סמנכ"ל שיווק וחדשנות בבזק: "הטכנולוגיה הופכת את הילדים להרבה יותר מודעים ואמפטיים מבעבר"

"הטכנולוגיה גורמת לנו להיות הרבה יותר שיתופיים, ופיתוחים בתחום המציאות המדומה (VR) והמציאות המוגברת (AR) יגבירו את החיבור בין אנשים" – כך אמר אמש (ד') רון יקותיאל, מייסד ומנכ"ל קלטורה, בוועידת כלכליסט בניו יורק.

יקותיאל דיבר בפאנל בהנחיית ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שעסק בכיוונים העתידיים של עולם הטכנולוגיה. "אין תחליף לחיבור הפיסי כדי להבין אנשים, אנחנו עושים את זה מיליוני אנשים", הוא הוסיף. "AR ו-VR, זה מה שיאפשר קשר אנושי בין פרטים מרוחקים. לא תהיה עוד הגבלה של מרחב, תוכל להיות בכל מקום, אמיתי או דמיוני, עם אדם אחר. זה מה שמארק צוקרברג חשב כשהוא נכנס לתחום עם רכישת אוקולוס.

אפי אפשטיין, שותפה מנהלת בסאונד ונצ'ורס, הוסיפה: "מכונות יהיו חכמות יותר, אבל החיבור האנושי הוא מה שמביא אותנו יחדיו. אני לא רואה סביבה שבה הקשר האנושי נעלם לחלוטין". רועי אדלר, מנהל תחום הדיגיטל ב-WeWork, ציין שטכנולוגיה מסייעת להגדלת הקשר בין אנשים בסביבה פיסית. "המטרה שלנו היא לחבר אנשים במרחב פיסי, ולצורך כך אנחנו משתמשים בטכנולוגיה שמאפשרת להבין איך אנשים מתנהגים במרחב פיסי ומה גורם להם להישאר בו הרבה זמן", אמר.

גיל רוזן צילום: אוראל כהן

גיל רוזן, סמנכ"ל שיווק וחדשנות בבזק, דחה טענות כאילו הילדים של היום יותר מנותקים מהעולם, בגלל הטכנולוגיה. "גדלתי בשלוש מדינות שונות – יפן, אנגליה וישראל", הוא סיפר. "וכשאני מסתכל על הילדים שלי, שכל חייהם גרו בסביבה פרברית אחת בישראל, אני רואה שהטכנולוגיה הופכת אותם להרבה יותר מחוברים, מודעים ואמפתיים ממה שאני היייתי. העולמות האלו יחברו אנשים, לא ינתקו אותם".

בתשובה לשאלה איך יראה החיבור האנושי בעולם שבו טכנולוגיה יכולה לקרוא רגשות ולחזות מחשבות אמרה אפשטיין: "השאלה היא האם באמת נגיע למצב קשה. אנשים יצטרכו לבחור ולרצות שזה יהיה העולם שלהם. יש הרבה דרכים להשתשמ בטכנולוגיה כדי לסייע לאנשים להתחבר, אבל בכל מה שקשור להנבה של מה אנשים רוצים, המוח האנושי הוא מערכת מאוד מורכבת. אני לא מאמינה שזה יקרה, אולי בעוד 50 או 75 שנה, אבל לא בעתיד הקרוב. הרכיב הקריטי בפרסונליזציה הוא היכולת לאסוף מידע ולעבד אותו כדי ללמוד באמת על האדם. חברות כמו גוגל ופייסבוק יודעת 99% ממה שהן צריכת על היישות המקוונת שלי. אבל הבעיה היא לחבר את זה ליישות הפיסית שלי. הן עדיין לא הצליחו לעשות את זה".

חברי הפאנל מימין: נמרוד קוזלובסקי, אפי אפשטיין גיל רוזן, רועי אדלר ורון יקותיאל צילום: אוראל כהן

אדלר התייחס לתחזיות שלפיהן מערכות AI ורובוטיקה יחוללו שינויים מרחיקי לכת בתחום העבודה, שיגרמו למספר רב של אנשים לאבד את מקום העבודה מבלי ליצור

תחליפים ראויים בשוק. "זו תחזית מאוד ישנה. בעבר, לפני 100 שנה ועוד מוקדם יותר במהפכה התעשייתית, היו נבואות עגומות על מותו של מקום העבודה", הוא אמר. "יו"ר אלפבית, אריק שמידט, אמר לפני כמה שנים שזה עידן היזמות, ואם יש משהו שמכונות לא יכולות לעשות זה לנקוט יוזמה. אנחנו מאמנים שיש שינוי גדול בהליך הבחירה של קריירה, ועדיין יש סקטורים שלמים שאנחנו לא רואים איך מחשבים מחליפים בהם בני אדם".

יקותיאל הוסיף: "היתה תקופה שאנשים חשבו שניו יורק לא תכיל כמות גדולה יותר של אנשים, כי לא ניתן יהיה לפנות צואת סוסים מהרחוב בקצב מהיר מספיק. ואז הגיעה המכונית. טכנולוגיה יוצרה הזדמנויות, לא מעלימה אותן".

רוזן דיבר גם על הכניסה הנרחבת לשוק של מכשירי IoT (איטרנט של הדברים). "יש לי 20 מכשירים חכמים בבית, פחות ממחציתם הם מחשב או מובייל. השאר הם חיישנים ביתיים", הוא גילה. "בבזק אנחנו עובדים על הבאת מכשירי IoT לעסקים ולערים. העלות שלהם יורדת וזה מאפשר אימוץ המוני. לא צריך להיות חברת IT גדולה ואפשר לעשות את זה גם אם אתה עסק קטן. זה טרנד שקורה עכשיו".