מ"יהיה בסדר" לאכיפה וענישה: בטיחות הפועלים היא בידי המדינה

כמי שפועל כמפקח מטעם דיירים על פרויקטים של תמ"א 38, הזמנתי לאחרונה מפקח של משרד העבודה לאתר בנייה במרכז הארץ. לא סתם נדרשה הגעתו לשטח: הקבלן האחראי על ביצוע הפרויקט התקין את הפיגומים על אדמה בוצית, אליה זורם ביוב באופן תדיר – עניין מסוכן ביותר.

להפתעתי, המפקח התהלך באתר בעצלתיים והפגין חוסר מוטיבציה בולט בבדיקת התקינות של הפיגומים. לולא התעקשותי, היה המפקח נענה להפצרות היזם שיוותר על הבדיקה. בסיום הליך הבדיקה גימגם המפקח את מסקנותיו בחוסר נוחות בולט כלפי היזם, וביקש ממנו לפרק רק חלק קטן מהפיגומים או לחילופין למצוא גורם מוסמך שיחתום חלקית על תקינותם.

כמי שמכיר מקרוב את השטח וחי את ענף הבנייה בישראל ברמה היומיומית, אני יכול להעיד שלא מדובר במקרה חריג אלא בנורמה של 'יהיה בסדר' שהשתרשה עמוק בתחום. התוצאה: תאונות עבודה בהיקפים אדירים, כמו שראינו רק השבוע באתר הבנייה ביבנה.

במקום להתגונן מפני הביקורת על ענף הבנייה יש לקדם פתרונות - כאלה שלא רק יסייעו בהעלאת המודעות לביטחון הפועלים כחלק אינטגרלי מתהליך העבודה ובצמצום התאונות, אלא גם עתידים בטווח הארוך להביא לעליית קרנו של הענף המושמץ.

שינוי המציאות דורש פעולה בכמה נתיבים מקבילים. לראייתי, הצעד הראשון שנדרש הוא הקמת גוף רגולטורי פעיל שיאגד את כל השחקנים בתחום ויתבסס על כל המערכות הנחוצות לקיומם של פרויקטים לבנייה – ציבוריים ופרטיים. תפקידו של גוף זה הוא להנחות, לבקר ולפקח על הפעילים בענף באופן רציף ומאורגן.

כדי שגוף כזה יקום – הוא יכול להיקרא, למשל, "האגף לבניה" – צריכים להתגייס משרדי העבודה והרווחה, הכלכלה, האוצר, ביטחון הפנים וכן מרכז השלטון המקומי. כל אחד מהמשרדים הללו, תוך הקצאת משאבים לא גדולים במיוחד, יפעל בהתאם לסמכויותיו ובשיתוף עם האחרים להגשמת מטרות הגוף.

עם הקמת הגוף תידרש גיבוש מדיניות עדכנית לצד קידום חקיקה, אכיפה ושפיטה, בהתאם לעקרונות הבאים:

• סעיפים מחייבים לכל הסכם בתחום הבנייה. לדוגמה: כשלים חוזרים בתחום הבטיחות באתר יהוו הפרה יסודית של ההסכם ויספקו עילה לביטולו המיידי.

• רישוי תוכניות. בכל התוכניות והנספחים תופיע התייחסות להיתר מפורט בנושא הבטיחות. חריגה מההיתר תהיה עילה לחילוט הערבות שהופקדה על ידי הקבלן ותקשה על קבלת טופס 4.

• הנחיות מפורטות להליך טרום הבנייה. לדוגמה: הקבלן יידרש להציג תוכנית בטיחות בעבודה. הפיקוח העירוני הוא זה שיידרש לספק אישור כי האתר ערוך לתחילת העבודות.

• הנחיות מפורטות להליך הבנייה. לדוגמה: חובת הצגתו של דו"ח דו-שבועי הכולל צילומים עדכניים של האתר בפני האגף לבנייה, שבו יוכיח הקבלן כי אכן העבודה מתבצעת בהתאם להנחיות ולתוכניות הבטיחות שבהיתר. הקבלן יהיה חתום על הדו"ח הזה באופן אישי, ואם תתגלה תמונת מצב שונה - הוא יאבד את רישיונו.

• פיקוח תדיר. מפקחים יבקרו בשטח באופן תקופתי ויוודאו כי הוא תואם את הכתוב בדו"ח.

• אכיפה. כל גילוי של אלימות פיזית או מילולית כלפי מפקחים יטופל בידי המשטרה. במקרים קשים או חוזרים, יאבד הקבלן או היזם את הזכות להמשיך בביצוע הפרויקט.

לצד עקרונות אלה, יפעל האגף החדש לשינוי תדמיתי של ענף הבנייה בישראל, להכשרות והשתלמויות סדירות לכל העובדים בתחום, ולא פחות חשוב – להבאתו של כוח אדם מיומן ואיכותי, אחרי שעבר מבחני קבלה להשתלבות בענף. כמו כן יפעל האגף לעודד ולהוקיר קבלנים מצטיינים.

ענף הבנייה לא צריך לסבול לעד מתדמית כה ירודה, וברור לכולנו שמספר הנפגעים הרב הוא אינו גזירה משמים. אני מוכן לעשות כל שביכולתי כדי להצעיד את תחום הבנייה לדרך חדשה. אך לשם כך נדרשת עבודה משותפת של כל הגופים הרלוונטיים. היעד שלנו בהחלט מציאותי.

הכותב הוא אדריכל, מפקח ומנכ"ל חברת אימפרזה ייזום בנדל"ן