כנס שוק ההון
מארק גזית: "החברה פיתחה פיתרון לזיהוי הלבנת הון, עוד לפני שבוצעה"
מנכ"ל אבטחת הסייבר ThetaRay, דיבר בכנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף פסגות ו-BDO על טרור הסייבר בשוק ההון וציין כי "16 מיליארד דולר נגנבו בשנת 2017. השאלה היא איך ייתכן שלבנקים יש את כל המידע וכל הטכנולוגיה להגן עליו, ועדיין גונבים מהם יותר כסף כל שנה ויש להם יותר הלבנות הון. התשובה טמונה באופן לימוד מכונה"
מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר ThetaRay, מארק גזית, אמר בכנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף פסגות ו-BDO כי "אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי לטפל בבעיה שהיא אולי הכי כואבת והכי קריטית כיום בשוק ההון - גניבת כספים והלבנות הון".
- צבי שיף: "הסקיוריטי טוקן הוא ני"ע לכל דבר, אבל הוא אינו העתיד"
- חיים הורביץ: "האישור ליצוא קנאביס מישראל צפוי להגיע בקרוב"
- עו"ד אורלי דורון: "ב-30% מהתיקים הכלכליים יש עבריין עיקרי וגם עבריינים משניים"
"צריך להבין את המצב הקיים כיום ומדוע זו בעיה כה כואבת וקריטית, כאשר כל יומיים אנו, בני האדם, מייצרים יותר נתונים ממה שאלוהים ברא בעת הבריאה. בשנת 2020 לדוגמא, צפויים להיות 26 מיליארד התקנים טכנולוגיים שמדברים אחד עם השני. לבנקים יש כיום יותר מידע והתקנים מכל ארגון בתחומים האחרים ונשאלת השאלה איך יכול להיות שלבנקים יש את כל המידע וכל הטכנולוגיה להגן עליו, ועדיין גונבים מהם יותר כסף כל שנה ויש להם יותר הלבנות הון.
מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay צילום: ענר גרין
התשובה היא שמשהו קרה לפני 4 שנים ששינה את עולם הפשיעה הפיננסית, שנעשה כיום עם שרת ששמים בבנק שגונב 25 סנט בכל פעם, ולא בעזרת אקדח ומסיכה בסניף הבנק המקומי. הנתונים מראים ש-16 מיליארד דולר נגנבו בשנת 2017, ואנחנו עדיין ממתינים למספר של שנת 2018, שצופים שיהיה גבוה יותר, אבל הבעיה הקשה אף יותר היא הלבנת הון. וזה לא רק מיסים, שדי יורדים בעולם, אלא תופעות שהרגולציה מחייבת מעקב אחריהם כמו סחר בבני אדם, סמים, מימון טרור וכו'. הבנק העולמי מעריך שהיקף הלבנת ההון עומד על 2.4 טריליון דולר.
אבל המשקיעים שלנו הם לא רק חברות פיננסיים ובנקים, כי היום פעולות פיננסיות נעשות גם כשקונים באמצעות הרשת או מכונה כלשהי ולכן בין הלקוחות שלנו נמצאים גם ג'נרל אלקטריק וחברות תעופה לדוגמא. אבל לטובת ההרצאה הזו נתמקד בפיננסיים ואחת הדוגמאות לגניבה היא כספומטים, שיוצרים הזדמנויות גדולות לגניבת כסף. ובמענה לשאלה שהעליתי קודם; למה המערכות הטכנולוגיות לא תופסות את הגנבים? התשובה היא שהן מבוססות על מודלים ונוסחאות של עיבוד מכונה, כלומר שאת אותן מכונות צריך ללמד. לדוגמא, אני מראה למכונה מיליוני תמונות של פרפר ואז היא תזהה כל פרפר בעולם, אבל אם יעבור לידה ברבור היא לא תזהה אותו, כי לא לימדו אותה לזהות אותו.
אז היום עושים זיהוי אנומאליות, במסגרתו בודקים גם את מה שלא מסתדר כמוכר ונורמאלי בהתנהגות מסויימת או בסביבה המוכרת ואז זה צף ישר. לכן לעיתים רובנו מקבלים לעיתים איזושהי התרעת שווא וחושבים שהמכונה טעתה. מנכ"ל של הבנק הגדול ביותר בעולם אמר לי בעבר שהם מגיעים עם סכין למלחמת אקדחים, וזה הזכיר לי את הצבא הפולני שנלחם נגד הגרמנים עם הסוסים הכי טובים, אבל הגרמנים באו עם טנקים ובזה זה נגמר.
המערכת שיצרנו היא אינטואיטיבית ועושה מה שאנחנו בתור בני אדם קל לנו לעשות; ילדים, לדוגמא, יודעים כבר ביום הראשון מאלו ילדים להתרחק בבית הספר ואלו יהיו חברים שלהם, אנו שומעים רעש קטן ברכב ויודעים מיד שיש תקלה, ובני אדם למעשה לא צריך ללמד. ומערכות הבינה המלאכותית שאנו משתמשים בהן מצליחות לזהות יותר גניבות של כסף והלבנות הון, ואפילו מצליחות להוריד התראות שווא.
זכיתי להיות בין המייסדים של חברת האינטרנט נטוויז'ן ואחד מבעלי המניות הראשונים שלה, ואז אמרו שזה ישנה את הדרך שבה אנו מתקשרים עם הילדים. אז כל טכנולוגיה יוצרת בעיות. אבל בינה מלאכותית כבר משמשת מדינות והאקרים וגם אנחנו חייבים לרתום אותה לטובתנו, ולהפוך אותה לשומר הדיגיטלי שלנו, וזה מה שאנו עושים בחברה – משמרים את האמון עם שוק ההון".
