עו"ד רועי קורץ: חיוב סבים במזונות נכדיהם הקטינים – באיזה מצבים הדבר יעשה ובאיזה אופן?

סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה, מקנים לקטין את הזכות לתבוע מזונות, בין היתר, מסביו וסבתותיו. בתחילה, שימש כלי זה רק במקרי קיצון דוגמת היעלמות אביו של הקטין או שהותו הממושכת בחו"ל, אך בחלוף השנים בתי המשפט לענייני משפחה אימצו את מימוש הסעיף גם במצבים בהם אבי הקטין הינו חדל פירעון או סרבן תשלום.

לצד החבות החוקית של בן-משפחה לסיפוק צרכיו של קרובו הקטין, ישנו סולם קדמיות חד סטרי יורד, שתפקידו לדאוג שלא יוטל על בן משפחה תשלום צרכיו של קרובו הקטין אלא לאחר שמוצו הליכי גביית המזונות אל מול קרובי המשפחה הנמצאים במעלה הסולם.

בתי-המשפט התחבטו רבות האם במקרים בהם ברור כי האב אינו יכול לשלם מזונות, עדיין מוטלת החובה לתבוע ראשית את האב ורק לאחר שינחל כישלון, לשוב לבית המשפט ולתבוע את סביו וסבתו. הפסיקות בעניין זה מעורבות. כך, לדוגמא, פסק-דינו של השופט מאיר שמגר משנת 1989 משמיע לנו במרומז, כי זכאותו של קטין לתבוע את מזונותיו מסבו וסבתו ניצבת על רגליה ומתווספת לזכות הקנויה לתבוע את הורהו, בגין אותו הסעד, זאת אומרת: מתי שברור, על פני הדברים, כי אין כל תוחלת בחיובו של האב במזונות ילדיו, זכאי הקטין לתבוע במישרין את סביו וסבתו.

תישאל השאלה, מה דינו של אב בעל-אמצעים אשר חרף אמצעיו המשופעים, מסרב לשלם? בסוגיה דומה (שאמנם התייחסה לבעל סרבן גט, אך הרציונאל הגלום בה ישים גם לענייננו) דן לאחרונה בג"ץ תוך שהוא מחיל את דוקטרינת ה- "Double Effect" על ההצדקה הניצבת בבסיס חיוב הסבים במזונות נכדיהם וקובע, כי אין ב"מנוף הלחץ" שבחיובו של אביו של "סרבן" לשאת במזונות נכדיו בכדי לבטל את הלגיטימיות המניעה את השימוש בכלי זה.

שופט יכול לקבוע כי סבא וסבתא ישלמו מזונות לנכד קטין צילום: שאטרסטוק

מהו היקף החיוב של הסבים?

היקף החיוב אשר יוטל על סב לשאת במזונות נכדו תלוי בנסיבות הענין. כך, לדוגמא, אם חייב בית משפט את האב לשאת במלוא עלות הוצאותיו של הקטין, או-אז תיחזה תביעתו ה"מוגדלת" של הקטין כנגד סבו כניסיון השגה על פסק-הדין שניתן כנגד האב. עם זאת, במקרים בהם במסגרת פסק-הדין כנגד האב הביא בית-המשפט במניין שיקוליו את יכולתו המוגבלת של האב ובעטיה מזער את חבותו, הרי שאז אין כל מניעה נראית לעין, כי במסגרת תביעתו הנפרדת של הקטין כנגד סבו, יעתור הקטין לחיוב הסב במלוא עלות הוצאותיו (ככל וכמובן יכולת הסב מאפשרת כן).

שאלה מוסרית שמעורר סעיף 4 לחוק היא האם בנסיבות בהן זכאי הקטין לתבוע את דמי מזונותיו מאת המוסד לביטוח לאומי, רשאי הוא לעמוד על קבלתם דווקא מסבו ומסבתו? ובכן, בעבר, נהוג היה לחשוב, כי זכאותו של הקטין לקבלת דמי מזונותיו מהמוסד לביטוח לאומי סותמת-את-הגולל מעל זכותו לבחור לתבוע את סבו, אולם, עם הזמן זכה החוק לפרשנות שונה בעלת גוון סוציאלי מובהק אשר נועד להעביר מסר שיפוטי המהופך לניב התנ"כי המוזכר בספר ירמיהו ובספר יחזקאל: "אבות אכלו בסר ושיני בנים תקהינה."

נכון הדבר, כי אין תפקידו של החוק להטיל "סנקציה" על סבים בגין מחדלו ההורי המתמשך של ילדיהם, לצד זאת תפקידם של סעיפים 4 ו-5 לחוק הוא להרחיב את המסגרת הנורמטיבית של האחריות לסיפוק צרכיו של קטין מעבר להוריו של הקטין אל עבר שארי-בשרו הנוספים וליצור חבות "מושגית-משפחתית". ובחזרה לשאלה הנשאלת – בגדרי ע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן, פ"ד לה(2) 742, קבע השופט יעקב בזק, כי כעקרון סוציאלי-מוסרי ומטעמים של צדק חלוקתי הרי שאין כל הצדקה לגביית מזונות מהקופה הציבורית עת קיים בן-משפחה אשר יש בכוחו לשאת בתשלום המזונות.

עו"ד רועי קורץ צילום: סם יצחקוב

לסיכום, בנסיבות המתאימות – בין היתר, במידה ואבי הקטין חדל פירעון, סרבן תשלום מזונות או מכח נבצרות אחרת של האב מלספק את צרכיו של בנו הקטין, וכשהדבר מצטבר לאי יכולתו של הקטין לספק את צרכיו בכוחות עצמו – ייתכן מאוד כי בית-המשפט לענייני משפחה יימצא לנכון לחייב את סבו וסבתו של הקטין לשאת בצרכיו של הקטין, בהתאם ליכולתם.