"המוסד הוא אחד מגורמי היזמות הגדולים בעולם"

צבא גרמניה מתכנן להתחיל לעבוד בשיטיות עם חברות ישראליות ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם סטארט-אפים – כך גילה חשף מרסל יון, ראש מרכז חדשנות הסייבר של הצבא (CDR) בוועידת ברלין של כלכליסט שנפתחה היום (ג').

"יש לנו מנדט לפעילות גלובלית", אמר יון. "ישראל היא אקוסיסטם סופר-מעניינת, במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר ורחפנים. עוד לא התחלנו לעבוד בצורה שיטתית עם סטארט-אפים בישראל, זה קרה באופן מקרי על בסיס היכרות אישית, אבל אנחנו רוצים לסרוק את השוק הישראלי בצורה שיטתית יותר. אחנונ מגיעים לפעמים לישראל לפגישות עם מקבילינו בצה"ל ועם אקסלרטורים במגזר הפרטי. אנחנו לא בעלי ברית צבאיים מסורתיים, אבל יש לנו כוונה מצד שתי הממשלות לעבוד יותר ביחד".

מרסל יון צילום: אוראל כהן

הוא הסביר איזה סוג שיתוף פעולה מחפש הצבא הגרמני: "תחשבו עלינו כעל לקוח טוב. אנחנו לא משקיעים בחברות, זה מסובך מדי. אנחנו רוצים לתת הכנסות לחברות, להיות לקוחות טובים". יון דיבר בשיחה משותפת עם ראש המוסד לשעבר ומייסד ונשיא XM Cyber, תמיר פרדו, שאותה הנחה ד"ר נמרוד קוזלובסקי מאוניברסיטת תל אביב. פרדו עצמו דיבר על יצירת חדשנות בגופים חשאיים. "המוסד הוא אחד גורמי היזמות הגדולים בעולם, במיוחד בקרב השירותים החשאיים", גילה. "לנהל ארגון כמו המוסד זה לנהל מאות סטארט-אפים בכל רגע, וזה אתגר גדול מאוד.

"כשהייתי צעיר והצטרפתי למוסד, הקדמנו את החברה האזרחית. השתמשנו בטכנולוגיה שלא היתה מוכרת בחברה האזרחית. זה השתנה לאורך השנים. היום, אנחנו רואים סמארטפון חדש כל ארבעה או שישה חודשים. זה משהו שלא ידוע כשמדובר בפיתוח דברים בתוך שירות חשאי. כדי להיות חדשניים צריך לפחות דלתות ולהיות פתוחים לחדשנות מהחברה האזרחית. הם המנהיגים, יש להם את הכסף לעשות את זה, סכומים שאין לממשלות, וצריך לעשות אתם שיתופי פעולה".

מימין: מרסל יון, תמיר פרדו ונמרוד קוזלובסקי צילום: אוראל כהן

יון חשף את השיטות שבהן משתמש צבא גרמניה כדי לקדם חדשנות: "הסוד של צבא גרמניה, אם אתה רוצה להיות חדשן, הוא תקשורת חיוביות. אם תכניס עשרה מדענים לחדר, אחד ימציא רעיון והתשעה האחרים יגידו, 'עשינו את זה לפני עשור, זה לא עובד'. אם תשנה את המסר ל'אני חושב שאפשר לעשות את זה אם תעמוד בתנאים מסוימים', הדינמיקה בחדר משתנה. צריך לחנך חיילים לקיום תקשורת בלתי אלימה.

"לקחנו 25 חיילי עילית מתחום הסייבר ו-25 יזמים סדרתיים ושמנו אותם במקום אחד כדי שיחדשו. נתנו להם חופש פעולה נרחב, כזה שלא טיפוסי בצבא. ארגונים גדולים כמו צבא אוהבים לדבר על ניהול חדשנות, אבל המלה ניהול לא מתאימה לחדשנות. צריך לדבור על תרבות חדשנות".

יון הסביר איך אפשר לבטא צרכים של ארגון חשאי: "זה אתגר מיוחד, כי הצבא צריך לשנות את הדרך שבה הוא חושב", אמר. "בעבר היינו חשאיים, אבל קהילת החדשנות לא עובדת ככה. אחנו בכלכלת שיתוף ואנשים עובדים ביחד. אנחנו צריכים לשתף פועלה יותר עם סטארט-אפים ועם האקוסיסטם, להקים יחידות חדשנות. הצבא צריך לחשוב בפתיחות גדולה יותר".

הוא ציין עוד שגופי צבא וביון צריכים לשנות את המהירות שבה הם משלבים מוצרים. "היום לקוח עשרות עד שמוצר ממשלתי מדיע לשוק, ממשלות צריכות לרכוש מוצרים קיימים ב-30 יום", הוא אמר. פרדו הרחיב בסוגיה: "הבעיה הגדולה היא שממשלות פועלות באופן מיושן. אם יש מוצר חדשני הפיתוח שלו החל לפני שנתיים, ויקחו עוד שלוש שנים של מגעים לרכישה. כשהייתי מנהל, אמרתי לאנשים, 'אם אתם רוצים לעשות משהו, אני רוצה פיילוט בתוך 30 ימים, ואם הוא מצליח אני רוצה לקנות את המוצר בתוך 45 יום'. אחרת אני לא רוצה לעשות פיילוטים, כי זה בזבוז של זמן וכסף. ממשלות מבזבזות הון על בחינה של דברים, מוצלחים, ואחר כך מתמודדים עם ביורוקרטיה אינסופית ועד שמחליטים לרכוש אותם הם כבר מיושנים".

פרדו התייחס גם לחששות אפשריים ממוצרים שממשלה היתה מעורבת בפיתוחם או היתה לקוח גדול ראשון שלהם, ובעיקר האפשרות שדלתות אחוריות שולבו בפיתוח. "כולם חייבים להבין, ישראל לעולם, בשום תעשייה, לא תכניס דלת אחורית", הוא קבע. "אנחנו מדינה קטנה מדי מכדי להרשות את זה לעצמנו. אם זה יקרה פעם אחת לחברה ישראלית זה יהיה סוף התעשייה הישראלית הכל ייהרס. זה נגד החוק, אף אחד לעולם לא ינסה את זה. אפילו מדינות גדולות יותר לא יעשו את זה. גם נראה לך שחברה תמכור מוצר שלא מתפקד כשורה?"  

יון התייחס גם הוא למעורבות של מדינות בפיתוח מוצרים, בעיקר בתחום הסייבר ההתקפי: "בקרת ייצור נשק זה משהו חשוב מאוד. אנחנו לא רוצים שנשק – מטוס, טנק או נשק סייבר - יגיע לידיים הלא נכונות. השאלה הראושנה היא מה העניין שלנו. כצבא, אני לא רוצה לעבוד עם חברה ולהיות הלקוחו היחיד שלה, זו לא החלטה חכמה. אנחנו רוצים חברות יציבות שיש להן כסף, וצוות מנהיגות טוב. זה עוזר לקבל מוצר טוב יותר. אם נגביל את זה, החברות יהיו תלוית בנו ויהפכו לביורוקרטיות. הנקודה השנייה היא איך אני יודע מה במוצר. כל רכיבי החומרה המרכזיים מגיעים מאסיה. אתם צריכים למצוא פתרונות, לא רק לתוכנה. אנחנו יכולים לעשות אוטומציה לחלק מזה, אבל לא נעשה מספיק לבדיקת חומרה כרגע".