חוגגים 150 שנה להקמת העיתון הראשון בא"י - "הלבנון"
ביד בן צבי יקיימו ביום חמישי אירוע לכבוד המאורע בצד השקת ספרו של פרופ' גדעון קוץ "חדשות וקורות הימים"
ביום חמישי הקרוב (30 במאי) יתקיים ביד יצחק בן־צבי בירושלים יום עיון בנושא "עיתונות ולאומיות בארץ ישראל", לציון 150 שנים להוצאת העיתון הראשון בארץ ישראל "הלבנון".
האירוע קשור גם להוצאתו לאור של ספרו של העיתונאי פרופ' גדעון קוץ, "חדשות וקורות הימים" (בהוצאת הספריה הציונית, אוניברסיטת ת"א) והעוסק בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית.
בחודש אדר 1863 החליטו 3 מבני היישוב הישן-חדש בירושלים – יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן (סב-סבי) ויואל משה סלומון, להוציא לאור עיתון. היה זה עיתון "הלבנון", הראשון בארץ ישראל. הכהן וסלומון היו גם שותפים מאוחר יותר בהקמת השכונה "נחלת שבעה" בירושלים ב-1869.
שם העיתון נכתב בעברית, בעברית, ערבית ולטינית. כותרת המשנה היתה: "מבשר שלום ירושלים, משמיע חדשות מארץ הקדושה בכללה, מודיע נעלמות מארץ סורי וארץ תימן ומדינות הודו, וחידושי תורה מהיושבים לפני ה' בהררי קודש, כל דבר אשר ישתוקק איש ישראל לדעתו".
"הלבנון" הירושלמי הדפיס רק 12 עיתונים עד סוף 1863. אחת הסיבות העיקריות קשורה ביריבות בין השלושה לעורך העיתון השני שיצא בא"י "חבצלת", ישראל ב"ק. ב"ק, שהיה בעל בית דפוס ורשיון בלעדי להדפסה מהשלטון הטורקי, הלשין לשלטונות על מייסדי "הלבנון" שמדפיסים עיתון והשלטונות סגרו את העיתון.
יחיאל ברי"ל העביר את העיתון לפריז, מינכן ולונדון והוציא אותו לאור עד 1886. בסך הכל יצאו בשנים 1886-1863 בירושלים, פריז, מינכן ולונדון. 770 חוברות. כיום ניתן למצוא את גליונות העיתון באינטרנט.
לאחר סגירת "הלבנון", חבר מיכל הכהן בשנת 1870 לישראל דב פרומקין והשתתף בהוצאה לאור של עיתון "חבצלת". מספר שנים פעל יחד עם פרומקין בעיתון "חבצלת" אך בשנת 1874 פרש ובין השנים 1874–1877 הוציא לאור את
העיתון "האריאל". "האריאל" התנגד לחלוקה ועקב כך עורר עליו את זעמם של קנאי היישוב הישן בירושלים. לשם הוצאתו לאור קיבל הכהן מהקיסר פרנף יוזף סכום כסף לרכישת בית דפוס.
יואל משה סלומון הוציא לאור ב-1877 לזמן קצר את העיתון "יהודה וירושלים", ובו הטיף ליישוב הארץ ולהתיישבות חקלאית. ב-1878 נמנה סלומון על מייסדי המושבה פתח תקווה.
ביום העיון ביד יצחק בן צבי ישתתפו בין השאר פרופ' ישראל ברטל, פרופ' מוסטפא כבהא (העיתונות הערבית ומפגשה עם העיתונות העברית), פרופ’ גדעון קוץ, ד"ר רוני באר מרקס, בתו של הסופר חיים באר (משיחיות ולאומיות בראי "הלבנון"), ד"ר מרדכי נאור ופרופ' נורית גוברין.