חוק ערוץ 20: מחלוקת פנימית במשרד המשפטים. שקד: "הליך תקין ונעשה ביסודיות"
נציגת המשרד טענה בדיון בכנסת: "משנים סדרי בראשית בלי דיון ציבורי מספק"; גורמים בממשלה: "מנדלבליט הופתע מהדברים". ההערכות הן שבכיר אחר גיבה את דבריה של בליטנר ולא היועמ"ש
הדיון נפתח בהתייחסות לחוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה שטען כי הליך החקיקה חפוז ובצורה שאינה מאפשרת דיון ציבורי ומהותי בנושאים חיוניים לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית. לטענת המכון, הליך החקיקה נעשה ללא בדיקה של ממש בנוגע להיתכנות כלכלית של התהליכים שהיא מציעה, תוך ניסיון להציע הסדרים לא ריאליים וללא הכנת עמדה מסודרת של הממשלה.
- הצעת החוק להצלת ערוץ 20 עברה בקריאה ראשונה
- ערוץ 20 דורש לבדוק פגמים אצל המתחרים: ”כל ההצעות פגומות”
- שינוי חקיקה לטובת הבייבי של הימין: היוזמה של קרא להצלת ערוץ 20
לדבריו של המכון הצטרפה נציגת משרד המשפטים עו"ד אלינור בליטנר אמרה: "יש לנו קושי ללבן סוגיות מקצועיות ומשפטיות. עולות פה הצעות מהיום למחר, תוך כדי דיון ומבלי שכל הפרטים מובנים וכשאין שום נוסח. ההצבעה היא על עקרונות וזה קשה עוד יותר. משנים סדרי בראשית בחקיקת תקשורת בלי דיון ציבורי מספק, שנחוץ במיוחד. אי לכך, עמדתנו שמדובר כאן בתהליך לא תקין".
בליטנר הוסיפה כי דבריה נאמרו על דעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. גורמים בממשלה, ובעיקר שר התקשורת איוב קרא ושרת המשפטים איילת שקד, הופתעו מחוות הדעת של היועמ"ש לפיה הליך החקיקה אינו תקין לדעתו. כחצי שעה לאחר מכן הופיע בוועדה נציגה של שקד שאמר בשמה בפני הוועדה: "עמדת שרת המשפטים היא שהליך החקיקה תקין ונעשה ביסודיות. היא מבקשת שתמשיכו לעבוד. שרת המשפטים לא חושבת שנציגת משרדה אמורה לחלק ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה. שרת המשפטים סבורה שראוי היה אם הדברים כלל לא היו נאמרים".
משרד המשפטים טרם השיב לשאלת "כלכליסט" האם מנדלבליט מגבה את דבריה של בליטנר, אולם גורמים בממשלה ציינו כי הוא הופתע מדבריה, וחמור מכך, לא ידע עליהם, כך שההערכות הן שבכיר אחר במשרד המשפטים הוא זה שגיבה את דבריה של בליטנר, ולא היועמ"ש כפי שציינה.
בתגובה לדברי משרד המשפטים אמר ח"כ קיש כי מדובר בטענות קשות מאוד, וכי הוא לא מסכים עם הדברים אך מכבד את זכותה של עו"ד בליטנר לומר אותם. "בכוונתו להמשיך לדון בעקרונות ההצעה ולהצביע על דברים שהם בהסכמה מלאה. כל שאר הדברים יועברו למשרדי הממשלה ויינתן להם מספר ימים להגיב. אני מצפה שתעבדו קשה לפחות כמו חברי הכנסת. לשמוע הערה כזו זה לא מכובד ולא ראוי. הליך החקיקה מתנהל תחת לחץ זמנים ועם הרבה שעות עבודה, ובמהלכו נשמעו כל הערותיכם".
ח"כ ישראל אייכלר הוסיף: "אני לא זוכר שהייתה בעיה למישהו עם תהליכים דומים כאלה כשאני נכנסתי לכנסת". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל אמר: "לא אהבתי את החוק הזה מלכתחילה. התנגדתי לו. היה מי שטען שזה חוק פוליטי, אבל כבר ראיתי חוק המלצות שאושר תוך שבוע וחוקים אחרים שעברו ביום אחד. האמירה פגעה גם בי, כי במקום ששרת המשפטים תתייצב פה שולחים נציגים. אם לשרת המשפטים או ליועץ המשפטי לממשלה יש בעיה, שיבואו לפה. אי אפשר להגיד לנו את זה אחרי שכבר כילינו את זמננו. מי שרוצה לעצור את זה שלא יגיד את הדברים לבג"ץ, שילך לשרים שלו ויגיע להם את זה". ח"כ השכל אמרה כי היא מעריכה את הפקידים, אך הצעת החוק שלה שכבה במשך כמעט שנה במשרד המשפטים ובמשרד התקשורת, עד שהגיע המשבר בערוץ 20. "אנחנו לא מוכנים לתת לזה לקרות במשמרת שלנו, ויש לחץ ותחת לחץ גם הפקידים עובדים יותר מהר", אמרה.
בממשלה חוששים שהחוק יתמסמס
בממשלה חוששים ממקרה "מס דירה שלישית 2", אז נקבע כי נפל פגם בשורשו של הליך החקיקה שהגיע עד לבג"ץ, ונכון להיום החוק התמסמס. בממשלה, ובעיקר במשרד התקשורת, מבינים את הרגישות שעומדת כיום כאשר הערוצים הייעודיים, ובעיקר ערוץ 20, נמצאים במצוקה כלכלית וללא חקיקה מהירה שתקל את הרגולציה עליהם, הם עשויים להיסגר ויהווה כתם שחור על פעילות הממשלה שדוגלת בהקלת רגולציה ככל הניתן.
בעקבות המהומה החליט קרא להגיע לדיון בוועדה ואמר:"זאת הייתה משאלת לב של הרבה אנשים במשך שנים, שרצו להוריד רגולציה על שוק התקשורת. קודמי פתחו את המגרה ומהר סגרו, אני החלטתי לפתוח ולא לסגור אותה. אי אפשר לקרוא תיגר על משהו שהוא משאלת לב של כל מי שדוגל בדמוקרטיה ופתיחת השוק והתאמתו לעידן החדש. ניסיתי להיטיב עם כל הנוגעים, שכולם יהיו מרוצים. יש פה הכרעות שרק נבחרי הציבור שהם הריבון צריכים לקבל. מי שרוצה להיות במקומם, שילך להיבחר".
75% מההשקעה בקרן הקולנוע תוכר לערוצים כסוגה עילית
בהמשך הערב המשיכה הוועדה לדון בהצעת החוק ובהתייחס לבקשת קשת ורשת לפרוס גם את חובות העבר שלהם, זאת בהמשך לפריסת החובות שאושרה לערוץ 20 ולהלא טי.וי. יו"ר הרשות השנייה שמאלוב ברקוביץ' אמרה כי היא תומכת בבקשה לפרוס חובות משלוש שנים לחמש שנים וכי צריך לתקן זאת בחקיקה. נציג משרד התקשורת, עו"ד זיו גלעדי, אמר כי הוא לא חושב שיש מקום לפריסה נוספות, מאחר שחובות הערוצים כבר נפרסו בעבר. היו"ר קיש אמר כי מאחר שאין הסכמה הוא לא מתכוון לאשר זאת, וביקש מח"כ כבל לדון בכך במסגרת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכלכלה.
עוד עלתה סוגיית הורדת חובות הערוצים המסחריים הגדולים להשקעה בקולנוע. היו"ר קיש אמר כי לצערו לא נמצא תקציב של משרד התרבות או משרד התקשורת על מנת להפחית ב-50% את חובות ההשקעה בקרן הקולנוע, ולכן בכוונתו להיענות לבקשת הערוצים המסחריים להכיר להם בהשקעה בקולנוע כהשקעה בסוגה עילית. הוא הסביר כי כיום 50% מההשקעה מוכרת כהשקעה בסוגה עילית. מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה אק"ט, איתמר אביטן, התנגד ואמר כי הערוצים כבר קיבלו הקלות בהשקעה בתוכן. בעקבות זאת הודיע היו"ר קיש כי הושגה הסכמה לפיה 75% מההשקעה בקרן הקולנוע תוכר לערוצים כסוגה עילית, במקום 50% כיום.