הסטארט-אפ שנולד עוד לפני 1948

אני רוצה לספר לכם הבוקר על ההורים שלי. הם היו שני אנשים צעירים, ניצולי שואה, שאיבדו את המשפחות שלהם במלחמת העולם השנייה ועלו לישראל אחרי המלחמה. לא היה להם גרוש בכיס, והם לא ידעו עברית, אבל היה להם חלום – להיות שותפים בהקמת הסטארט-אפ הנועז, שנראה לפני 70 שנה הזוי, חסר סיכוי. סטארט-אפ שנולד מתוך מצוקה, מתוך כורח, מתוך אילוצי התקופה. באותו זמן ישראל לא הייתה סטארט-אפ ניישן, היא הייתה בקושי ניישן. הג'וב הראשון של אבא שלי היה לתקוע עמודי חשמל באדמה, כי חשמל לא היה מובן מאליו ברחבי המדינה. אמא שלי נאלצה ללמוד לכתוב ולקרוא מימין לשמאל, כדי להיות מורה במעברת ג'סי כהן.

הסיפור של ההורים שלי איננו יוצא דופן. יהודים מכל העולם באו, כל אחד עם השפה שלו והתרבות שלו, לבנות ביחד יצירה לאומית ייחודית. הם חוללו את הנס הישראלי כי לא הייתה להם ברירה. הם היו חלוצים, הם היו יזמים, הם היו חדשניים, הרבה שנים לפני שהמלים האלה הפכו לדגלים של ההייטק הישראלי.

סטיב ג'ובס. גם הוא בן למהגרים צילום: רויטרס

ברחוב שבו גדלתי בחולון לא היה כביש ולא מדרכה. זה היה מגרש משחקים קסום לילדים של הפליטים והניצולים, אבל ההורים שלנו לא הרשו לנו רק לשחק בחול. הם דחפו אותנו ללמוד ולהצטיין כדי לרכוש את ההשכלה שנמנעה מהם בגלל השואה. כמעט כל הילדים שמסביבי למדו באוניברסיטאות המעולות שקמו בישראל. הגשמנו את החזון של צבי הרמן שפירא, מתמטיקאי באוניברסיטת היידלברג שכתב כבר ב-1882 את "מכתב העתיד" על אקדמיה יהודית בארץ ישראל.

ההייטק הישראלי צמח בעשורים האחרונים בזכות השילוב של איכות ההשכלה בישראל ושל יחידות הטכנולוגיה בצה"ל שנאלצו להמציא פתרונות יצירתיים בשביל מדינה קטנה עם משאבים מצומצמים. זה נכון, אבל עריסת ההייטק היתה ב-1948 ועוד קודם. היזמים הישראלים הצעירים שבאו לכבוש את מנהטן תחילה ואחר כך את העולם הם הנכדים והנכדות של הניצולים והפליטים שהקימו את מדינת ישראל כנגד כל הסיכויים. זו אותה הרוח. זה אותו האומץ, זה אותו הדנ"א.

וזו אותה הרוח, אותו האומץ, אותו הדנ"א שדחף פליטים שברחו ממלחמות ורעב של המאה העשרים לבוא לאמריקה כדי להגשים חלום. ניו יורק בנויה על חלומות של מהגרים. אמריקה כולה שגשגה לאורך השנים בזכות גלי הגירה. כי כל מהגר הוא יזם, הוא לוחם שרוצה להגשים חלום, למרות כל הקשיים בארץ חדשה. זה לא מיקרה שבין היזמים המדהימים ביותר באמריקה יש לא מעט ילדים של מהגרים – סטיב ג'ובס, סרגיי ברין. אתם מכירים את הרשימה.

זו אחת הסיבות שהאקוסיסטם של החדשנות בארצות הברית מתקשר כל כך טוב עם החדשנות של ההייטק הישראלי. וזו אחת הסיבות שהיזמים הישראלים מבינים שהיעד הראשון שלהם צריך להיות אמריקה, והשותפים הטבעיים להגשמת החזון שלהם הם אמריקאים. זה לא רק הדנ"א הדומה של חדשנות. החיבור הוא כמובן רחב ועמוק יותר.

כמו ארצות הברית, ישראל שאפה מיומה הראשון להיות דמוקרטיה נאורה, פתוחה, צודקת, מתוחכמת. אלה הערכים המשותפים שהקסימו את הידידים הרבים שלנו באמריקה ויצרו את הברית בין ישראל וארצות הברית. ועידת כלכליסט שמפגישה את טובי המוחות של ההייטק הישראלי והאמריקאי היא התרומה הצנועה שלנו לקשר המיוחד בין ישראל לבין ארצות הברית.