי. הבעיה היא שבצל המגפה, הזמנים אינם רגילים והמכה מסעודיה מצטרפת לשאר המכות שאותן ספג המשק הטורקי מאז חודש מרץ. זו הסיבה שבכירי התעשייה בטורקיה מביעים כרגע בצורה שקטה תרעומת על "הנזק" שגורם להם ארדואן כתוצאה ממדיניותו המתריסה. ארדואן הוכיח בעבר כי הוא קשוב לצרכיה של האליטה העסקית־כלכלית במדינה, אך ספק אם ימחל עתה על כבודו וינסה לרצות את הסעודים.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com