ועידת התחזיות
מנכ"ל בזן: "ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה סימנה את הפתרון מראש"
כך אמר משה קפלינסקי בפאנל בוועידת התחזיות של כלכליסט, בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, ובהשתתפות יו"ר דירקטוריון דור אלון ישראל יניב, יו"ר ומנכ"ל דלק פי גלילות משה קראדי, ומנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה חן בר יוסף, שאמר: "זו אכן הייתה שנה של רכבת הרים משוגעת, אבל אנחנו לא חושב שהיא תשליך על העתיד"
- "המעבר לאנרגיות מתחדשות עלול לגרום לעליית מחירי הנפט"
- "ענף האנרגיה יהיה מנוע צמיחה, אם לא יהרסו אותו בהחלטות לא בדוקות"
- "מכירה? בולשיט - אפשר לבנות מישראל חברות של עשרות ומאות מיליארדים"
"הייתה לנו שנה משוגעת, ובאפריל מחיר הנפט אף רשם שיא שלילי. בישראל הביקוש לדלקים ירד וזה של הדלק למטוסים כמעט ונמחק, פועל יוצא של משבר הקורונה והסגרים. אז זו אכן הייתה שנה של רכבת הרים משוגעת אבל אנחנו לא חושב שהיא תשליך על העתיד - המשרד שינס מותניים וקידם מעבר למשק של מכוניות חשמליות.
"חיברנו את לווייתן וכבר ב-2025 נפטר מהפחם כדלק לייצור החשמל. את הבנזין נצרוך אבל דלק המטוסים שנפטרנו ממנו יחזור לשימוש", מסביר מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה חן בר יוסף. בהתייחסו לרצון לשנות את תמהיל הפעילות בפרץ חיפה אמר שמטרת הבחינה ראויה.
מימין: משה קפלינסקי, ישראל יניב, חן בר יוסף, משה קראדי, פאנל אנרגיה בוועידת התחזיות
"רוצים לשמוע איך משפרים את המצב אבל לצערנו מנסים להציג שם רק מסלול אחד של פתרון. בז"ן לא הבעיה הגדולה שם ורוב הפליטות לא באות ממנו. אנחנו ננסה לשכנע אחרת וחזית הנמל או מיקמוי הנמלים אני מקווה שיצאו בשורות אחרות, לפחות עד שיגיע הרכבת החשמלי", אמר.
מנכ"ל בתי הזיקוק לנפט משה קפלינסקי מוסיף ששנת 2020 הייתה שנה אתגרית, במסגרתה כל הדלקים שהתבקשו במשק אכן סופו. "לא פיטרנו אף עובד ולא שלחנו אף אחד לחל"ת. העתיד לטווח הקצר יותר מרגיע אותי ועם כניסת החיסונים נחזור לביקושים שאנחנו מכירים עם יישור קו באמצע השנה. מנגד לטווח הארוך אין חולק שנסתגל כולנו לעולם אחר של כלכלה דלת פחמן, והשאלה היא לא 'האם' אלא 'איך עושים את התהליך', ואני מאמין שהוא חייב להתקיים תוך שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשיה עם האקדמיה והמחקר. אין דרך אחרת אחרת לעשות את זה נכון".
לדבריו, "אני רואה מה קורה בעולם והנה הולנד פרסמה תכנית רב שנתית לשנת 2050 עם צמצום ניכר בפליטות ה-CO2, אבל זה לא בא כאמירה אלא כתוכנית שמכניסה את התעשיה לעניין עם סובסידיות והלוואי שאצלנו יהיה אותו דבר", אמר. בהתייחסו לבחינה לסגירת בזן אמר שהחברה נתנהלת באי ודאות. "רק לאחרונה קיבלנו מענק ממשרד האנרגיה לקדם תכנית חלוץ למעבר למימן. אנחנו בכיוונים האלה. אני לא אופטימי על ועדת המנכ"לים - נפגשתי איתם ואני שומע את הקולות. לדעתי ירו חץ ואח"כ הלכו לסמן מטרה. זו שגיאה ולהבנתי לא התעסקו לאבני הדרך או במשמעויות על המשק. לבוא ולהגיד שסוגרים את בזן בשנה מסויימת זה נראה לי לא רציני", אמר.
יו"ר דירקטוריון דור אלון ישראל יניב, סיפר במסגרת הפאנל שעבורם התמודדות הייתה גם עם עובדים שיוצאים לחל"ת, גם עם ירידה בביקושים לדלקים אבל במקביל עם עליה בהיקפי הרכש בחנויות הנוחות. "אנשים ראו את סטור האנרגיה כרכבת הרים, אבל אנחנו ישבנו בתוך הרכבת וקילומטר שלא נסעו כבר לא יסעו אותו. אבל לנו היה אירוע אחר שנתקענו עם מלאים ששווי שלהם ירד. נשארנו עם האופטימיות והערכנו שהמחירים לא ישארו ברמת אפס, לא מכרתי מלאים ובהחלט נרשמה התאוששות שסייעה לנו לתקן את הנזקים. אנחנו מעסיקים 3,000 איש וזה מאתגר ולגבי הקמעונאות שם המשחק הוא גיוון".
בהתייחסו לשימוע לביטול גז בישול בבתים חדשים, יניב הציע למשרד האנרגיה "לתת לעקרת הבית עם מה לבשל. תופעה אחרת שלא דנים בה הוא יבוא של שמנים שמהולים בסולר מבלי לשלם מס. המדינה מפסידה לדעתי כמיליארד שקל בשנה מהייבוא הזה, ולא נראה לי נכון שכולם מתעלמים מזה", אמר.
משה קראדי, יו"ר ומנכ"ל דלק פי גלילות סיפר שאצלו עדיין עוסקים באחסנת מוצרי נפט וניפוק תזקיקים שונים ללקוחות. "הפעילות של החברה עברה מקבוצת דלק למשפחת אבו, וזה מעניין לראות את התפיסה של שני גופים שונים לגבי התנהלות החברה. ישראל יניב דיבר על הרכבת, אנחנו מתדלקים אותה והכל מתחיל בשרשרת האספקה - אם אלו דלקים לרכב או חברות תעופה הפעילות ירדה, ובצד האחסון פחות נפגענו. מנגד הדירושות הרגולטוריות גדלו ואין קיטון בהוצאות", אמר. בהתייחסו לכניסה של הרכב החשמלי וההשפעה שתהיה על אחסנת הדלקים אמר שהם לא מוטרדים. "אם יכולתי לתת מענה לכל הביקוש הייתי יכול למכור עוד אכסון, ולכן אנו עוסקים היום במעבר לאחסון גז בישול או הקמה עוד מתקני אכסון לדלקים אחרים. בעשור הקרוב לא חושב שתרשם השפעה על המשק".
