משטרת ישראל ומרחב הסייבר
עבירות רבות מבוצעות במרחב הסייבר. מהו תפקידה של המשטרה בעידן הרשת והיכן עובר הגבול שבין שמירה על הביטחון לחדירה לפרטיות?
הוריה של ו' נערה מהדרום התקשו להאמין למראה עיניהם. בשיטוט מקרי בדף הפייסבוק של בתם (18) למדו, כי היא בדרכה לתורכיה ועתידה לעבור שם ניתוח בסופו היא תמכור כליה. ההורים המודאגים יצרו קשר עם משטרת ישראל וזו מצידה הצליחה בתיאום עם המשטרה המקומית להחזיר את הבת לישראל טרם השלמת התהליך.
חוקרי ימ"ר שחקרו את הנערה גילו להפתעתם מנגנון מפותח של סחר באיברים. הסוחרים איתרו חולים הנזקקים לתרומה, כמו כן איתרו הסוחרים "תורמים" הזקוקים בדחיפות לכסף ושידכו ביניהם. מתוך מאות רבות של אלפים ששילם המושתל קיבל התורם 60,000 שקלים, עשרות אלפי שקלים נוספים שולמו גם לבתי החולים בחו"ל בהם התבצעה ההשתלה. את חלק הארי של הכסף גרפו לעצמם חברי הכנופיה.
ברוך הבא למרחב הסייבר. בשונה מהמרחב הפיזי המוגבל, מתפתח לו מרחב ענק ועצום מימדים, כמעט ללא גבולות, במרחב זה מדלגים בני האדם ממקום למקום בלחיצת מקלדת.
בעוד רוב בני האדם משתמשים במרחב הסייבר לדברים חיוביים, ולהקלה על חייהם, ישנם כאלה שמשתמשים ברשת למטרות אחרות. באמצעות הרשת מגייסים לשורותיהם ארגוני הטרור תומכים רבים, קרטלי סמים מגייסים לעצמם סוכנים שונים, ועבירות מין ופדופיליה הופכים לשכיחים יותר ויותר במרחב האינטרנטי.
גורמי האכיפה בארץ ובעולם הבינו כי במרחב הסייבר ממש כמו במרחב הפיזי מבוצעות עבירות ועליהם לנכוח אף במרחב זה. שיטות החקירה בעולם הווירטואלי אינן שונות בהרבה משיטות החקירה בעולם האמיתי, אין מדובר רק בעבודות ריגול מתוחכמות המבוצעות על ידי פצחנים (האקרים) עם ידע טכנולוגי נרחב, אלא גם באמצעות שיטות פשוטות שכולנו מכירים מהעולם האמיתי, דוגמת גולשי חרש, המפילים ברשתותיהם עבריינים מכל הסוגים והמינים.
במשטרת ישראל הוקמה יחידת סייבר שכל תפקידה הוא ניטור מידע ברשת, להתריע ולנטרל מקרים מסוג זה. בחודש יולי האחרון פורסם כי סוכן משטרה שהתחזה לקטינה בת 13 הצליח להפיל באמצעות הרשת החברתית "פייסבוק" 10 גברים החשודים בפדופיליה. העשרה, המתגוררים בצפון, במרכז ובדרום, בגילאי 20-50, חשודים כי שלחו ל"קטינה" תמונות והצעות בעלות אופי מיני במטרה לפגוש אותה. מקרה זה הוא אחד מיני רבים בהם נוקטת המשטרה בפעולה אקטיבית למניעת פשע ולמעצר חשודים.
בנוסף בשנה האחרונה מתמקדת משטרת ישראל בשיתוף השב"כ וצה"ל, באיתור גורמים המסיתים באמצעות הרשתות החברתיות ביו"ש ומעודדים לביצוע פיגועים.
הגדיל לעשות השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שהאשים את פייסבוק על כך שחלק מדם הנרצחים בגל הטרור האחרון הוא על ידיהם. בראיון לפגוש את העיתונות אמר ארדן: "פייסבוק הפכה למפלצת, הדור הצעיר בראשות הפלסטינית מנהל את כל השיח שלו של ההסתה והשקרים שהוא אוגר ובסוף יוצא לבצע מעשי רצח על הפלטפורמה של פייסבוק.״
1984 של ג'ורג' אורוול
את החשיבות בניטור עבירות הרשת אין צורך לפרט. אך לצד מניעת העבירות ותפיסת העבריינים עלולים להיפגע מכך גם האזרחים הפשוטים.
באין נהלים ברורים, הנעלם הגדול מבחינתנו האזרחים, הוא הידע שבו מחזיקה המדינה על כל אחד מאיתנו. בכל שנה רוכשים גורמי האכיפה טכנולוגיות ניטור רשת מגוונות כדי להצליח להדביק את הפער ולהעלות על עקבותיהם של העבריינים, כמו כן מפתחות הרשויות טכנולוגיות באופן עצמאי לפי הצרכים המיוחדים של כל רשות ורשות.
הפגיעה באזרח הקטן יכולה להיות במגוון דרכים. מגניבת הידע ע"י גורמים שונים, דרך החדירה לפרטיות וכלה בפגיעה בחופש הביטוי.
פעילים חברתיים רבים טוענים כי המשטרה עוקבת אחריהם ברשתות החברתיות על אף שכל מעשיהם מבוצעים כחוק. ממקרים שפורסמו עולה כי חלקם של הפעילים החברתיים קיבלו טלפונים מהמשטרה לאחר העלאת סרטון כזה או אחר בשילוב דרישה להסירו מרשת הפייסבוק, אחרים טענו כי לאחר כל פוסט שהם מעלים שולחת להם
המשטרה הזמנה לחקירה, זאת ללא שביצעו כל עבירה.
לסיכום:
מלחמת הרשויות בעברייני הרשת מובנת וחשובה. על המחוקק לקבוע נהלים בהם יצטרכו הרשויות לעמוד וזאת על מנת שהאזרח הפשוט לא יפגע. שילוב נכון של טכנולוגיות הניטור יחד עם ההבנה כי חופש הביטוי הוא אחד מאבני היסוד של חברה מתוקנת. יביאו למצב של ביטחון מחד ודמוקרטיה בריאה מאידך.
עו"ד מעיין חיימוביץ' עוסקת במשפט פלילי ועבירות צווארון לבן