בפעם הראשונה בישראל: השמנה הוכרזה כמחלה

העלייה המתמדת בשיעורי ההשמנה בישראל (ובעולם) לא יורדת מסדר היום, כאשר לראשונה ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) והחברה לחקר וטיפול בהשמנה מכריזות באופן פומבי כי השמנה היא מחלה. בכך מצטרפת ישראל לשורה של ארגונים בינלאומיים ובהם ארגון הבריאות העולמי, ההסתדרות הרפואית האמריקאית והאגודה האירופית לחקר ההשמנה – אשר הגדירו השמנה כמחלה ואף כמגיפה.

הצהרה זו מאפשרת לקבוע באופן חד וברור כי מדובר בחולים הזקוקים לסיוע וליעוץ רפואי – כאשר בהר"י ובחברה לחקר וטיפול בהשמנה מסבירים כי השמנה היא מחלה כרונית הנובעת מתפקוד לקוי של מנגנונים פיזיולוגיים-גנטיים ואינה נובעת מכשל התנהגותי. מחקרים עדכניים אף מצביעים על כך ששינוי אורח חיים בלבד אינו יעיל בשימור הפחתת משקל לאורך זמן, וכי גם אלו שהצליחו להפחית ממשקלם באופן משמעותי, העלו חזרה את מרבית המשקל ולעתים אף עלו למשקל גבוה מזה שלפני השינוי.

השמנה: גורם המוות החמישי בעולם

להשמנה סיבות מגוונות, כגון גנטיקה ומצבים אנדוקריניים לצד גורמים סביבתיים – לחץ, דיאטה ואורח חיים יושבני. השמנה היא גורם המוות החמישי בעולם, ו־70% מהסובלים ממנה עלולים לסבול גם ממחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומני הדם. מחקרים מצביעים כי משקל עודף אחראי בין היתר ל־80% ממקרי הסוכרת מסוג 2, ל־35% ממקרי אי ספיקת לב ול־55% מיתר לחץ דם.

בהקשר הזה יש להוסיף כי שיעור הסיכון של אנשים עם השמנה לפתח אסתמה עולה ב־43% בקרב גברים ו־78% בקרב נשים. הסיכון לפתח אי ספיקת לב עולה ב־78%, הסיכון לפתח סוכרת עולה פי שש בגברים ופי 11 בנשים. גם הסיכון למחלות סרטן עולה משמעותית, כמו סרטן מעי גס, שהסיכון של אנשים עם השמנה לחלות בו עולה ב־95% בקרב גברים ו־66% בקרב נשים. להשמנה יש השפעה מזיקה דומה לזו של עישון טבק, שבממוצע מקטין את תוחלת החיים בכעשר שנים.

ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה צילום: שמוליק שליש

העלות למערכת הבריאות: 7 מיליארד שקלים בשנה

על פי ההערכות, כ־2.8 מיליון בני אדם מתים בכל שנה מעודף משקל בעולם. בישראל, על פי ההערכות, המספרים עומדים על כ־4,085 מתים מדי שנה – מתוכם כ־1,410 מתים ממחלות לב הנובעות מהשמנה, כ־530 מתים מסוכרת 2 הנובעת מהשמנה, כ־545 מתים מאי ספיקת לב, כ־445 משבץ וכ־345 מסרטן מעי גס.

25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מהשמנה, כמו גם למעלה מ־12% מהילדים ובני הנוער – השכיחות הגבוהה ביותר מבין מדינות אירופה. בקרב תלמידי כיתות ז' מדובר על 12.5%. שיעור האנשים עם השמנה בישראל עולה ככל שעולה הגיל: כך למשל כשליש מבני ה־55 ומעלה סובלים מהשמנה. נשים הן בעלות שכיחות גבוהה יותר של מחלת ההשמנה: 25% בממוצע, לעומת 22% בממוצע בקרב הגברים.

ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר, שיעור האנשים עם השמנה גבוה יותר, כשבנוסף אחוז החולים בהשמנה במרכז הארץ נמוך מאשר בפריפריה. סוגיית ההשמנה חמורה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל: כמחצית מהנשים בגילאי 60-50 סובלות מהשמנה, לעומת כשליש מהנשים היהודיות.

גם ברחבי העולם, כאמור, המצב רחוק מלהיות מזהיר: ההערכות הן כי מחצית מהאוכלוסייה באירופה תסבול ממחלת ההשמנה (Obesity) עד שנת 2030. בחלק ממדינות היבשת ההיארעות עתידה לעמוד על לא פחות מ־89%.

באשר להיבט הכלכלי: הרי שעל פי נתוני מחקר שערך ד"ר גרי גינצבורג מהמכון לחקר מדיניות בריאות, העלות הכלכלית של עודף משקל וצריכת סוכר עולה למערכת הבריאות סכום של כשבעה מיליארד שקלים בשנה. 21% מהסכום נובע מעלויות הטיפול במחלות לב וכלי דם, 21% ממחלות הסוכרת ו־20% מיתר לחץ דם. עלויות נוספות נובעות מהטיפול בשורה של מחלות בקרב אנשים עם השמנה, כדוגמת שבץ מוחי, אסתמה, וכן סרטן הערמונית, שד, שלפוחית השתן, לבלב ושחלות.

"יש לשנות את התפיסה לגבי ההשמנה"

בהר"י ובחברה לחקר וטיפול בהשמנה בישראלים מבקשים לפעול להרחבת הנגישות לטיפולים רב מערכתיים תוך הקצאת המשאבים הנדרשים להקמת מרפאות השמנה, הגדלת היקף הצוותים הרפואיים בעלי מומחיות בתחום והכללת כל הטיפולים הרפואיים המוכחים בסל הבריאות.

ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה לחקר וטיפול בהשמנה בישראל, מציין: "ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה מבקשות להוביל לשינוי תפיסתי ולהפנמה כי מדובר במחלה כרונית ולא בכשל התנהגותי. טיפול במחלה זו כראוי יוביל להפחתה משמעותית ואף להיעלמות של חלק התחלואות הקשורות בה – ובכך יקדם את הבריאות הכוללת של האנשים הלוקים בה ויפחית את העלויות הקשורות בסיבוכי מחלת ההשמנה".

"יש לשנות תפיסה לגבי ההשמנה", מסכם פרופ' לאוניד אידלמן, יו"ר הר"י היוצא (ונשיא ההסתדרות הרפואית העולמית הנכנס), "המשמעות של ההכרזה על ההשמנה כמחלה היא שהסובלים ממנה לא צריכים להתבייש. זאת מחלה שלא חולפת לבד והסובלים ממנה זקוקים לסיוע מקצועי".