הסקר החברתי: כ־834 אלף ישראלים מתקשים במידה כלשהי בראייה
כך עולה מסקר הלמ"ס לשנת 2017. פרופ' אהוד אסיה, המנהל הרפואי של מרכז עין טל: "המסר החשוב הוא כי כ־80% מלקויות הראייה הן ברות טיפול או מניעה"
בשיתוף המרכז הרפואי עין טל
על רקע יום ההזדהות הארצי עם העיוורים ולקווי הראייה שצוין ב־6 ביוני, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שורה של נתונים הנוגעים ללקויי ראייה בישראל. הנתונים נלקחו מתוך הסקר החברתי 2017 (סקר שנתי המספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל ורווחתה), במסגרתו רואיינו כ־7,300 ישראלים בגילאי 20 ומעלה, המייצגים כ־5.5 מיליון איש.
על פי הסקר, 55% מבני ה־20 ומעלה (כשלושה מיליון איש) מרכיבים משקפיים או עדשות מגע. 15% מבני ה־20 ומעלה (כ־834 אלף איש), מתקשים בראייה במידה כלשהי, ומדובר על 17% מהנשים ו־14% מהגברים. 13% מבני ה־20 ומעלה (כ־708 אלף איש), דיווחו על קושי מועט בראייה ואילו 2.3% מבני ה־20 ומעלה (כ־125 אלף איש) דיווחו על קושי רב בראייה או שאינם רואים כלל.
בכל קבוצות הגיל, נשים מתקשות יותר בראייה
מהסקר עולה כי עם הגיל עולה שיעור המתקשים בראייה – ומדובר ב־9% בקרב בני 44-20, 18% בקרב בני 64-45, 23% בקרב בני 74-65 ולא פחות מ־42% מבני 75 ומעלה. בקרב האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 75), 30% מתקשים במידה מועטה בראייה ואילו 12% מתקשים קושי רב או שאינם רואים כלל. אגב, בכל קבוצות הגיל, הנשים מתקשות יותר בראייה ביחס לגברים.
פרק מיוחד בסקר הוקדש להשכלה, וממנו עולה כי אחוז חסרי תעודת בגרות גדול יותר בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בכל קבוצות הגיל. כך למשל בגילאי 64-20 אחוז חסרי תעודת בגרות בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה הוא 50%, לעומת 29% בקרב שאר האוכלוסייה. בקבוצת גיל זו, אחוז בעלי תעודה אקדמית בקרב אנשים שאינם לקויי ראייה, הוא יותר מפי שניים מהאחוז בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה – 33% לעומת 14%.
עוד מראה הסקר כי אחוז המועסקים בקרב לקויי הראייה נמוך יותר ביחס לאנשים שאינם לקויי ראייה, ומדובר על כל קבוצות הגיל ובמיוחד על הגילאים המבוגרים. אחוז המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בגיל 64-20 הוא 43%, זאת לעומת 76% בקרב שאר האוכלוסייה.
באשר לעמדות כלפי העבודה, הרי שבקרב גילאי 64-20 84% מהמועסקים עם מוגבלות ראייה חמורה מרוצים מעבודתם, 42% מרוצים מהכנסתם לעומת 89% ו־61% בקרב שאר המועסקים. 66% מהמועסקים עם מוגבלות בראייה דיווחו כי היו עובדים גם אם אילו היו יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית שלא לעבוד, לעומת 76% בקרב שאר המועסקים.
יותר בודדים, פחות אופטימיים
במסגרת הפרק העוסק בקשרים חברתיים, תחושות ומצבים חברתיים בקרב בני 20 ומעלה עם לקות ראייה, הרי ש־45% דיווחו כי מרוצים מהקשר עם בני משפחתם, לעומת 60% בקרב שאר האוכלוסייה. 32% חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה, לעומת 26% בקרב שאר האוכלוסייה. 13% דיווחו שהם חשו אפליה עקב מוגבלותם, לעומת 2.5% בקרב שאר האוכלוסייה. 24% חשו בדידות לעיתים קרובות, לעומת 5% בקרב שאר האוכלוסייה. 22% בקרב בני 20 ומעלה עם לקות ראייה, חשו דיכאון לעתים קרובות, לעומת 5% בקרב שאר האוכלוסייה.
עוד לפי הסקר, ישראלים עם לקות ראייה חמורה פחות מרוצים מחייהם ופחות אופטימיים ביחס לעתידם: 74% מהם מרוצים מחייהם, לעומת 89% בקרב שאר האוכלוסייה, 32% מהם חושבים שחייהם יהיו טובים יותר בעתיד, לעומת 54% בקרב השאר.
"המודעות היא קריטית"
פרופ' אהוד אסיה, מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי מאיר והמנהל הרפואי של המרכז הרפואי עין טל, מתייחס לסקר הלמ"ס ומסביר: "כאשר מדברים על לקויי ראייה, ראוי לעשות חלוקה לשלוש קבוצות אוכלוסייה: מגילאי 0 עד גילאי העשרה, מגילאי 20 עד 65 ומגילאי 70 ומעלה. בקרב האוכלוסייה הצעירה הבעיה המרכזית טמונה בכך שהבעיות בראייה לא מתגלות משום שלא נעשות מספיק בדיקות תקופתיות יזומות במהלך השנים הראשונות המאפשרות גילוי, טיפול, ומעקב. לגילוי המוקדם חשיבות גדולה, כשלא פעם הגילוי נעשה רק בשלב מאוחר, מאוחר מדי. לקות הראייה המרכזית בגילאים הצעירים היא בעיות תשבורת ופזילה שעלולות גם לגרום לעין עצלה".
עוד מוסיף פרופ' אסיה: "בקרב אוכלוסיית הבגירה, הסיבה השכיחה ביותר בארץ ובעולם להפרעה בראייה היא קוצר ראייה, רוחק ראייה וצילינדר – מה שגורם להזדקקות למשקפיים או לעדשות. באוכלוסייה המבוגרת ראוי להביא בחשבון כי השכיחות של מחלות עיניים וראייה לקויה גדלות, ככל שאנו עולים בגיל. לקויות הראייה העיקריות בגילאים המבוגרים הן: קוצר ראייה, רוחק ראייה וצילינדר, קטרקט (עכירות העדשה) – שניתן לטפל ולתקן אותן בקלות יחסית. לקות נוספת נובעת מניוון הרשתית המתרחשת עם הגיל והיא הסיבה העיקרית לעיוורון. הטיפול בלקות זו נעשה בשנים האחרונות באמצעות הזרקות תוך עיניות שבהחלט הביאו לפריצת דרך. עוד סיבות הן גלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה שקשור לעליית לחץ תוך עייני) ושינויים ברשתית כתוצאה ממחלת הסוכרת. המסר החשוב הוא כי כ־80% מלקויות הראייה הן ברות טיפול או מניעה ולכן המודעות היא קריטית".
על העלייה בעשורים האחרונים בכל הנוגע לקוצר ראייה, אומר פרופ' אסיה: "כבר בסוף שנות ה־80 רופאים בישראל הצביעו על קשר ישיר בין קוצר ראייה לבין מספר שנות לימוד ואינטליגנציה. העובדות הן שבכל העולם אחוז הנזקקים למשקפיים ועדשות נמצא במגמת עלייה מתמדת. כך למשל, במדינות באסיה האחוזים מגיעים ל־80 ול־90. על רקע ההתקדמות הטכנולוגית והשימוש הנרחב במסכים למיניהם דוגמת מחשבים, טלפונים ניידים וטאבלטים, הטיפול הפשוט והבסיסי ביותר הוא לדעת לעשות הפסקות יזומות, לצאת למרחב ולהסתכל לרחוק ולא רק לקרוב".
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>