ועידת התעשייה
כך צלחה אורמת את הקשיים מ-1964 ועד היום
מייסדת החברה יהודית ברוניצקי סיפרה בוועידת התעשייה של "כלכליסט" על האסטרטגיה שאיפשרה לה לצלוח משברים מפרישת בן-גוריון ועד ימינו - תוך מעבר מאנרגיה סולארית לגנרטורים ולניהול פרויקטים בתחום האנרגיה
"בדרך להצלחה עסקית היו לנו המון כישלונות, השאלה היא האם יודעים לצלוח אותם", אמרה יהודית ברוניצקי, מייסדת שותפה של אורמת, בוועידת התעשייה של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי ובזן.
- יו"ר התעשייה האווירית: "אנחנו חושבים להסב טכנולוגיות שלנו לשימושים אזרחיים"
- עופרה שטראוס: "אין מחיר שבו אהיה מוכנה למכור את החברה"
- עובדיה עלי: "אם הייתי ראש עיר הייתי מאוד רוצה את בזן בעיר שלי - זה עוגן כלכלי מאד חשוב"
ברוניצקי הסבירה כי ההצלחה נובעת מהיכולת להבטיח שתמיד יהיו שתי אפשרויות בחירה, "זה מה שאפשר לנו לצלוח את הקשיים", אמרה.
יהודית ברוניצקי צילום: צביקה טישלר
בהמשך הרצאתה סקרה ברוניצקי את האתגרים העסקיים בהם נתקלה החברה מיום היווסדה ותיארה כיצד אסטרטגיית שתי החלופות סייעה לה: "הכישלון הראשון היה עצם הצורך להקים את אורמת. ב-1964 בן גוריון פרש מהממשלה ותקציב שקיבלנו לפיתוח אנרגית שמש הופסק. אורמת קמה על אנרגיית השמש, זו הטכנולגיה שעליה קיבלנו רישון מהממשלה".
"פעלנו באפריקה אבל מהר מאוד הבנו שאין מי שמוכן לממן שאיבת מים באנרגית שמש אפריקה. האלטרנטיבה השנייה הייתה לקחת את אותה הטכנולוגיה ולהסב אותה לשימוש אחר: צינורות תקשורת באמצעות טרנזיסטורים. את אותם פטנטים שנכתבו עבור אנרגיית השמש הסבנו לצינורת תקשורת. התוכנית הייתה שנחדור לאפריקה עם הרבה רשתות תקשורת, אבל אז פרצה מלחמת יום הכיפורים, רבות ממדינות אפריקה ניתקו את יחסיהם עם ישראל, ושוב התוכנית העסקית נקלעה לקשיים".
מתקן גיאותרמי של אורמת בהוואי
"בעקבות זאת עברנו ליצור משפחה של גנרטורים עבור מערכת הביטחון. המהלך הזה איפשר לנו לגשר על הקושי, עד שבא משבר האנרגיה של שנות ה-70. אז החלטנו לחזור לאנרגית השמש, הקמנו בריכת שמש בעין בוקק. אבל אז מחירי הדלק צנחו, והפרויקט בעין בוקק לא היה תחרותי יותר. בשלב זה הסבנו את אותה טכנולוגיה ששימשה אותנו ליצור חשמל מאנרגית השמש, ליצור אנרגיה באמצעים גיאותרמיים. ובאותה טכנולוגיה השתמשנו לניצול חום".
לדבריה, שינוי נוסף שביצעה החברה היה המעבר מייצור מוצרים לבעלות על פרויקטים: "זה מאפשר לנצל את כל התועלות של שרשרת המזון המוצרית. הבנו שאם נתכנן תחנות כח יהיה לנו קל למכור להן את המוצרים שלנו. מאוחר יותר נכנסו גם ליזמות של תחנות כוח, ופיתוח של תחנת כוח תרמית".
ואז בא כישלון פרויקט בורלי בקליפורניה, הגדול ביותר שעשינו עד אז. הסתבר שהמקור הגיאותרמי לא נתן את האיכות לה ציפינו. תחנה של 200 מיליון דולר הפכה לכישלון. ב-2012 נאלצנו למחוק את ההשקעה בבורלי, זה בהחלט כואב. אבל אורמת הייתה מספיק חזקה ובזכות העובדה שהיו לה מוצרים ותחנות כוח היא יצאה מזה תוך שנה".
