כנס מדדים
איתי בן זאב: "חברות עדיין מפחדות לבוא לישראל"
מנכ"ל בורסת תל אביב פנה בכנס מדדים של "כלכליסט" לקברניטי המדינה: "צריך לשבת ביחד ולהגיע להצהרה שתיתן ודאות ויציבות רגולטורית כדי שמשקיעים יוכלו להסתכל קדימה ולדעת שיש פה קרקע פורייה שתומכת בעסקים"
"קיים חשש אמתי מצד חברות ממה שנקרא 'מדינת ישראל', מהרגולציה של מדינת ישראל. כשבוחנים את העובדות נעשו פה לא מעט פעולות ע"י כל הגורמים הרלוונטיים שאכן מעוניינים שהבורסה תצליח, אבל צריך למצוא את הדרך לראות איך גורמים לזה לקרות", כך אומר הבוקר מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב בכנס מדדים 2017 של כלכליסט בשיתוף קסם מדדים.
- הבורסה בת"א: פרוטליקס מזנקת ב-12%, מניית פורסייט מוסיפה 5.2%
- מנכ"ל קסם מדדים: אלה 10 האירועים הגדולים שהשפיעו על המדדים
- ישי דוידי על עסקת מובילאיי: "אנחנו מאמינים שמכירת חברות זה דבר בריא לחברה, למנהלים שלה ולמדינה"
עוד הוסיף בן זאב במסר לקברינטי המדינה "החברות עצמן עדיין מאוד מאוד חוששות. חלק אומרות 'נבוא לפה ולא נדע מה קורה מחר ומחרתיים'. אני קורא לרגולטורים לשבת ביחד ולהחליט על הצהרה אחת שתייצר ודאות ויציבות רגולטורית. שכל המשקיעים בישראל יוכלו לדעת שהם מסתכלים קדימה ויודעים שיש פה אתוס עסקי וקרקע פורייה התומכת בעסקים".
מלבד ההיבטים של רגולציה על חברות ציבוריות התייחס בן זאב לרפורמת המדדים שיצאה לדרך במהלך חודש פברואר האחרון, ובמסגרתה הורחבו מדדי הדגל של הבורסה ונקבע משקל אחר לכל מניה במדד. "קל לי לדבר על רפורמת המדדים כי אין לי שום קשר אליה אבל היא הצליחה בענק. שלוש המטרות העיקריות ביציאה לרפורמה היו הפחתת הריכוזיות של חברות במדדים, הגדלת שיעור אחזקות הציבור בחברות ומיצוי פוטנציאל בחברות בינוניות וקטנות (חברות ה-SME) ואפשר להגיד כבר היום שהרפורמה הצליחה ושלוש המטרות האלו אכן הושגו".
בניסיון לתמוך בהצהרה מציין בן זאב כי עם השלמת הרפורמה משקלן של עשר החברות הגדולות במדד ת"א 35 ירד ל-59% וזאת בהשוואה ל-71% כפי שהיה לפני כן. משקלן של 10 החברות הגדולות בת"א 125 עומד על 45% וזאת בהשוואה למשקל של 59% לפני הרפורמה. "אחד האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים בבורסה זה שהשוק יהיה יותר סחיר ועמוק, וכך המוסדיים לא יפחדו לצאת מהבורסה כי ידעו שיש להם נזילות לצאת", הוסיף.
בן זאב. "רפורמת המדדים הצליחה בענק" צילום: אוראל כהן
"המטרה השנייה שהרפורמה השיגה ובגדול זו הגדלת אחזקות הציבור. שווי אחזקות הציבור בישראל הוא הוא נמוך בשונה ממה שקורה, למשל, בארה"ב ורצינו למצוא את הדרך לתמרץ את החברות", מציין בן זאב תוך שהוא מציין כי 200 חברות הגדילו את אחזקות הציבור, בין היתר, לצורך עמידה במדדים בסך כולל של 20 מיליארד שקל מאז ההכרזה על הרפורמה בחודש אוגוסט לשנת 2015.
בהתייחס למטרה השלישית טוען בן זאב "כתוצאה מהרפורמה ישנן 100 חברות קטנות ובינוניות שנכנסו לתוך המדדים החדשים של הבורסה. יש לזה חשיבות לפוטנציאל הצמיחה של הכלכלה הישראלית". על פי נתוני הבורסה, ישנן 200 חברות המוגדרות כחברות SME מבין 329 החברות הנכללות במדדי הבורסה. עד לפני הרפורמה היקף ההשקעות של תעודות הסל על חברות אלו עמד על 340 מיליון שקל ועתה הוא עומד על 1.2 מיליארד שקל – פי שלוש מכפי שהיה לפני כן.
איתי בן זאב נכנס לתפקידו באופן פורמלי בתחילת חודש ינואר השנה, חודשיים לאחר שוועדת איתור בראשות של יו"ר הבורסה אמנון נויבך בחרה בו לתפקיד. לפני כן, כיהן כראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי בתפקידו האחרון. עם כניסתו נאלץ להתמודד עם הצורך בחתימה על הסכם קיבוצי עם עובדי הבורסה ברקע למתח בין הצדדים. היום הוא נשמע אופטימי "הבורסה חשובה לכולם ולעובדים. בכל מקום מדברים על חשיבות של הבורסה כמשאב לאומי, כמקום שאמור לשמש השראה ליזמים ואנשים שהצליחו ובנו את עצמם. אז נכון שהרבה אנשים שואלים את עצמם "למה זה לא קורה", אבל אני מלא אופטימיות שזה יקרה".
