ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

ועידת ברלין

"המוסד הוא אחד מגורמי היזמות הגדולים בעולם"

תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד וכיום מייסד XM Cyber, הדגיש את הצורך לשפר את המהירות והגמישות של גופי טכנולוגיה ממשלתיים. "הממשלות כיום מיושנות ואיטיות", אמר פרדו

עומר כביר, ברלין 12:0721.02.19

 

 

 

 

 

צבא גרמניה מתכנן להתחיל לעבוד בשיטיות עם חברות ישראליות ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם סטארט-אפים – כך גילה חשף מרסל יון, ראש מרכז חדשנות הסייבר של הצבא (CDR) בוועידת ברלין של כלכליסט שנפתחה היום (ג').

 

 

"יש לנו מנדט לפעילות גלובלית", אמר יון. "ישראל היא אקוסיסטם סופר-מעניינת, במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ורחפנים. עוד לא התחלנו לעבוד בצורה שיטתית עם סטארט-אפים בישראל, זה קרה באופן מקרי על בסיס היכרות אישית, אבל אנחנו רוצים לסרוק את השוק הישראלי בצורה שיטתית יותר. אחנונ מגיעים לפעמים לישראל לפגישות עם מקבילינו בצה"ל ועם אקסלרטורים במגזר הפרטי. אנחנו לא בעלי ברית צבאיים מסורתיים, אבל יש לנו כוונה מצד שתי הממשלות לעבוד יותר ביחד".

 

 

מרסל יון מרסל יון צילום: אוראל כהן

 

 

הוא הסביר איזה סוג שיתוף פעולה מחפש הצבא הגרמני: "תחשבו עלינו כעל לקוח טוב. אנחנו לא משקיעים בחברות, זה מסובך מדי. אנחנו רוצים לתת הכנסות לחברות, להיות לקוחות טובים". יון דיבר בשיחה משותפת עם ראש המוסד לשעבר ומייסד ונשיא XM Cyber, תמיר פרדו, שאותה הנחה ד"ר נמרוד קוזלובסקי מאוניברסיטת תל אביב. פרדו עצמו דיבר על יצירת חדשנות בגופים חשאיים. "המוסד הוא אחד גורמי היזמות הגדולים בעולם, במיוחד בקרב השירותים החשאיים", גילה. "לנהל ארגון כמו המוסד זה לנהל מאות סטארט-אפים בכל רגע, וזה אתגר גדול מאוד.

 

"כשהייתי צעיר והצטרפתי למוסד, הקדמנו את החברה האזרחית. השתמשנו בטכנולוגיה שלא היתה מוכרת בחברה האזרחית. זה השתנה לאורך השנים. היום, אנחנו רואים סמארטפון חדש כל ארבעה או שישה חודשים. זה משהו שלא ידוע כשמדובר בפיתוח דברים בתוך שירות חשאי. כדי להיות חדשניים צריך לפחות דלתות ולהיות פתוחים לחדשנות מהחברה האזרחית. הם המנהיגים, יש להם את הכסף לעשות את זה, סכומים שאין לממשלות, וצריך לעשות אתם שיתופי פעולה".

 

 

מימין: מרסל יון, תמיר פרדו ונמרוד קוזלובסקי מימין: מרסל יון, תמיר פרדו ונמרוד קוזלובסקי צילום: אוראל כהן

 

 

יון חשף את השיטות שבהן משתמש צבא גרמניה כדי לקדם חדשנות: "הסוד של צבא גרמניה, אם אתה רוצה להיות חדשן, הוא תקשורת חיוביות. אם תכניס עשרה מדענים לחדר, אחד ימציא רעיון והתשעה האחרים יגידו, 'עשינו את זה לפני עשור, זה לא עובד'. אם תשנה את המסר ל'אני חושב שאפשר לעשות את זה אם תעמוד בתנאים מסוימים', הדינמיקה בחדר משתנה. צריך לחנך חיילים לקיום תקשורת בלתי אלימה.

 

"לקחנו 25 חיילי עילית מתחום הסייבר ו-25 יזמים סדרתיים ושמנו אותם במקום אחד כדי שיחדשו. נתנו להם חופש פעולה נרחב, כזה שלא טיפוסי בצבא. ארגונים גדולים כמו צבא אוהבים לדבר על ניהול חדשנות, אבל המלה ניהול לא מתאימה לחדשנות. צריך לדבור על תרבות חדשנות".

 

יון הסביר איך אפשר לבטא צרכים של ארגון חשאי: "זה אתגר מיוחד, כי הצבא צריך לשנות את הדרך שבה הוא חושב", אמר. "בעבר היינו חשאיים, אבל קהילת החדשנות לא עובדת ככה. אחנו בכלכלת שיתוף ואנשים עובדים ביחד. אנחנו צריכים לשתף פועלה יותר עם סטארט-אפים ועם האקוסיסטם, להקים יחידות חדשנות. הצבא צריך לחשוב בפתיחות גדולה יותר".

 

הוא ציין עוד שגופי צבא וביון צריכים לשנות את המהירות שבה הם משלבים מוצרים. "היום לקוח עשרות עד שמוצר ממשלתי מדיע לשוק, ממשלות צריכות לרכוש מוצרים קיימים ב-30 יום", הוא אמר. פרדו הרחיב בסוגיה: "הבעיה הגדולה היא שממשלות פועלות באופן מיושן. אם יש מוצר חדשני הפיתוח שלו החל לפני שנתיים, ויקחו עוד שלוש שנים של מגעים לרכישה. כשהייתי מנהל, אמרתי לאנשים, 'אם אתם רוצים לעשות משהו, אני רוצה פיילוט בתוך 30 ימים, ואם הוא מצליח אני רוצה לקנות את המוצר בתוך 45 יום'. אחרת אני לא רוצה לעשות פיילוטים, כי זה בזבוז של זמן וכסף. ממשלות מבזבזות הון על בחינה של דברים, מוצלחים, ואחר כך מתמודדים עם ביורוקרטיה אינסופית ועד שמחליטים לרכוש אותם הם כבר מיושנים".

 

פרדו התייחס גם לחששות אפשריים ממוצרים שממשלה היתה מעורבת בפיתוחם או היתה לקוח גדול ראשון שלהם, ובעיקר האפשרות שדלתות אחוריות שולבו בפיתוח. "כולם חייבים להבין, ישראל לעולם, בשום תעשייה, לא תכניס דלת אחורית", הוא קבע. "אנחנו מדינה קטנה מדי מכדי להרשות את זה לעצמנו. אם זה יקרה פעם אחת לחברה ישראלית זה יהיה סוף התעשייה הישראלית הכל ייהרס. זה נגד החוק, אף אחד לעולם לא ינסה את זה. אפילו מדינות גדולות יותר לא יעשו את זה. גם נראה לך שחברה תמכור מוצר שלא מתפקד כשורה?"  

 

יון התייחס גם הוא למעורבות של מדינות בפיתוח מוצרים, בעיקר בתחום הסייבר ההתקפי: "בקרת ייצור נשק זה משהו חשוב מאוד. אנחנו לא רוצים שנשק – מטוס, טנק או נשק סייבר - יגיע לידיים הלא נכונות. השאלה הראושנה היא מה העניין שלנו. כצבא, אני לא רוצה לעבוד עם חברה ולהיות הלקוחו היחיד שלה, זו לא החלטה חכמה. אנחנו רוצים חברות יציבות שיש להן כסף, וצוות מנהיגות טוב. זה עוזר לקבל מוצר טוב יותר. אם נגביל את זה, החברות יהיו תלוית בנו ויהפכו לביורוקרטיות. הנקודה השנייה היא איך אני יודע מה במוצר. כל רכיבי החומרה המרכזיים מגיעים מאסיה. אתם צריכים למצוא פתרונות, לא רק לתוכנה. אנחנו יכולים לעשות אוטומציה לחלק מזה, אבל לא נעשה מספיק לבדיקת חומרה כרגע".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x