מקרה החיידק הטורף בבית החולים תל השומר: האם מדובר ברשלנות רפואית?

בימים האחרונים אנו שומעים בכל כותרות החדשות אודות רופא מבית החולים תל השומר, שנדבק בחיידק טורף והדביק ככל הנראה מספר נשים. לפי הפרסומים בעיתונים, נאלצו הנשים לעבור כריתת רחם בעקבות מקרה זה ובית החולים אף קרא לכ-80 נשים נוספות להגיע בבהילות ולהיבדק בבית החולים.

שאלה שחוזרת על עצמה במקרה שכזה היא האם מדובר ברשלנות רפואית והאם נשים אלו זכאיות לקבל פיצוי כספי כלשהו מבית החולים?

כדאי להקדים ולהסביר כי ההגדרה הכללית של רשלנות רפואית הינה מתן שירותים משפטיים תוך סטייה מחובת זהירות וסבירות ראויה, אשר גרמה לנזק לחולה. הדבר נבדק בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות, ונקבע האם הרופא ו/או המוסד הרפואי פעלו בצורה סבירה או שמא מדובר בחריגה משירות רפואי סביר.

לכאורה, במקרה כזה ובהתאם להגדרה הכללית הנ"ל, תעלה טענה כי אין מדובר ברשלנות רפואית. כי מה כבר יכול היה בית החולים לעשות כאשר רופא שלו חלה בחיידק טורף והדביק נשים אחרות? הרי באותה מידה אותן נשים יכולות היו להידבק גם מהמוכר בחנות או מהגננת של הילדה בגן.

יחד עם זאת, הדברים אינם כה פשוטים ויש לבחון את הנסיבות של מקרה זה לעומק, דבר שוודאי ייעשה בזמן הקרוב.

מקרה זה מזכיר מקרים נוספים שאירעו בעבר, כמו למשל מקרה שהתרחש לפני מספר שנים ובו התברר כי רופא בית חולים היה חולה בצהבת נגיפית והדביק חולים רבים שטיפל בהם לאחר שאלה באו במגע עם עירוי שהרופא עשה בו שימוש, כולל חולה אחת שיוצגה על-ידי משרדנו.

האם בית החולים היה מודע למחלתו של הרופא? צילום: bigstock

בחלק ממקרים אלה נקבע כי מדובר ברשלנות רפואית של המוסד הרפואי, בין היתר לאור העובדה שהמוסד לא ביצע את הבדיקות הנדרשות לרופאים, לא ביצע מעקב מסודר אחר מצבם הרפואי של הרופאים, הותיר את העירויים ו/או חומרים נוספים ללא פיקוח מסודר, לא הוציא נהלים מסודרים למקרים כאלה ועוד.

כך גם במקרה של החיידק הטורף, אין לנקות באופן אוטומטי את בית החולים מאחריות. יש לנסות ולהבין בין היתר כמה זמן אותו רופא היה חולה בחיידק הטורף, האם הוא עצמו ידע על כך שהוא חולה, האם בית החולים היה מודע למחלתו של הרופא, האם בית החולים מבצע מעקב ופיקוח מסודר על מצבם הבריאותי של הרופאים, האם בית החולים מקפיד על סדר והיגיינה כנדרש בכדי למנוע הידבקויות כאלו ואחרות, האם בית החולים הוציא נהלים מסודרים לגבי מצבים של מחלות שחלו בהן רופאים ואשר מסכנות את החולים ועוד.

כמו כן חשוב לקבל תשובות לשאלות נוספות ואחרות בפרשה זו, כמו למשל; כמה זמן לקח לבית החולים ליידע את הנשים כי הרופא חלה וקיים חשש כי גם הן נדבקו, ובמידה והיה עיכוב במסירת ההודעה תישאל השאלה האם עיכוב זה גרם ו/או החמיר נזק כלשהו לאותן נשים. בנוסף, יש להבין האם לאחר שדבר ההדבקה נודע לבית החולים, הטיפול שניתן לנשים היה סביר ומתאים בנסיבות העניין שאם לא כן, הרי שזו רשלנות רפואית בפני עצמה.

אם לאחר שיבוצע הבירור המלא, יתברר כי מדובר ברופא שחלה ללא ידיעתו וללא ידיעת בית החולים וכי גם לא ניתן היה לדעת את דבר מחלתו. מהצד השני, אם יתברר שבית החולים הודיע לנשים בזמן וטיפל בהן כראוי, הרי שסביר להניח כי ייקבע שבית החולים נהג כשורה ולא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות.

אולם אם יתברר כי במקרה זה בית החולים היה מודע למצבו של הרופא או לאפשרות ההדבקה, או לחלופין לא פעל כראוי בכדי למנוע מקרים כאלה, למשל במעקב מסודר או בהוצאת נהלים ברורים בעניין תוך הקפדה על שמירת הנהלים, הרי שקיים סיכוי כי ייקבע שמדובר ברשלנות רפואית ואז כל הנשים שנפגעו בצורה כזו או אחרת יזכו לפיצוי מתאים, כל אחת בהתאם לנזק אשר נגרם לה.

אני מניח כי לאור חומרת הפרשה והיקפה, יתבצע בזמן הקרוב בירור מקיף, בין היתר על-ידי משרד הבריאות, שלאחריו ניתן יהיה לדעת את העובדות המלאות של הפרשה. בהתאם לכך, ניתן יהיה לבחון את האפשרות של הגשת תביעה וקבלת פיצויים, בירור שצריך להיעשות כמובן מול עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.