$
הפסקה לעסקית

הפסקה לעסקית: החברים מוזמנים

חדר האוכל החליפה תפריט עסקי, והחדש הוא בהחלט אופציה לארוחה ישראלית יצירתית ועדכנית במחירים הוגנים. זאת בתנאי שלא בוחרים על פי חומר הגלם עצמו, אלא על פי רמת ההתערבות והשדרוג שקיבל מהשף

גלי וולוצקי 11:0624.05.10

כשנפתחה מסעדת חדר האוכל לפני כשנה וחצי, מול המשכן לאמנויות הבמה ותיאטרון הקאמרי בתל אביב, זה נראה כמו הלצה על חשבון הקהל האמיד הנוהג לפקוד את המתחם. ההבטחה לאוכל פשוט וישראלי במחירים הוגנים לא בדיוק התחברה עם קבוצת פודארט, מבעלי המסעדה, המתפעלת גם שתיים מחברות הקייטרינג היותר יקרות בארץ (פודארט ומזל טלה).

 

הזמן הוכיח שלהבטחות דווקא יש כיסוי, והמסעדה צברה תאוצה כשהיא מספקת אוכל טעים באווירה לא פורמלית, שמתאימה הן לארוחה זריזה לפני האופרה או ההצגה והן לארוחה משפחתית עם עדר ילדים.

 

התפריט העסקי החדש של חדר האוכל מציע שלושה מסלולי מחיר, 49, 59 ו־79 שקל. כולם כוללים - נוסף על העיקרית, הקובעת את מחיר הארוחה - כוס לימונדה, לחם ומנה ראשונה, אך מרבית הראשונות גובות תוספת מחיר של 12–6 שקל. בשעת צהריים אביבית מאכלסים השולחנות ששואבים את השראתם מחדרי אוכל בקיבוצים בעיקר אנשי עסקים מהסביבה. השירות מקצועי וזריז, והאווירה כולה אומרת ענייניות נינוחה.

 

הסלמון אכזב

 

כבד קצוץ (בתוספת 10 שקלים) הוגש עם קוביות קטנטנות של בצל סגול ורצועות פריכות של בצל מטוגן, והיה טרי וטעים מאוד. דווקא הראשונה האחרת, סלמון כבוש עם שמיר על לביבת תפוחי אדמה (בתוספת 12 שקל), שנשמעה מבטיחה כל כך, אכזבה. הלביבה היתה דחוסה מדי ולא עשויה מבפנים, ואילו הדג נכבש יתר על המידה והיה קצת עייף.

 

קבב בורי. עתיר עשבי תיבול על מצע של יוגורט מרענן קבב בורי. עתיר עשבי תיבול על מצע של יוגורט מרענן צילום: אלה סברדלוב קרן

 

גם בין העיקריות הצטיינו דווקא המנות הזולות יותר. קבב דג ים (49 שקל), שהוכן באותו יום מבורי, היה מנה מקסימה. שלושה קבבים שמנמנים וירקרקים משפע של עשבי תיבול הוגשו על מעין מרק יוגורט מרענן, עם קוביות קטנות של עגבניות, הרבה בצל ירוק קצוץ וכמה פלחי תפוחי אדמה שחומים ופריכים. זו היתה מנה שהדגימה את היכולת של השף עומר מילר להרכיב מנות שהן ישראליות מאוד ויש להן סיכוי מעולה להתחבב על החך המקומי.

 

לעומת הקבב, שיפוד האנטרקוט (79 שקל) היה סתמי, אולי מפני שנצלה קצת יותר מדי וחלק מהנתחים היו יבשים, ואולי בשל צורת ההגשה, שכללה רק בטטה מושחמת, אם כי זו היתה טעימה מאוד.

 

כך או כך, נראה כי הבחירה הנכונה בחדר האוכל אינה מנות שבהן חומר הגלם מככב בזכות עצמו, אלא דווקא אלה שבהן השף מתערב ונותן לחומר הגלם דחיפה מוצלחת.

 

זו אינה מסעדת עילית והיא גם אינה מנסה להיות כזו. העיצוב, המטבח וגם המחירים משדרים מסר של נגישות, פשטות וישראליות עדכנית. אם תדבקו בעסקית הזולה ותבחרו מנות שבהן היד הטובה של מילר באה לידי ביטוי, מובטחת לכם אחת מהארוחות העסקיות החביבות באזור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x