"דניאלה היתה חידוש"

לפני שנה בדיוק הוצג על מסלולי שבוע האופנה גינדי תל אביב פרויקט שהיה פרי שיתוף פעולה מוצלח ופורה בין שתיים מהמעצבות הבולטות והמובילות בישראל, מעצבת האביזרים והתיקים דניאלה להבי ומעצבת האופנה דורין פרנקפורט.

בסוף השבוע האחרון הלכה להבי לעולמה בגיל 59, אחרי מאבק במחלת הסרטן. "דניאלה היא חברת ילדות. גדלנו באותה שכונה, וזה שהחיים הובילו אותנו לאותו מקצוע זה מהנסים הקטנים של החיים", מספרת פרנקפורט. "היינו חברות לדרך מסוימת מאוד של עשייה מקומית - קטנה, בלתי מזהמת את הסביבה ובייצור מקומי, ולכן היה לי הכי מתאים והכי כיף לעבוד איתה".

דניאלה להבי ובנה אורי. ימשיך את דרכה בחברה צילום: ברק פכטר

להבי, שהקימה ב־1991 את המותג הנושא את שמה, התמחתה בייצור תיקים ואביזרים מעור טבעי בסגנון אישי וייחודי, והפכה לפורצת דרך בתחום. "דניאלה היתה חידוש בפני עצמה. היא המציאה דרך משלה והובילה אחריה דור שלם. יעידו על כך כל האנשים הצעירים בארץ שבוחרים היום בעבודה בעור כהתמחות שלהם. לפניה לא היה קיים פה בכלל עיצוב מוצרים בעור ולא היה פה עיצוב של מוצרי פרימיום. דניאלה יצרה כיוון שהתאים מאוד לשוק המקומי. היא לא עסקה רק בעיצוב, אלא שילבה אותו בקונטקסט. היא ראתה לנגד עיניה את אשת הקריירה הישראלית, שנוהגת לסחוב איתה את כל הבית וגם את כל מה שהילדים צריכים - נשים שרצו מוצר פרימיום איכותי, אך גם כזה שיתאים לסגנון החיים הייחודי שלהן ויהיה פרקטי ומעוצב".

בתחילת דרכה תפרה להבי את התיקים בביתה ופיזרה אותם בין חנויות שונות. "דניאלה התחילה מאוד בקטן, גדלה באופן צנוע מאוד, בנחישות ותוך הקשבה לעצמה", מסבירה פרנקפורט. ב־2001 פתחה את החנות העצמאית הראשונה של המותג, וכיום מונה הרשת 12 חנויות המציעות נוסף לתיקים גם נעליים, חגורות ואביזרי אופנה אחרים.

תיק בעיצוב דניאלה להבי צילום: דנה קרן

לאורך השנים שיתפה להבי פעולה עם מעצבים נוספים בשוק, וכיום נמכר המותג גם מעבר לים - בין היתר בארה"ב, אוסטריה, יפן וקוריאה. באוקטובר האחרון זכתה בפרס מעצבת האביזרים הטובה ביותר בטקס פרסי האופנה שנערך במוזיאון העיצוב בחולון.

על פי בקשתה של להבי, בנה אורי, שהשתלב בחברה לפני כמה שנים, יהיה זה שימשיך את דרכה: "דניאלה השכילה להישאר עם כתב היד והסגנון הייחודי שלה, אבל הצליחה גם לחדש, ולכן היא אחת הבודדות שהותירו מורשת בת־המשך. היא השאירה את אורי, שהוא מאוד מפוקס ומיומן, ואני בטוחה שמהבחינה הזו היא היתה רגועה", מוסיפה פרנקפורט. "היא היתה אשה מוכשרת, חכמה וגם מאוד יפה, ואת יודעת מה כיף? שהיא שמעה את הכל בחייה. האנשים שהקיפו אותה ועבדו איתה ידעו להגיד לה את זה. זו נחמה קטנה, אבל בכל זאת נחמה".