המתכון לרילוקיישן מוצלח: השתלבות המשפחה

אתגר מס' 1 – השתלבות בן/בת הזוג

בני הזוג של העובדים הנשלחים לרילוקיישן הם, בדרך כלל, "הנפגעים" הראשונים מהמעבר. בעוד שהעובד מתמודד עם הקשיים והלחצים של תפקיד חדש, הם אלו שנאלצים לרוב, להתמודד עם קשיי היומיום של ארגון הבית, קניות, סידורים בירוקרטיים ולעיתים קרובות גם עם ויתור, לפחות זמני, על הקריירה האישית. התחושה של הוויתור הכפוי והעיסוק בענייני היומיום משפיעה על כל התא המשפחתי ועל האוירה שבו, הסובל גם כך מקשיי המעבר.

אז איך מתמודדים עם האתגר?

1. להתכונן מראש –הכנה מוקדמת והכרה בעובדה כי החודשים הראשונים עומדים להיות קשים עבור בן הזוג הם הכלים החשובים ביותר להתמודדות. שיחות עם משפחות שעברו רילוקיישן מלמדות שאם בן הזוג מוכן לכך כי הוא עומד להיות אולי "חסר מעש" ו"חסר תועלת" בחודשים הראשונים למעבר, זה מקל באופן משמעותי על ההתמודדות עם התחושות הטבעיות הללו, היות והן לא מגיעות בהפתעה גמורה. מומלץ לשוחח על כך עם משפחות אחרות שחוו את חווית הרילוקיישן ולשמוע מהן על הקשיים הצפויים וההתמודדות שלהן עימם.

2. לתמוך בבן/בת הזוג – בן הזוג העובד, שבגללו התבצע המעבר, נמצא בין הפטיש לסדן. בחודשים הראשונים גם הוא עובר תקופה מאתגרת של מעבר לתפקיד חדש במדינה חדשה ודווקא בחודשים הקשים הללו הוא נדרש למאמץ מיוחד שיאפשר לו גם להעניק את מלוא התמיכה האפשרית לבן הזוג ולמשפחה וגם להעניק את מלוא תשומת הלב וההשקעה הנדרשים מהתפקיד החדש.

3. להסדיר את אישורי העבודה מראש – כמו בכל התחומים הקשורים לרילוקיישן, גם בנושא זה מומלץ להתארגן עד כמה שניתן מראש ולהסדיר את אישורי העבודה במדינה החדשה עוד בטרם המעבר. אם ניתן לנסות ולחפש עבודה מראש, מומלץ להתחיל בכך מוקדם ככל הניתן ולהיעזר בחברה ששלחה את העובד לחו"ל, בעובדים מקבילים בחברה שביצעו רילוקיישן בעבר למדינה זו, ברשת הקשרים של הקהילה הישראלית או היהודית ולמעשה בכל עזרה שניתן לקבל.

4. למצוא "משמעות" חדשה – במקרים רבים, מנצל בן הזוג את המעבר ואת תקופת הביניים שנכפתה עליו בקריירה בכדי למצוא תחומי עניין חדשים, אם בשינוי קריירה ואם בתחומים כמו תרומה לקהילה והתנדבות.

צילום: שאטרסטוק

אתגר מס' 2 – השתלבות הילדים

הילדים אינם בוחרים בנסיעה וברוב המכריע של המקרים אם ההחלטה הייתה בידיהם הם היו מוותרים על המעבר למדינה זרה ונשארים בסביבה הטבעית והמוכרת עם החברים, החוגים, השפה והתרבות המוכרת. ילדים רבים חשים אובדן אחיזה ושליטה במתרחש ובנוסף לקשיים האובייקטיביים של השתלבות בבי"ס או גן חדש, סביבה חברתית ולימודית חדשה בשפה חדשה וקודים תרבותיים חדשים, הם נאלצים להתמודד גם עם הלחץ הקיים בסביבה הביתית והמשפחתית כתוצאה מהמעבר. מחקרים שונים מראים כי לילדים בגילאי הגן קל יותר להסתגל ולהתאקלם מאשר לילדים בגילאי בית ספר.

אז איך מתמודדים עם האתגר?

1. לשתף את הילדים - מומלץ להכין את הילדים לנסיעה מוקדם ככל הניתן, ובמשך תקופה ארוכה. ככל שתשתפו את הילדים בהחלטה על המעבר ובסיבות לה, וכן בתכניות ובאופן שבו עומדים להיראות החיים החדשים, כך הנחיתה שלהם תהיה רכה יותר. כדאי להראות להם תמונות של הבית המיועד, של בית הספר ושל סביבת המגורים הקרובה ואם ניתן גם לקחת אותם לנסיעת הכנה מוקדמת ליעד הרילוקיישן.

2. להדגיש את הצדדים החיוביים – הציגו לילדים, בצורה פתוחה, גם את האתגרים שצפויים לעמוד בפניהם, אך גם את הזוויות החיוביות של מעבר למדינה זרה לתקופה מוגבלת, כמו רכישת שפה חדשה, הכרת תרבויות וחברים חדשים, טיולים והרפתקאות ועוד.

3. להכין עבורם סביבה נוחה מראש – נסו, ככל הניתן, להכין מראש עבור הילדים אפשרויות השתלבות נוחות ומוכרות שיעשו את ההשתלבות קלה יותר. כך לדוגמא, אם הילד עוסק בספורט כלשהו או מתעניין בתחום מסוים, נסו לרשום אותו לקבוצת ספורט שהוא עוסק בו במדינה החדשה או לחוג שבו החל כבר בארץ והוא אוהב. כמו כן, בדקו מראש אם ישנן משפחות ישראליות בסביבת המגורים החדשה עם ילדים בני אותו הגיל, איתם ניתן יהיה להתחבר ולהיפגש. בעידן האינטרנט, ניתן לחפש עוד לפני הנסיעה מידע אודות הקהילה הישראלית והיהודית בארץ היעד, וליצור קשרים מוקדמים בעזרת רשתות חברתיות או פורומים קהילתיים.

4. ללמד אותם את השפה - כדאי להתכונן מראש ולהקנות לילדים ידע בסיסי או אף יותר מכך בשפת הארץ אליה אתם נוסעים, ו/או בשפת הלימוד בבית הספר (במקרה והילדים עומדים ללמוד בבית ספר בינלאומי דובר אנגלית, גם אם השפה המקומית היא שונה ).

צילום : דייוידשילד

אתגר מס' 3 – להיות מכוסים לכל מקרה שלא יהיה

המעבר למדינה חדשה טומן בחובו לא מעט התעסקות בעניינים בירוקרטיים: צריך לפתוח חשבון בנק, להזמין כרטיסי אשראי, רישיונות נהיגה מקומיים, לרשום את הילדים לבתי הספר ועוד ועוד. אבל כאשר עסקינן במעבר משפחתי לחו"ל חשוב במיוחד לתת תשומת לב יתרה לנושא הבריאות. כאשר אנו מתגוררים בישראל, אנו מכוסים ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אולם כאשר אנו יוצאים מגבולות הארץ, כיסוי זה אינו תקף.

אז איך מתמודדים עם האתגר?

1. לעשות ביטוח רפואי פרטי בחו"ל שיכסה אתכם - על מנת שתוכלו לקבל שירותי בריאות ורפואה בכל עת ובכל מקום בו תהיו. אתם זקוקים לביטוח רפואי פרטי בחו"ל, וזאת בכדי שלא תמצאו עצמכם מופתעים או לא מכוסים בעת מצבים בריאותיים מסוגים שונים. מומלץ לערוך מראש ביטוח בריאות לכל בני המשפחה ומומלץ עוד יותר לעשות זאת באמצעות חברה ישראלית, שתהיה זמינה עבורכם לשירות בשפה העברית ותבין את הצרכים המיוחדים של ישראלים בחו"ל.

2. בררו מה כולל הביטוח המקומי מטעם המדינה - במדינות שונות חלים הסדרי ביטוח מקומיים שונים. כך למשל, ישנן מדינות אירופיות בהן החוק קובע כי ילדים מתחת לגיל 18 מכוסים באופן מלא ובחינם, אם להוריהם יש ביטוח בריאות.. במידה ואתם נמצאים בשלבים של הרחבת המשפחה ומצפים להריון או ללידה, בדקו מהן הזכאויות לנשים בהריון בארץ אליה אתם עוברים.

3. שמרו על רצף הזכויות הרפואיות בישראל באמצעות ביטוח רפואי לישראלים בחו"ל - רובנו לא מודעים לכך, אולם חשוב לדעת כי כמעט כל ישראלי השוהה בחו"ל שלוש שנים, עלול לאבד את זכויותיו לטיפול רפואי בישראל, המגיעות לו מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כך, יכול להיווצר מצב שבו לא תהיו זכאים לקבלת שירות בקופת החולים בה הייתם חברים בישראל, במהלך ביקורי מולדת ובעת החזרה הקבועה לישראל. מומלץ לרכוש ביטוח רפואי לישראלים בחו"ל, שמבטיח רצף זכויות רפואי בישראל בעת החזרה לארץ ובמהלך ביקורי מולדת.

4. התייעצו מראש עם מומחים - גם בנושא ביטוח הבריאות מומלץ להתכונן ולהתייעץ מראש, עוד בטרם המעבר לחו"ל, ולרכוש ביטוח רפואי שיכסה את כל צרכיכם. על מנת שתוכלו לקבל שירותי בריאות ורפואה בכל עת ובכל מקום בו תהיו, אתם זקוקים לביטוח רפואי פרטי איכותי. הביטוח מבית דיוידשילד מספק מעטפת רפואית הכוללת תמהיל של שירותים. מומלץ ליצור קשר עם מוקד דיוידשילד על מנת לקבל מידע מקיף על הביטוח שמגיע לך כישראלי שעובר לחיות בחו"ל.