הופעה: איפה הילד ומוניקה סקס
חמי רודנר עלה חולה, אבל הזכיר שהפנטזיה של כל רוקר היא להתמוטט על הבמה, "אז רק תגלגלו אותי ליציאה, לכיוון האמבולנס"
08:3127.02.13
הרעיון: לקחת שתי להקות עם קהל מעריצים רב־דורי ולאחד אותן. הליינאפ: תחילה הופעה של להקה אחת, אחר כך הופעה של רעותה ולסיום איחוד לכמה שירים משותפים. התוצאה: ערב ארוך (יותר משלוש שעות) של רוקנ'רול מלהיב.
קהל היעד: חובבי שתי הלהקות מהניינטיז ועד היום.
דבר המבקר: חמי רודנר עלה חולה, אבל הזכיר שהפנטזיה של כל רוקר היא להתמוטט על הבמה, "אז רק תגלגלו אותי ליציאה, לכיוון האמבולנס".
אמבולנס לא היה בסוף, ורודנר הצליח להשתלט על הווירוס הטורדני ולנפק עם החברים לאיפה הילד הופעה בשרנית ומשכנעת. הסט ליסט היה תובעני, לא של שירים ברורים מאליהם ("מסמרים חלודים" ו"הבלדה על פגום", למשל), ורק בסיומו שחרר קצת בשורה של להיטים מתבקשים. הסט של מוניקה סקס, שעלו לאחר מכן, היה מדויק יותר מבחינת הליינאפ, ונתן "היי" מתבקש לקהל, שיכול היה להתפרק מול "כל החבר'ה", "מכה אפורה" ו"על הרצפה" הוותיקים, והשירים מהאלבום האחרון והמוצלח "השמלה ממדריד", "רמקולים" ו"מנגינה".
מוניקה סקס ואיפה הילד בהופעה. שלוש שעות של רוקנ'רול צילום: גלעד קוגר ולמוניקה היה עוד נשק סודי - הטירוף של שחר אבן צור, חיית במה שקשה לעמוד בפניה. בכלל, החלוקה בין ארבעת החברים של "מוניקה" - יהלי סובול, פיטר רוט, אבן צור והבסיסט הטרי ספי אפרתי - שידרה שוויון ופרגון הדדי, בהתחשב בכך שכל אחד מהם מנהל גם קריירת סולו. החלק השלישי בהופעה, איחוד הלהקות, סיפק ביצועים מופתיים ל"העצב שלה" ובמיוחד ל"אמריקה קרובה", שהפך לטראנס משתולל, עם משמעות שנשארה רלבנטית גם 20 שנה אחרי. "אחרי המלחמה הבאה, המלחמה הבאה" שרו על הבמה, בעוד סוף שבוע של להבות מתעצמות בשטחים.
שורה תחתונה: ערב עמוס שהוא בית ספר לרוק ישראלי.
