עו"ד רועי קורץ: חזקת הגיל הרך אאוט, חזקת "ההורה הדומיננטי" אין

חזקת הגיל הרך קובעת, כי קטין עד גיל 6 שנים יוחזק במשמורת אמו, וזאת פרט למקרים חריגים בהם הוכח, כי טובת הקטין מחייבת קביעה אחרת. הלכה-למעשה, חזקת הגיל הרך מכריעה את גורל משמורתו של קטין על בסיס הנחת מוצא מגדרית מיושנת, לפיה טובתו של קטין היא להיות תחת משמורתה של אמו עד לגיל 6.

שורשיה של חזקה משפטית זאת נעוצים בפרקטיקה הורית אשר הייתה מקובלת לפני עשרות שנים, ולפיה בעוד שהאם גידלה את הילדים, האב דאג לפרנסת המשפחה. במציאות החיים המודרנית חלוקת התפקידים ההורית עליה נשענת חזקת הגיל הרך כבר מזמן עברה לה מן העולם ונעלמה. כיום, בחלק בלתי-מבוטל ממשקי הבית, ההורים שבים הביתה ממקום עבודתם באותה השעה, ונטל פרנוס התא המשפחתי הינו משותף. כך שברור, כי אותה אבחנה מגדרית, כמעט מוחלטת, שנהגה עד-כה בבתי-המשפט מחייבת עיון מחודש ואפילו עקירה מן השורש.

הצעת החוק שעברה באחרונה בקריאת טרומית בכנסת, ולפיה תצומצם חזקת הגיל הרך ותעמוד על גיל שנתיים, במקום על גיל 6 שנים, אומנם מצמצמת פערים במידה ניכרת, אך עדיין איננה מטפלת בבעיה העיקרית של חזקת הגיל הרך והיא התפיסה המגדרית השגויה – כי במדינת ישראל בשנת 2017 תפקידן של נשים לטפל בילדים בעוד שתפקידם של גברים לפתח קריירה.

אילוסטרציה. חזקת הגיל הרך מכריעה את גורל משמורתו של קטין על בסיס הנחת מוצא מגדרית מיושנת צילוטם: שאטרסטוק

מצופה היה, כי אם כבר נזכרה כנסת ישראל לרענן ולשנות תפיסות משפטיות שגויות, ראוי שהייתה עוקרת אותן מן השורש ולא מלבישה אותן בכסות משפטית אלגנטית יותר.

מעבר לבעיה המגדרית המובהקת הטמונה בהצעת החוק, הרי שאף מנקודת הראות של טובת הקטין מצופה היה שתוענקנה לבתי-המשפט סמכויות נרחבות לבחון את טובתו של הקטין ולהכריע אך ורק על פיה ולא לכבול את ידיו לחזקה חדשה, הקובעת כי טובת קטין להיוותר בחזקת אמו עד לגיל שנתיים ימים.

ככלל, נראה, כי אם כבר בחר המחוקק להמיר חזקה אחת בחזקה אחרת (וזאת במקום להורות לבתי-המשפט לבחון את טובת כל קטין לגופו) היה עליו לקבוע את חזקת "ההורה דומיננטי".

עו"ד רועי קורץ צילום: סם יצחקוב

חזקת "ההורה הדומיננטי" הינה חזקה הקובעת שההורה אשר היה הדמות הדומיננטית בחייו של הקטין עד למועד פירודם של הוריו, הוא הוא אשר יקבע כהורה המשמורן. הרעיון שניצב בבסיס חזקה זאת הוא שאם כבר מעוניין המחוקק "ללכת על בטוח", ולפשט את מלאכתם של בתי-המשפט, אז שייקבע כבר שמי שגידל את הילד עד לגירושין – שימשיך ויעשה זאת, בין אם מדובר באשה ובין אם מדובר בגבר.

בדרך זאת, לא רק שמדינת ישראל, לאחר 69 שנות ריבונות, תנער מעצמה חזקה שיפוטית המבוססת כל-כולה על תפיסות עולם ששלטו כאן בימי הביניים, אלא שהיא אף תקדש את טובת הילד, במקום לקדש את טובת המגדר.

עו"ד רועי קורץ עוסק בדיני משפחה.