האם יש מקרים ברורים של רשלנות רפואית?
טעות באבחון צילומי הדמיה, כוויה בזמן ניתוח, איבר לא נכון שנותח, מתן דם שגוי, מתן תרופה במינון לא נכון - כל אלה ועוד יהוו סימנים מובהקים למקרים של רשלנות רפואית
תביעות בגין רשלנות רפואית הינן מורכבות ומסובכות בעיקר בשל הנטל החל על התובע להוכיח, בשלב הראשון, שאכן היתה התרשלות מצד הרופא או הצוות הרפואי שטיפל בו אשר גרמה לנזק. במרבית המקרים, התובע מתקשה להוכיח את הרשלנות מאחר והוא לעולם ימצא בעמדת נחיתות ביחס לרופאים ולצוות הרפואי. מה שארע בזמן הטיפול מצוי בידיעת הצוות הרפואי שמעביר לחולה מידע חלקי בלבד ולעיתים מנסה להסתיר ממנו את "הפשלה" שהיתה.
אולם פעמים רבות המסמכים הרפואיים לא מספקים, הם ניתנים לפרשנות וחוסר הידע שבו שרוי התובע באשר למה שארע באמת מקשה על ניהול התביעה. כמו כן, יש לזכור שהשופט, אשר מכריע בתביעה, אינו רופא, הוא מסתמך על חוות הדעת של המומחים כאשר הנתבעים תמיד מביאים חוות דעת נגדיות שבהן נטען כי הרופאים נהגו בצורה סבירה. לכן, תביעות בגין רשלנות רפואית מגלמות בתוכן קשיים וסיכון רב ולא אחת התביעות נדחות כי התובע לא הצליח להוכיח רשלנות.
תביעות בגין רשלנות רפואית מגלמות בתוכן קשיים וסיכון רב. צילום: bigstock
עם זאת, קיימים מספר מקרים יוצאי דופן בהם הרשלנות הרפואית ברורה והסיכויים של התביעה מאוד טובים:
טעות באבחון צילומי הדמיה
צילומי הדמיה עוזרים מאוד לרופאים באבחון גידולים ומחלות שונות. הרופאים נוטים לסמוך על הצילומים והפענוח שנעשה ע"י הרנטגנולוג. לרוב מדובר באיחור באבחון גידול וכאשר הגידול מתגלה סוף סוף, אם בוחנים את צילומי הדמיה שנעשו בעבר, רואים שהגידול היה שם ובאופן בלתי סביר לא אובחן ע"י הרנטגנולוג. הנזק הינו התפתחות המחלה והפחתת סיכויי ההחלמה.
השארת גוף זר בזמן ניתוח
קיימים מקרים בהם הצוות הרפואי משאיר מכשור רפואי כמו מחט, צינורית, מספריים או פדים בגוף של החולה. לרוב הגוף הזר מתגלה באורח מקרה בבדיקות מאוחרות יותר כי החולה מתלונן על מיחושים שונים או זיהומים וכיוצ"ב, ואז בצילומי הדמיה מתגלה הגוף הזר. לעיתים נדרש ניתוח חוזר להוצאת הגוף הזר אך קיימים מקרים בהם כבר לא ניתן להוציאו כי הוא שרוי בתוך רקמה שגדלה סביבו והחולה נידון לחיות עם הגוף הזר.
צד או איבר לא נכון שנותחו בטעות
הרופאים והצוות הרפואי הם בני אדם ולעיתים יכולה להתרחש טעות מאוד ברורה חרף כל הניסיונות למנוע טעויות מסוג זה ע"י ביצוע צילומים מקדימים, סימונים של הצד הנדרש לניתוח וכיוצ"ב. כאשר מתרחשת טעות מסוג זה, הנזק עלול להיות מאוד משמעותי כמו כריתה של איבר לא נכון. לרוב החולה מיד יבחין בטעות אבל לפעמים הטעות מתגלה רק באקראי.
כוויה בזמן ניתוח
במהלך הניתוח הצוות הרפואי משתמש במכשור חשמלי ולעיתים הכוויה נגרמת בגלל מגע עם המכשיר כמו מכשיר דיאטרמיה שנועד לצריבת רקמות, או התלקחות של חומרים דליקים שמצויים באזור הניתוח. בנוסף להחלמה מהניתוח על החולה להתמודד עם הכוויה ובדרך כלל נותרת גם צלקת מכוערת. היו גם מקרים שבהם התלקח הסדין מאדי אלכוהול ונגרמו כוויות משמעותיות ביותר לכל הגוף.
מתן דם שגוי
מתן דם שגוי יכול להיות אירוע מאוד מסוכן שיביא לפטירת החולה. לא בכדי קיימים נהלים מאוד ברורים לרבות בדיקה של שני רופאים שונים את סוג הדם כדי מנוע טעויות במהלך הפרוצדורה שהינה יחסית מאוד שכיחה.
מתן תרופה שגויה או במינון לא נכון
האירוע של מתן תרופה שגויה או במינון לא נכון יכול להסתיים בלא כלום, אמנם ברור שמדובר בהתרשלות אך בהעדר נזק ממשי אין כל טעם לתביעה בגין רשלנות רפואית. אבל יש מקרים שמסתיימים בנזק משמעותי לחולה ואף בגרימת מוות. הרשלנות יכולה להיגרם בגין כך שהרופא שגה במרשם, או שבדרך עד שהתרופה הגיע לחולה אירעה טעות של האחות או הרוקח בבית החולים או בקופת חולים.
תביעה של אדם שנפגע באחד מהאירועים הנ"ל נחשבת קלה יחסית. לרוב, לאחר הגשת התביעה לבית משפט, הנתבעים ירצו לסיימה מחוץ לכתלי בית משפט. במקרים אלו אפשר לטעון שהמקרה מדבר בעד עצמו והנטל עובר לכתפי הנתבעים להוכיח שלא היתה רשלנות וכמובן שהנתבעים יתקשו להוכיח זאת. המחלוקות בתיקים אלו יכולות להיות ביחס לנזק שנגרם, היותו קשור לאירוע, אחוזי הנכות וההשלכות העתידיות על התובע.
עו"ד אביטל פז עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית, מנהלת את פורום רשלנות רפואית באתר הפורומים המשפטיים
