ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

יו"ר ענקית הנדל"ן Aroundtown: "שאננות היא תחילת הסוף"

ד"ר גרהרד קרומה בוועידת ברלין של כלכליסט: "אפשר ללמוד מישראל – הגישה שלכם לכישלון היא שונה מהגישה כאן בגרמניה, שבה רווחת ההירתעות מלקיחת סיכונים"

אורי פסובסקי 12:1819.02.19

 

 

"אסור לקחת שום דבר כמובן מאליו, במיוחד ככל שנתח השוק שלך גדול יותר, ומרווחי הרווח שלך גדולים יותר. אסור להיות שאנן. שאננות היא תחילת הסוף. וכשמסתכלים על חברות הרכב, על סימנס בעבר, הסיכון היה תמיד שהאנשים בהנהלה חושבים ש'זה מספיק'. זו אחת הסכנות הראשיות: חברות גדולות שלא מזהות את הנקודה שבה הן צריכות לעבור לטכנולוגיה חדשה". כך אמר היום ד"ר גרהרד קרומה בפתח ועידת WeTechBerlin של "כלכליסט", שנערכת בברלין.

 

קרומה, המכהן היום כיו"ר ענקית הנדל"ן Aroundtown, כיהן בעבר כיו"ר סימנס, ובשלל תפקידים בכירים במשק הגרמני. "יש שיאמרו שאני מייצג את הכלכלה הישנה, ואני אומר שאני הכלכלה הריאלית", אמר בדבריו. "עבדתי ברבות מהחברות החשובות בכלכלה הגרמנית, בתפקידי תפעול ולאחר מכן בהנהלה. וב-2003 כשהצטרפתי לדירקטוריון של סימנס היינו חייבים לפטר אלפי אנשים במחלקת הטלקום. ולמה? כי לא הבנו את המעבר מעולם הטלקום הישן לחדש. בהמשך למדתי שבשנות התשעים שלושה בחורים צעירים מקליפורניה הגיעו לסימנס ולחברות ענק אחרות, והסבירו שעולם התקשורת הולך להשתנות באופן יסודי. הקולגות שלי צחקו להם בפנים. הם חשבו שהקתדרלות הישנות של עולם התקשורת ימשיכו להתקיים. אבל הצעירים חזרו לקליפורניה וייסדו את סיסקו" – ענקית התקשורת.

 

ד"ר גרהרד קרומה ד"ר גרהרד קרומה צילום: אוראל כהן

 

התוצאה, מספר קרומה, היא שסימנס נאלצה לפטר 35 אלף עובדים בתחילת העשור הקודם. ובשנת 2006-2007, אחרי שהפך ליו"ר החברה, הוא דאג להקמת צוות שינתח את האירוע, על מנת שלא יחזור על עצמו. התובנה שהגיעו אליה בסימנס, מספר קרומה, הוא שכל המתחרות החדשות, ממיקרוסופט ועד אובר, מעוניינות בנתונים, על מנת לעבד אותם ולהציע פתרונות ללקוחות – ואילו החומרה תבוא מהספק הזול ביותר, בין אם היא מגיעה מסין, ארה"ב או גרמניה. "זה היה איום, ושאלנו את עצמנו איך אנחנו יכולים לוודא שאנחנו מעבדים את הנתונים שלנו בעצמנו". התובנה הזאת הביאה את סימנס לרכישת חברות תוכנה ב-50 מיליארד יורו, וכיום היא מנהלת עת ענן המחשוב שלה באופן עצמאי – וגם מספקת שירותים לחברות אחרות.

 

ההכרה בסכנה שבשאננות, מספר קרומה, הובילה אותו להשתתף בוועידות טכנולוגיה, ובסופו של דבר לחיבור עם הקאן קוץ', מנכ"ל ענקית הרכב אוטו 1, ודרכו גם לחברת ההשקעות טרגט גלובל ולאראונד טאון, שאותה ייסד יקיר גבאי, "שהיא כיום חברת הנדל"ן המסחרי הגדולה והמצליחה בברלין ובאירופה". כיום קרומה משמש כיו"ר חבר המנהלים של שלוש החברות.

 

לקינוח דיבר קרומה על אקו-סיסטסם החדשנות הגרמני, שעבר שינוי גדול בעשור האחרון. בברלין לבדה, הוא סיפר יש 7-9 חברות 'חד קרן' (סטארט-אפים ששוויים מוערך ביותר ממיליארד דולר) "ויש עוד בהתהוות. כמות הכסף ההולכת לסטארט-אפים הולכת וגדלה. זה החיובי. אבל המקום לשיפור, הוא שזה לא מספיק. החברות הקיימות זזות מהר אבל לא מספיק מהר, ואין תמיד מספיק כסף".

 

"אני אתן דוגמה", אומר קרומה. "לפני עשור, כאשר 8 סטודנטים סיימו תואר בהנדסה. אחד הלך לסימנס, אחד הלך לבוס, אחד לדיימלר, וכן הלאה. ואחד מהם הקים חברה, כשהשאר שואלים אותו 'למה אתה לא מצטרף לחברה ענקית'. היום כאשר 8 סטודנטים כאלה יושבים כולם מקימים סטארט-אפ חוץ מאחד שמספר שהוא מצטרף לחברה ענקית. והשאלה ששאולים אותו 'מה, אין לך רעיון משלך?'.

 

"אפשר ללמוד מישראל – הגישה שלכם לכישלון היא שונה מהגישה כאן בגרמניה, שבה רווחת ההירתעות מלקיחת סיכונים. אבל אתה לא יכול להצליח מהפעם הראשונה. אתה צריך להתמיד, ולא להחליט אחרי הטעות הראשונה שאתה צריך להשתנות לגמרי ולעבוד בחברה גדולה. בגרמניה יש דרך עבודה מתודולוגית. כך שאם מערבבים את הדנ"א והתרבות הגרמנית עם הדנ"א והתרבות הישראלית אפשר להצליח באמת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x