הצעת חוק: משרת מנהל בית חולים ציבורי לא תיוחד לרופאים בלבד

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

הצעת החוק שיזמה חברת הכנסת רויטל סויד, ושאליה הצטרפו יואל חסון ואיילת נחמיאס ורבין (שלושתם מהמחנה הציוני), הוגשה באחרונה בכנסת. על פיה משרת מנהל בית חולים לא תיוחד אך ורק לרופאים ולא תקבע כתנאי סף במכרזים.

סעיף 26 לפקודת בריאות העם, 1940, קובע כי בבית חולים שמנוהל על ידי מי שאינו רופא, ימונה לצד המנהל, מנהל רפואי שהוא רופא, שייעץ למנהל בעניינים רפואיים. בשנת 1998 תוקנה פקודת בריאות העם באופן המאפשר שמנהל בית חולים יהיה גם מי שאיננו רופא, ובלבד שימונה תחתיו גם מנהל רפואי.

"בפועל, ועל אף העובדה שהמחוקק ביטל במפורש את הדרישה הספציפית שמנהל בית חולים יהיה רופא בעל רישיון, דורשת המדינה במכרזיה לניהול בתי החולים הממשלתיים תנאי סף לפיו על המועמד להיות בעל הכשרה רפואית. בכך למעשה מסוכלת האפשרות שביקש המחוקק להתיר, וננעלת הדלת בעבור כל מועמד שאינו רופא", נכתב בהצעת החוק, "התיקון המוצע נועד לייעל את המערכת הכלכלית והתקציבית ולאפשר מודל ניהולי חדש במערכת בתי החולים, שיאפשר את פתיחת השער למנהלים מוכשרים אף אם הם אינם רופאים". עוד נכתב בהצעה: "מצב דברים זה שבו המדיניות הרווחת מונעת את יישום הוראות הפקודה, חוסמת בפועל את הגשת המועמדות ובחינת ההתאמה לתפקיד והיא אינה מתיישבת עם תיקון הפקודה שהתקבל. יצוין כי להבדיל ממערכת הבריאות הציבורית, הרי שבבתי חולים שאינם ממשלתיים, אין מונעים התמודדות ואף ממנים לעיתים מנהל בית חולים שאינו רופא. כך יוצא, כי דווקא המערכת שבסמכות המדינה, מדירה מפתחה ציבור מנהלים רחב, פוגעת בתכלית החוק ואף בחופש העיסוק ובשוויון הזדמנויות – זכויות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, באופן שאינו מידתי ולתכלית שאינה ראויה". לפי ההצעה, "משרת מנהל בית חולים לא תיוחד לרופאים, וכך להסיר כל צל של ספק בנוגע לאפשרות קביעת תנאי זה כתנאי סף במכרזים. ניהול בתי חולים דורש מיומנות וניסיון בארגון מורכב, בשליטה בתקציבים גדולים,

בהתנהלות מול גורמים שונים כמו קופות חולים, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה – כישורים אלו אינם כרוכים בהכרח בהכשרה רפואית, וזו איננה מעידה על קיומם".

המרכז הרפואי שיבא צילום: יחידת הצילום שיבא

ח"כ רויטל סויד, סגנית יו"ר הכנסת, מרחיבה באשר להצעת החוק שיזמה: "מצב בו החוק מאפשר למועמדים שאינם רופאים להתמודד במכרז לניהול בית חולים ואילו תנאי המכרז עוקפים את החוק אינו תקין. אני סבורה כי מדיניות זו נובעת ממניעים שאינם ענייניים, ופוגעת בחופש העיסוק ובשוויון ההזדמנויות. מנכ"ל בית חולים אינו נדרש לטפל בחולים, אלא לנהל ארגון מורכב, המעסיק מאות עובדים ושולט בתקציבים גדולים. מועמד לתפקיד שכזה צריך להיבחן על פי כישורי הניסיון ועל פי כישורי ניהול של מערכות ואנשים". לדברי ח"כ סויד: "במרבית מדינות העולם מנהלי בתי חולים אינם רופאים. נראה כאילו הסיבות המניעות את כותבי המכרז לניהול בתי החולים, אשר דורשים מהמועמדים להיות רופאים בהכשרתם, נובע מרצונם לשמור על גילדה מקצועית סגורה, בבחינת 'אופציות קידום' לרופאים שמאסו בתפקידי הרפואה, ואסור לנו לתת לזה יד. אנו חייבים זאת לכלל אזרחי מדינת ישראל, הדורשים מוסדות רפואיים מתפקדים ומצליחים, המעניקים שירותי רפואה יעילים ומתקדמים. הצעת החוק שהגשתי נועדה לפתוח דלתות ולהעניק הזדמנות שווה במכרז לכלל המועמדים המקצועיים והראויים לתפקיד, ולוודא כי בתי החולים בארץ ינוהלו על ידי המנהלים המוכשרים והמתאימים לכך ביותר".

פרופ' ארנון אפק, מי שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות ומשמש כיום מנהל בית החולים הכללי בשיבא והמשנה למנהל המרכז הרפואי, מתייחס לנושא ואומר: "ליבת העשייה של בית חולים היא הטיפול בחולים והרפואה. לכן, נכון שמי שיוביל את בית החולים יהיה אדם שמכיר את הצרכים הרפואיים ויוכל לכוון את פיתוח בית החולים בכיוון הרפואי הנכון תוך דגש על המטופל. כיום, השיקולים הכלכליים הם מאוד מרכזיים בניהול בתי החולים, וזאת בשל מצוקות תקציב ואילוצים שונים, אך אסור שהם יהוו חזות הכל. קיימת כיום התמחות במנהל רפואי שבמסגרתה רופאים מומחים עושים תואר שני במינהל רפואי באוניברסיטה ומתמחים במשך שנתיים נוספות. חלק מרכזי מההכשרה שלהם עוסקת בכלכלת הבריאות והם לומדים כיצד לגשר בין העולם הרפואי לעולם הכלכלי. רופאים מוכשרים אלו לומדים 14 שנה ועושים גם תואר שני כדי לנהל בתי חולים או מחוזות בקופה. מעל 25 רופאים עברו בהצלחה את בחינות ההתמחות בדצמבר 2017 והוסמכו למומחים במינהל רפואי - ומה המסר אליהם? הם אלו שבאמת יכולים להרים את המשימה לטובת המטופלים".