אמי פלמור: "משרד המשפטים מתנהל כעת בצורה מורכבת, מקווים שהמצב יתבהר במהרה"

״אני נמצאת בסטטוס מאד משונה במשרד המשפטים - יצאתי לחופשה כי חשבנו שיתמנה לי מחליף במהרה, ואני לא יכולה לסיים את תפקידי עד שיהיה לי מחליף. אנחנו מקווים שהמצב הזה יתבהר במהרה ויהיה מנכ״ל במשרה מלאה במשרד המשפטים. לפי שעה המערכת מתנהלת בצורה מורכבת״ - כך אמרה היום (ב') מנכלית משרד המשפטים אמי פלמור בשיחה עם ראש מערכת החדשות, גלית אלטשטיין, על פרשת הדחתה מהמשרד על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה.

אמי פלמור צילום: עמית שעל

פלמור, שמסכמת חמש שנים בראשות משרד המשפטים, ויותר משני עשורים בתפקידים שונים במשרד, סירבה להתייחס למהפכת המשילות של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד – שבליבה מינוי של יותר משרות אמון על בשירות הציבורי על ידי פוליטיקאים, אבל הבהירה כי סדר יום זה של שקד לא גרם לה לעצור רפומות וחקיקה משמעותית במשרד דוגמת חדלות פרעון ומאבק בטרור. היא רמזה בדבריה שגם אם שקד לא הטילה את מלוא כובד משקלה הפוליטי על השגת משאבים לעבודת המשרד השוטפת, היא העניקה לה יד חופשית בגזרה הזו: ״יש לי מערכת יחסים טובה מאד עם אגף תקציבים ותקציב המשרד עלה ב7% במהלך כהונתי, דבר שבא לידי ביטוי גם בתקינת כוח אדם. שקד ראתה בי מנהלת חזקה שמסוגלת לנהל את התהליכים האלה ונתנה רוח גבית מלאה לרפורמות שעשינו כדי להיות ראויים ליחסי האמון עם האוצר. זו הייתה הדרך שלה לעסוק בנושא״.

עוד אמרה פלמור כי בכל הנוגע למרקם השירות הציבורי, השיח אינו יכול להפוך לדיבור על שמרנים או ליברלים, כפי שהיה בשיח על מינוי שופטים: ״השאלה היא איך נראה שירות ציבורי, האם הוא מגוון, והאם לוקח בו חלק כל מי שגר בישראל וכל קהילה שפועלת בו. מי שנכנס היום למשרד המשפטים רואה אנשים מכל הקשת. יהודים וחילונים ערבים ודתיים ופריפריה, והדבר הזה אמור ליצר שירות ציבורי שזוכה ליותר אמון גם מהדרג הפוליטי״.

בכל הנוגע לדומיננטיות של תיקי נתניהו בשיח הציבורי, והעליהום של גורמים פוליטיים מהימין על מערכת המשפט, שמצייר את המשרד כגורם עוצמתי ובעל סדר יום משלו ואמרה: ״העובדה שמייחסים למערכת עוצמה כזו היא משהו שאנחנו צריכים לקחת גם על עצמנו – ולהבין את המשמעות. אני מנסה הרבה פעמים לתווך את זה גם לעובדים הצעירים שלנו שלא מבינים איך הם נתפסים בעיניי הציבור ומה האחריות שמוטלת על כתפיהם״. לדבריה, הבעיה בסדר היום הדומיננטי הזה – ככל שהוא חשוב – הוא בדחיקת הדיון על נושאים שמשפיעים לא פחות על הכלכלה והחברה בישראל. בהקשר זה היא חשפה כי ישנם פרקליטים שמאובטחים מסביב לשעון בשל עיסוקם במשפחות הפשע – וכי הדבר עולה לקופת המדינה 4 מיליון שקלים בשנה, ואמרה – עלינו לקבל החלטה מודעת שאלה דברים שהקופה הציבורית צריכה לממן:

״אנחנו יודעים להגיד שאנחנו רוצים כיתות פחות צפופות,שאנחנו רוצים מערכת בריאות יותר טובה ולא קמים בבוקר ושואלים את עצמנו: כמה עולה צדק במדינת ישראל. האם אנחנו רוצים למממן שירותים משפטיים שיהיו נגישים לכולם שיש בהם פחות עינוי דין. הדברים האלה צריכה להעסיק בעיניי כל אזרח לא פחות מהצפיפות בכיתה של הילדים ומחיר הקוטג׳״. פלמור ציינה בהקשר זה גם את המהפכה שעשה משרד המשפטים בטאבו ושקידמה את את ישראל 5 מקומות במדד דוינג ביזנס, כשכל נקודה כזו שווה רבע מיליארד אירו בהקשעות במשק.

בנודע להתמשכות של חקירת מח״ש – הכפופה למשרד המשפטים – את חקירת הירי הנער האתיופי סלומון טקה על ידי שוטר בחופשה אמרה פלמור כי אינה מעורבת אולם הסבירה: ״הייתה חקירה חוזרת נצטרך לראות אותה מסתיימת ואת התוצאות מתפרסמות״.

בתשובה לשאלה על הבקורת הרבה שנמתחת על מחש, והרעיון להוציאה לעצמאות ממשרד המשפטים אמרה פלמור: ״כאמירה גורפת, לאו דווקא על מח״ש, הסוגיה של אמון הציבור במה שאנחנו עושים היא סוגיית יסוד והיא לא פחות חשובה מיעדים אסטרטגיים של שמירת זכויות אדם או מתן שרות לאזרח. לכן אני חושבת ששיח שנכנס עמוק יותר לשאלה: איך מתנהלים איזה דין וחשבון נותנים ובאיזה לוחות זמנים עומדים – הוא חיוני״.