ועידת ישראל דובאי
מנכ"ל בנק לאומי: "המציאות היא שכיום, שלום נחתם בעיקר מסיבות כלכליות"
חנן פרידמן אמר את הדברים בפתיחת היום השני של ועידת ישראל-דובאי הראשונה. פרידמן: "פיתוח הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות יפתח ערוצי מסחר עם מדינות מפרץ נוספות ועם מדינות אפריקה, וישפיע על היחסים במזרח התיכון כולו"
"פיתוח הקשרים הכלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות יפתח ערוצי מסחר עם מדינות מפרץ נוספות ועם מדינות אפריקה, וישפיע על כל היחסים במזרח התיכון"; כך אמר היום (ה') מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, בוועידת ישראל-דובאי הראשונה של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13.
- "רק בעוד 5 שנים נתחיל לראות את הפירות לדברים שנעשה היום"
- "פוטנציאל הסחר בין האמירויות לישראל יכול להגיע ל-6.5 מיליארד דולר בשנה"
- נשיא המדינה ריבלין: "מתרשם מהאומץ של מנהיגי איחוד האמירויות"
"הדבר יעודד לא רק רווחה כלכלית, אלא גם ביטחון ויציבות מתמשכים באזור כולו", אמר פרידמן, והוסיף כי "אנו מבינים ששלום אמיתי אינו מונע ונבנה רק על ידי ראשי מדינות, אלא הוא מובל ומחוזק על ידי עמים ואנשים. השלום ייבנה גם באמצעות אנשי עסקים משתי המדינות, שימנפו את ההזדמנות ההיסטורית הזו לטובת שני העמים, וישתפו פעולה בנושאים כגון חדשנות, יזמות ותיירות".
פרידמן ציין כי "אם בעבר הסכמי שלום נחתמו בין מדינות שכנות במטרה להשיג הגנה וביטחון, היום המציאות היא ששלום נחתם בעיקר מסיבות כלכליות. אנחנו מונעים על ידי הרצון לשיתופי פעולה בין אנשים ומדינות. הודות לטכנולוגיה וליכולת להתנייד ולנייד סחורות בקלות, הפכנו לכפר גלובלי שאיפשר להסכמים כאלה לקרום עור וגידים. אמנם משבר הקורונה שם אותנו על 'הולד', אבל זהו מצב זמני שאין בכוחו למנוע את המשך המגמה. במקביל, בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקרים בהם קונפליקטים בין מדינות מנוהלים באמצעות צעדים כלכליים, כגון הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן, רוסיה, צפון קוריאה וסין. גם זו עדות לאופן שבו השיקולים הכלכליים נתפסים כחשובים לא פחות משיקולים בטחוניים ביחסים בין מדינות".
כדי להמחיש את הפוטנציאל הרב הגלום בשיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, התייחס פרידמן לשני סקטורים מרכזיים – המים והמזון. בנוגע לסקטור המים ציין פרידמן כי "היעד האסטרטגי של האמירויות, להוריד את צריכת המים ב-21% עד שנת 2036 ולהגדיל את השימוש במים מושבים ב-95%, יכול להתממש בזכות ידע וטכנולוגיות ישראליות". בנוגע לענף המזו, הזכיר פרידמן את האסטרטגיה של האמירויות להתברג עד שנת 2051 בראש המדד העולמי לביטחון תזונתי, "וגם בכך לידע הישראלי יש הרבה מה לתרום".
פרידמן חלק גם את רשמיו מאיחוד האמירויות, וסיפר כי התרשם בעיקר מהאופן בו ניגשים במדינה לעסקים. "הם ממוקדים בלנוע קדימה, תוך מציאת פתרונות לבעיות והתגברות על מכשולים", אמר. "זו הסיבה שאיחוד האמירויות הצליחה להפוך בפרק זמן קצר כל כך לוח כלכלי גלובלי משמעותי. התרשמתי במיוחד מהתכנון האסטרטגי ארוך הטווח והיכולת להוציאה לפועל בסטנדרטים הגבוהים ביותר. ללא ספק, עלינו ללמוד מהיכולות הללו".